• תפריט
בורסת ת"א

גיל אגמון: "אמרתי לעצמי: או שאלך לדוג, או שארכוש את השליטה בדלק רכב"

סוכן המכירות, שהחל את דרכו לפני 23 שנה כעובד זמני בחברה שניהל אביו, סוגר מעגל ורוכש את השליטה בדלק רכב במיליארד שקל. גיל אגמון, המנכ"ל הדומיננטי בתעשיית הרכב, הופך להיות עכשיו הבוס

גולן חזני וקרן צוריאל הררי 07:0206.09.10

קבוצת דלקמנהלת משא ומתן למכירת 22% ממניותיה בדלק רכב למנכ"ל החברה גיל אגמון. לאחר המכירה יחזיק אגמון ב־38.4% ממניות דלק רכב, וייהפך לבעל השליטה בה, כאשר קבוצת דלק תמשיך להחזיק ב־32% מהמניות. העסקה תתבצע לפי מחיר של 50 שקל למניה (פרמיה של כ־20% על מחיר המניה טרם פרסום העסקה), ובסך הכל תמורת מיליארד שקל. אגמון צפוי לממן את מלוא הרכישה באמצעות הלוואה שתועמד לו על ידי בנק לאומי או בנק הפועלים, ותמורתה ישעבד כביטחונות גם את אחזקותיו הנוכחיות בחברה.

 

בעקבות העסקה תרשום קבוצת דלק רווח הון של יותר מ־1.5 מיליארד שקל. כ־800 מיליון שקל יירשמו כרווח הון בגין המניות שיימכרו (ככל הנראה, יוכרו כרווח תזרימי ויירשמו בדו"ח רווח והפסד), ואילו סכום דומה יירשם כשווי המניות שבידי הקבוצה (32%) לאחר שיערוכן מחדש לפי מחיר השוק. בעל השליטה יצחק תשובה צפוי למשוך דיבידנד ענק של יותר מחצי מיליארד שקל.

 

"זה לא סוד שחלום חייו של גיל היה להשתלט על החברה", אמר אתמול אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק. "הפעם זה הסתדר. הוא בא עם הצעה - והיה מוכן לשלם את המחיר", הוסיף.

 

גיל אגמון. היה לו חלום גיל אגמון. היה לו חלום צילום: אביגיל עוזי
שאלה פילוסופית

 

ואכן, עבור המנכ"ל שחלם רבות על היום שבו ירכוש את השליטה בחברה שהיתה לו לבית במהלך שני העשורים האחרונים, מדובר בלא פחות מסגירת מעגל משפחתית. אם אכן המכירה תצא לפועל, אגמון (49) ייהפך להיות בעל השליטה בחברה שאביו, אברהם אגמון, לימים מנכ"ל משרד האוצר, הקים עבור קבוצת דלק. כמו כן, זו תהיה גם סגירת מעגל אישית של הסטודנט הצעיר שהחל לעבוד בחברה כסוכן מכירות, נשאר בה 23 שנה, ונהפך לאיש הכי מזוהה עמה.

 

"הגעתי לשלב בחיים שבו אמרתי לעצמי: או שאני קונה, או שאני מוכר. היה ברור לי שכשאסיים לפרוע את המימון שקיבלתי לטובת רכישת המניות הקודמת, אצטרך להחליט אם אני פורש והולך לדוג דגים - או נשאר. ידעתי שאם אשאר, זה יהיה רק כבעל השליטה", אמר אתמול אגמון ל"כלכליסט".

 

למה לא להשלים עם המצב הקיים?

"זו שאלה פילוסופית מדהימה שמלווה אותי כבר שנתיים. היה לי ברור שכשאסיים לשלם את החובות, אעמוד בפני ההחלטה, והתחבטתי רבות בשאלה".

 

עם מי התייעצת?

"האונה הימנית התייעצה עם האונה השמאלית".

 

אתה משלם היום פרמיה על השוק. זה לא מחיר גבוה מדי?

"אם הייתי חושב שזה מחיר גבוה, לא הייתי משלם".

 

אפשר לומר שאתה מגשים חלום?

"אני לא יודע אם יש לי חלומות כאלה - נכון יותר יהיה לקרוא לזה סגירת מעגל. תסריט שכזה היה באוויר כל הזמן. כולם ידעו שב־2010 אצטרך לקבל החלטה אם אני נשאר או פורש. גם בדלק ידעו והבינו. זה היה כתוב על הקיר".

 

אבל במהלך השנים היה שלב שבו לגיל אגמון היה חלום אחר: הוא רצה לקפוץ ממגרש המכוניות הישראלי של מאזדה ופורד לתפקיד בכיר בחברות עצמן. אפשר להניח שהוא היה יכול לארגן לעצמו תפקיד בלי קושי, אבל אז הוא גילה על עצמו דבר חשוב: "יש גבול לאמביציות שלי", סיפר באחד הראיונות.

 

למי שעוקב אחרי הקריירה הניהולית של אגמון, שהשתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף בחיל שריון, קשה לזהות את הגבול הזה. האיש הוא מנהל מוערך ונערץ. הוא הפך את מאזדה - מותג טוב אך לא מוביל ביפן ובשאר העולם - למכונית הנמכרת בישראל כבר שנים רבות, באמצעות כמות בלתי נדלית של אמביציה, הישגיות ותשוקה. הוא עצמו אמר פעם בראיון ש"הובלת השוק היא עניין של אגו, אין לה משמעות כספית".

 

הוא התחיל לעבוד בדלק רכב באוגוסט 1987 כשהיה סטודנט לתואר ראשון בכלכלה. דלק רכב בדיוק עשתה את צעדיה הראשונים בניהול של אביו, אברהם אגמון, שהחליט לגוון את עסקיה על ידי כניסה לשוק הרכב. במועצת המנהלים של החברה, סיפר בעבר אגמון הבן, לא התלהבו מהרעיון, אך אביו עשה זאת בכל זאת, בלי לקבל את אישורם. לימים גם אגמון הבן יקבל – וייקח – את החירות לנהל את החברה כראות עיניו, לשביעות רצונו של בעל הבית - יצחק תשובה.

 

עבודתו בדלק רכב כסוכן מכירות היתה זמנית, אבל מהר מאוד אגמון גילה שהוא אוהב את התפקיד ונהנה ממנו.

ב־1990 אגמון האב מכר את זיכיון סיאט לצ'מפיון, שמר על גרעין של עובדים והחל לפעול להשגת זיכיון של מותג רכב יפני. הם שלחו תוכניות עסקיות עבות כרס ליצרניות הגדולות ביפן. טויוטה הפתיעה והודיעה שהיא נכנסת לישראל - אך בשיתוף פעולה עם יבואן אחר. "זו היתה אחת המכות הגדולות של חיי", תיאר בעבר אגמון. אולם מהר מאוד הוא התאושש ממנה, ובסוף 1991 החברה כבר פתחה את אולם התצוגה של מאזדה.

 

מכאן, בעבודה אטית ומדויקת הפך אגמון את מאזדה למותג הנמכר ביותר בישראל. הוא עצמו אמר פעם: "יבוא רכב הוא לא המקצוע המסובך ביותר עלי אדמות. המשוואה של יבואני הרכב די פשוטה: צריך דגמי רכב מדהימים, מחירים סבירים ושערי מטבע טובים כדי למכור הרבה. אם אחד המשתנים משתבש, פשוט מוכרים פחות".

 

בעל השליטה בדלק רכב, יצחק תשובה בעל השליטה בדלק רכב, יצחק תשובה צילום: עמית שעל
ואכן, לאורך הדרך היו גם כמה פעמים שהמשתנים השתבשו. למשל, ב־1993, כשהין, המטבע שבו קנה מכוניות מהיפנים, נסק, והמארק, המטבע שבו ייבאו מתחריו העיקריים את המיצובישי לישראל, ירד. "זו היתה תקופה קשה מאוד", אמר בעבר.

 

משבר קשה יותר התרחש בקיץ 1998, מעט לאחר שאגמון מונה למנכ"ל, כששוק המטבעות העולמי השתולל בעקבות המשבר ברוסיה. אגמון החליט לחכות כמה ימים ולראות מה קורה, ובהמשך להעלות את המחירים בשיעור זניח יחסית, הנמוך ביותר לעומת המתחרים. בתגובה הביקוש למאזדה טס, וכשכולם הורידו בחזרה את המחירים, כעבור כמה חודשים, זה היה מאוחר מדי. "השארנו את כולם הרחק מאחור", סיפר בעבר אגמון בשביעות רצון.

 

היו דגמים שלא הצליחו, בניגוד לציפיות, כמו מאזדה 121 שכונתה "בימבה" או מאזדה פרמאסי, שהקהל הישראלי לא אהב. אגמון כמעט שגה עם יבוא המאזדה 6 סטיישן, אך הערה נבונה של איש מכירות צעיר ביטלה את המהלך.לזכות אגמון אפשר לרשום שינויים רבים בשוק הרכב. למשל, ייבוא של מכוניות 2 ליטר לשימוש משפחתי, בתקופה שבה הלהיט היה נפח של 1.6 ליטר. רבים זוקפים לזכותו גם את התחזקות וביסוס שוק הליסינג. חברות הליסינג שעמדו לצידו בתקופת המשבר המט"חי, קיבלו בחזרה בגדול אשתקד, כאשר הבנקים סגרו להן את הברז, מחשש שהירידה במחירי מכוניות יד שנייה תפגע בהן. "אגמון פנה לחברות הליסינג ופתח להן קו אשראי לשלוש שנים, כמו שבנק פותח ללקוח", מספר גורם בשוק. "וזו הסיבה שהחברה היחידה שגדלה במכירותיה ב-2009 הייתה דלק רכב. הבנאדם מבין את השוק".

 

לא ממצמץ

 

אגמון הוא מנהל בחסד, וההתנהלות שלו נחשבת לכוחנית יחסית. "אני מעריך אותו כמנהל והמספרים מוכיחים את זה, אבל לא הייתי רוצה להיות עובד שלו", אמר ל"כלכליסט" אתמול גורם בשוק. "אני מאוד מחזיק ממנו, ומאזדה עברה משבר או שניים ושרדה אותם יפה מאוד. אבל מצד שני, הוא מאוד פרסונלי וכוחני". עיתונאי סיפר לנו איך אגמון בירך אותו באמירה שיבוא לשבור לו את הפרצוף.

 

בתפיסת הניהול שלו - אגמון לא ממצמץ. "לפי התפיסה שלנו, אסור לערוך מבצעים ולהגיע בצליעה להשקת דגם חדש", סיפר בעבר. "בשום פנים ואופן אסור לשדר מצוקה, ודאי שלא במכונית החשובה ביותר שלך".

 

ומה חושב עליו הבוס יצחק תשובה? בשוק אומרים שהוא היה מאוד מרוצה מאגמון, שדרש מינימום תשומות ניהוליות וסיפק מקסימום דיבידנדים. תשובה נוהג לתת למנהלים שלו אוטונומיה, ואגמון - מנהל דעתן, נחוש ועצמאי - לקח אותה וסיפק את הסחורה. לכן, יש כאלה שטוענים שעסקת אגמון־תשובה כלל איננה משמעותית. "עד היום תשובה היה בעל שליטה, אבל חוץ מדיבידנדים לא היה לו כלום בחברה. גיל ניהל הכל", אומר גורם בשוק. "הוא איש עם אמביציה, לעתים אף שחצנות, והוא לא נתן לאף אחד להתערב לו בביזנס", אומר מקורב לתשובה, "ובאמת, תשובה היה מרוצה ממנו".

 

אגמון אמר פעם שהמשפט שמיוחס לברנרד שואו, "תמצא עבודה שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד עוד יום אחד בחייך", מתאר אותו היטב. ואם אכן כך, כבעל השליטה בדלק רכב הוא אמור להיות מאושר.

 

בשנים האחרונות השתנו חייו של אגמון מאוד. לפני כחמש שנים עבר התקף לב תוך כדי משחק טניס ובגופו הושתל סטנט. זה היה אירוע מכונן בחייו, אף שתוך כדי הצליח להבחין שהאמבולנס שפינה אותו היה מתוצרת פורד, לשביעות רצונו המלאה.

 

בעקבות התקף הלב הוא שינה את סגנון חייו. הוא שומר על כושר, השיל קילוגרמים רבים ממשקלו, ורץ למרחקים ארוכים כולל ריצות מרתון. גם בעבודה הוא הוריד מעט את האינטנסיביות, וחיזק את השדרה הניהולית שעובדת צמוד אליו, אם כי הוא עדיין האיש הדומיננטי ביותר בחברה.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x