ראיון "כלכליסט": "לוקחים ילד בן חמש ושואלים למה הוא עוד לא באוניברסיטה"

כמעט עשור חלף מאז החלה היוזמה שהובילה להפיכתן של מרבית החממות לפרטיות, וענף החממות הטכנולוגיות בישראל טרם הבשיל, וטרם הגשים את ההבטחה הגדולה: אקזיט של חברת פורטפוליו. ואולם, בשיחה עם בכירי מעין ונצ'רס, חממה מופרטת שנהפכה למעשה לחברת אחזקות ציבורית, מתברר שעוד יש מי שמאמין שזה רק עניין של זמן עד שההבטחה הגדולה תתגשם.

אמיר גל־אור, יו"ר מעין ומייסדה, מסביר את הרציונל מאחורי החברה, שבשליטתה חממות טכנולוגיות בדרום הארץ. "מבחינה אסטרטגית, לישראל יש יכולת המצאה אולי הכי טובה בעולם, ואנחנו רוצים לשמר את העוגן הזה, גם כאשר רמת הסיכון גבוהה יותר. מעין מייצגת את הגנטיקה של העם היהודי. החממות שלה נמצאות בדרום מכיוון שהנגב יקר ללבנו, ואנחנו רוצים לתרום לכלכלה מהצד הציוני של העניין".

עד 2001 היו בישראל חממות טכנולוגיה פרטיות וחממות שבשליטת המדינה, שנועדו לסייע לחברות צעירות להתפתח, והוחזקו ללא מטרת רווח על ידי המדען הראשי. ב־2001 התקבלה החלטה להפריט את החממות, ולהעבירן לבעלות פרטית, מה שהפך אותן לחברות עם כוונת רווח.

גל־אור: "האתגר הגדול של מעין הוא להוכיח את הצד המסחרי. העולם של היום לא מסתפק בהמצאה מעניינת, ובצדק. צריך להציג הצלחות מסחריות. המפתח הוא מסחור, מסחור ומסחור".

לנצח את הסטטיסטיקה

צביקה בן פורת, מנכ"ל מעין, מסביר: "בשני המודלים החממות נועדו לספק במה ראשונית והשקעה ראשונית בחברת צעירות, שחלקן עוד נמצאו בשלבי היתכנות ראשוניים, ואנחנו מלווים אותן במשך חמש עד שבע שנים לפחות. בסוף התקופה מקווים ששיעור מסוים מהחברות יבשילו לכדי אקזיטים. על פי הסטטיסטיקה, מדובר באקזיט לכל עשר חברות. אנחנו חושבים שנוכל לנצח את זה, אבל חובת ההוכחה עלינו".

על פי מודל החממות, המדינה נותנת לחממה הלוואה ראשונית של 85% מהסכום הראשוני. החממה משלימה את 15% הנותרים מאותו סכום ראשוני. אם הפרויקט מצליח, המדינה מקבלת את הכסף בחזרה תוך שש שנים. לאחר שהופרטה הפכה מעין לחברת אחזקת חממות, שהגדילה את מספר החברות הצעירות שבה מחמש ליותר מ־50. לחברה יש כ־80 מיליון שקל בקופתה להמשך ההתרחבות של חברות הפורטפוליו.

בן פורת מסביר שתעשיית קרנות הון הסיכון לא יכולה לתת את המענה לצמיחת חברות צעירות בישראל.

"מודל הון הסיכון נכשל. הוא לא מחזיק מים. בשלבים הראשוניים הכרחי שהמדינה תיקח את הסיכון. בסופו של דבר, קרנות הון סיכון שונאות סיכון, והן מוכנות להשקיע רק בחברות בוגרות. פעם הקרנות עוד היו משקיעות בסטארט־אפים. היום הן משקיעות בעיקר בחברות שכבר מציגות רווחיות. לכן, תפקידה של הממשלה כל כך חשוב, כמשקיעה במה שמכונה 'עמק המוות', שלב האבטיפוס הראשוני.

"אפליסוניקס היא חברת פורטפוליו שלנו בתחום הסרת השיער. היא התחילה בחיזור על הפתחים אצל קרנות הסיכון שאמרו לה לא, ואז הגיעו אלינו ואנחנו ביצענו את ההשקעה הראשונה והכנסנו אותה לחממה. מאז ועד היום ההשקעה של המדינה הובילה להעסקה של עשרות עובדים, ואנחנו השקענו בה מיליוני דולרים. כמו כן, המדינה נהנית ממסים של העובדים וממשקיעים זרים שמכניסים למדינה מטבע זר. מ־2005 ועד היום נסגרו רק חמש חברות מתוך יותר מ־50 חברות פורטפוליו שיש למעין".

טענות רבות נשמעות נגד מודל החממות בישראל, שלפיהן מושקעים כספי מדינה רבים בחברות מתוך החממות אך אין אקזיטים.

"הטענה העיקרית שלנו היא שבוחנים את המודל מוקדם מדי. אמרנו לאורך כל הדרך שייקח למודל החממות שמונה שנים לפחות להוכיח את עצמו. כיום אנחנו רק חצי שנה אחרי המשבר. לוקחים ילד בן חמש ושואלים למה הוא עוד לא הגיע לאוניברסיטה", אומר בן פורת.

"בשורה התחתונה יש מחקרים שמוכיחים שעל כל דולר שהמדינה השקיעה היא קיבלה 14 בהחזר, גם אם לא היו אקזיטים מהכנסות שונות שהיא רואה מהחברות, כמו תשלומי מסים של חברות ועובדים, תשלומי ארנונה ועוד. גם אם טבע מתחילה לפתח משהו חדש, היא צריכה להוריד את הסיכון, ואם המדינה כאן לא תשתתף בהורדת הסיכון, ממשלות אחרות במדינות אחרות יהיו שמחות להשתתף. בשורה התחתונה התוכנית היא רווחית עבור המדינה".

מעין מנהלת את חברות הפורטפוליו שלה באמצעות שלוש חממות שכל אחת מרכזת תחום פעילות אחר. בחממה של החברה בעומר נמצאות חברות בתחום המכשור הרפואי, בחממה בשדה בוקר דומיננטי תחום האינטרנט, תוכנה, חומרה ומערכות מידע, ובחממה בדימונה מנהלת מעין חברות בתחום הקלינטק והההומלנד סקיוריטי.

האקזיט אצל רידנט

אחת מחברות הפורטפוליו הבוגרות של מעין היא רידנט נובה, שבה מחזיקה מעין 22%. רידנט היא חברה מתחום טיפולי השיניים, שפיתחה קוצר דנטלי שנועד לטיפולי שורש. יש לה אישור FDA ו־CE עבור המוצר.

בן פורת מסביר כי לא זאת בלבד שמדובר בטכנולוגיה פורצת דרך, אלא שלמעשה החברה כבר השלימה אקזיט של רידנט, שהשוק פשוט לא הבין. לפני כחודשיים חתמה רידנט על הסכם הפצה עם המפיץ הגדול בעולם בתחום, חברת הנרי שיין האמריקאית. "מבחינת רפואת השיניים מדובר בפריצת דרך. זה סוג של אקזיט, שבעצם מבטיח לחברה עשרות מיליוני דולרים, כאשר המפיץ מחויב למינימום רכישות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנים הקרובות.

"רידנט היא אחת מחמש החברות הראשונות שנכנסו לחממה, והשנה היא תמכור בשני מיליון דולר, ובשנים הקרובות זה ימשיך לזנק, בהתאם להסכם שכבר נחתם. מדובר בחברה ששווייה לא מגולם בשווייה של מעין, כי אני לא בטוח שהציבור הבין עד הסוף את המשמעות".