$
בורסת ת"א

מיוחד ל"כלכליסט": "גליה מאור עומדת בתנאי הכשירות המיוחדת"

"כלכליסט" חושף את נימוקי ועדת המניות לבחירת גליה מאור כמועמדת לדירקטורית בלאומי ולהארכת כהונתם של ארבעה הדירקטורים הוותיקים. שטייניץ פנה גם ליו"ר הוועד הציבורי, השופטת (בדימוס) שולמית ולנשטיין, והביע את דעתו נגד מינוי מאור עקב הצורך בתקופת צינון

תומר זלצר 07:0101.02.10

"לגליה מאור הכישורים הנדרשים מדירקטור בבנק, השכלה, ניסיון ניהולי רב וניסיון מוכח רב־שנים בעסקי בנקאות בארץ ובעולם. אין ספק בדבר התאמתה לתפקיד. הוועדה גם הפעילה שיקול דעת והגיעה למסקנה כי למאור יש כשירות מיוחדת לכהונת דירקטור בבנק, זאת לאור ניסיונה הרב בתפקידים שבהם נשאה בשלושה העשורים האחרונים" - כך נכתב במסמך שבו נימקה ועדת המניות של בנק לאומי בראשות עו"ד מרגלית נוף את רשימת המועמדים מטעמה לתפקיד דירקטור בבנק לאומי ושהגיע לידי "כלכליסט".

מה דעתך על מניית לאומי:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

"הוועדה בהחלטותיה ראתה לנגד עיניה את טובת הבנק וטובת הציבור, תוך מתן תשומת לב לחשיבות הרבה ולצורך בשמירה על יציבות הבנק ולמתן מענה לרציפות ולהמשכיות של הניהול התקין של הבנק אשר הפך בשנים האחרונות להיות הבנק המוביל במדינה מבחינת הישגיו ותוצאותיו העסקיות. הוועדה גם סבורה ומאמינה שהחלטותיה אלו בשעה זו של שינויים והפרטה בדרך, יש בהם כדי למזער זעזועים בבנק", כותבת הוועדה בנימוקיה.

 

אתמול החליט דירקטוריון בנק לאומי לכנס אסיפה כללית ב־11 במרץ. על סדר יומה של האסיפה שני עניינים מרכזיים: בחירה בדוד קליין, מועמדו של בעל המניות שלמה אליהו, כדירקטור; ובחירה במועמדיה של ועדת המניות של בנק לאומי בראשות עו"ד מרגלית נוף: גליה מאור וארבעת הדירקטורים היוצאים המעמידים את עצמם לבחירה מחדש (נורית סגל, יעקב גולדמן, משה דברת ומשה וידמן). בכך עברה מאור שלב נוסף בדרך למינויה ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי.

 

מסמך ההנמקות של ועדת המניות נפתח בכך ש"בהתחשב במסגרת הזמן שנכפתה לקיום האסיפה הכללית המיוחדת, כתוצאה מההליך שיזם מר שלמה אליהו, הגיעה הוועדה למסקנה שבמצב שנוצר עליה למצות את תהליך בחירת הדירקטורים מטעמה, בפני בעלי המניות, באותו המועד שבו תכונס האסיפה לדון במועמדותו של ד"ר דוד קליין".

 

 

"יו"ר נכסים מ.י (החשב הכללי שוקי אורן) הביא לידיעת הוועדה, בישיבה שהתקיימה ב־21 בינואר במשרדי חברת נכסים מ.י, כי התקבלה החלטה למכור את יתרת מניות המדינה בבנק לאומי דרך שוק ההון והכוונה היא לבצע את המכירה עד סוף 2010. במקביל הודיע איתן רף לוועדה כי הוא אינו מציע את עצמו לתקופת כהונה נוספת כיו"ר הדירקטוריון וכדירקטור, והוא יסיים את תפקידו בתום תקופת כהונתו במחצית 2010. בנסיבות הללו נערכה הוועדה לבחירת דירקטורים, כדי להגיע להחלטות בזמן הקצר שעמד לרשותה", כותבת הוועדה.

 

"לשמור על יציבות ניהולית של הבנק"

 

מסמך ההנמקות פותח בהתייחסות להחלטת הוועדה להציע את הארכת כהונתם של ארבעת הדירקטורים שחוזה העסקתם מסתיים ב־2010: "הוועדה ראיינה את ארבעת הדירקטורים שמסיימים תקופת כהונה במחצית שנה זו. במקביל, עברה הוועדה על שאלונים וקורות חיים של מועמדים חדשים שהגישו את מועמדותם להתמנות לדירקטור בבנק לפי רשימה שהועברה אליה על ידי הוועד הציבורי בראשות השופטת (בדימוס) שולמית ולנשטיין. בדיונים שהוועדה ערכה לאחר הראיונות ולאחר שעברה על החומר שהוגש לה, החליטה הוועדה, בישיבתה מיום 28 בינואר, לבחור מחדש בארבעה הדירקטורים המסיימים לתקופת כהונה נוספת".

 

הוועדה מציינת שני נימוקים להחלטה להאריך את כהונת הדירקטורים:

1. "ההתרשמות הטובה שהוועדה קיבלה מארבעת הדירקטורים, ניסיונם הרב במערכת הבנקאית בכלל ובזו של בנק לאומי בפרט, המקצועיות שלהם, השכלתם, הדרך והאופן שבהם הם פועלים בתפקידיהם כדירקטורים וכחברי ועדה, הזמן שהם מקדישים למילוי תפקידם, תחושת כובד האחריות המוטלת עליהם".

 

2. "ההפרטה הצפויה של הבנק: הנחת העבודה שלפיה פעלה הוועדה היתה שבמהלך 2010 יימכרו אחזקות המדינה בבנק. כדי לשמור על המשכיות ועל יציבות ניהולית של הבנק, ובהתחשב בכך שימונה יו"ר חדש לדירקטוריון, סבורה הוועדה שבנקודת זמן זו לא יהא זה נכון לעשות שינויים בהרכב הדירקטוריון. יש לציין כי 'תקופת הלימוד' של כל חבר דירקטוריון חדש, מטבע הדברים וממורכבות הנושאים שהבנק עוסק בהם, אורכת תקופת זמן משמעותית. חשוב לציין עוד שבתחילת 2011 תעמוד שוב על הפרק החלפת ארבעה דירקטורים שתקופת כהונתם תסתיים במחצית 2011".

 

"אין ספק בדבר התאמתה של מאור לתפקיד"

 

באותה ישיבה שקיימה ועדת נוף, ב־28 בינואר, הוחלט לבחור במאור כמועמדת החמישית לתפקיד דירקטור. הוועדה מציינת בנימוקיה כי "למאור הכישורים הנדרשים מדירקטור בבנק, השכלה, ניסיון ניהולי רב וניסיון מוכח רב־שנים בעסקי בנקאות בארץ ובעולם. אין ספק בדבר התאמתה לתפקיד. הוועדה גם הפעילה שיקול דעת והגיעה למסקנה שמתמלאים בה גם תנאי כשירות מיוחדת לכהונת דירקטור בבנק, זאת לאור ניסיונה הרב בתפקידים שבהם נשאה בשלושה העשורים האחרונים: בתפקידים מגוונים בבנק ישראל, בתפקיד המפקחת על הבנקים ובתפקידה הנוכחי כמנכ"לית בנק לאומי".

 

הוועדה מציינת כי בתפקידה כמנכ"לית בנק לאומי "הובילה מאור את הבנק בכישרון רב, בתבונה, במקצועיות ובאחריות רבה, להיות הבנק המוביל במדינה. בנוסף, במקביל לעיסוקיה המרכזיים, נשאה מאור בתפקידי ייעוץ למדינות שונות, במסגרת הבנק העולמי, בתחום הבנקאות, והיתה חברה בוועדות שונות שדנו בנושאים שונים בשוק ההון".

 

קודם להכללתה ברשימת המועמדים של ועדת המניות, אושרה מועמדות מאור על ידי הוועד הציבורי בראשות השופטת (בדימוס) שולמית ולנשטיין. ועדת נוף מציינת בנימוקיה כי "הוועד הציבורי עמד על כישוריה המיוחדים של מאור וניסיונה הרב המכשירים אותה לתפקיד דירקטור בבנק, והחליט לכלול אותה ברשימת המועמדים לדירקטור מן המניין בבנק שבהסדר". עקב כך הגיעה ועדת נוף למסקנה, כי "למאור כישורים מיוחדים והיא ראויה להיבחר לכהונת דירקטור בבנק. עם אישור מינויה תתפטר מאור מתפקידה כמנכ"לית בנק לאומי". בחירתה של מאור, ככל דירקטור חדש, כפופה לאישור המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

 

נוף קיבלה חוות דעת של עו"ד יובל לוי

 

בהתייחסה לסוגיית הדרישה ממאור לצינון של שנתיים כותבת הוועדה כי "בעקבות פרסומים בימים האחרונים ולפיהם מאור אינה יכולה להיבחר כדירקטור בבנק בגלל דרישת החוק לצינון, ומאחר שהוועדה בדעה כי מאור הינה מועמדת מתאימה ביותר לכהונה האמורה, ותיתכן פרשנות אחרת לחוק, פנתה הוועדה לפרופ' יובל לוי ושות', משרד עורכי דין, לקבלת חוות דעת משפטית חיצונית בנושא".

 

חוות הדעת המשפטית שחיבר עו"ד לוי תומכת במינויה של מאור וקובעת כי "דעתנו היא כי הפירוש הקובע כי מנכ"לית הבנק כשירה להיכלל ברשימת האישים המתאימים לכהן כדירקטורים בבנקים, ולהיות מועמדת לבחירה כדירקטור מן המניין בבנק לאומי (ולא כדירקטור מן הציבור), הינו הפירוש העדיף, הסביר ואף הצודק, בנסיבות העניין".

 

פרופ' לוי כותב כי "מנכ"ל יכול להיות ממונה לדירקטור מן המניין בחברה בישראל. מנכ"ל יכול להיות ממונה לדירקטור מן המניין גם בחברה שבבעלותה של המדינה. מנכ"ל יכול להיות ממונה לדירקטור מן המניין גם בתאגיד בנקאי. ברור על כן כי עקרונית אין כל סיבה מדוע לא יוכל מנכ"ל לשמש דירקטור מן המניין בבנק שבבעלותה/שליטתה של המדינה".

 

לפי פרופ' לוי, "עדיין יש להסביר מדוע זה קבע לכאורה מחוקק חוק המניות הבנקאיות (על דרך ההפניה) כי עובד חברה (בלא סייג לגבי מנכ"ל) אינו יכול לשמש דירקטור בבנקים הרלבנטיים. התשובה לכך אינה יכולה להיות באופיים של הבנקים הרלבנטיים, אלא בייחוד שהיה בנסיבותיו של החוק - העברת השליטה בבנקים לידיה של המדינה, בנסיבות מיוחדות שמיותר לפרטן ואשר גרמו לכך שהתבקש ליצור חיץ בין הדירקטוריון שימונה על ידי המדינה לבין בעלי השליטה הקודמים. ואם זהו הנימוק וזוהי התכלית, יש לפרש את החוק כך שאינו חל על מי שמונה למשרת המנכ"ל על ידי דירקטוריון שכבר היה 'טהור' במובן העדר כל קשר בין חבריו לבין בעלי השליטה הקודמים".

 

שטייניץ פנה גם ליו"ר הוועד הציבורי ולנשטיין

 

לידי "כלכליסט" הגיע מסמך נוסף, ששלחה אתמול לידי נוף יו"ר הוועד הציבורי השופטת (בדימוס) שולמית ולנשטיין. מהמסמך עולה כי לאחר שניסה לשכנע את נוף שלא להציע את מאור כמועמדת לדיקרטורית, פנה שר האוצר יובל שטייניץ גם לוולנשטיין. "שר האוצר פנה טלפונית אל יו"ר הוועד הציבורי (ולנשטיין, ת"ז) ומסר גם לה את תוכן חוות הדעת של היועץ המשפטי שלו, אשר לאחר מכן נתקבלה אצלה גם בפקס. השר הוסיף כי זו גם דעת משרד המשפטים, דבר שאושר לה אותו ערב בפנייה טלפונית אליה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה", נכתב במכתב ששלחה ולנשטיין.

 

ביום שישי בבוקר הועברה לוועד הציבורי חוות הדעת החיצונית שקיבלה נוף מפרופ' לוי, שהתבקש להתייחס במיוחד לעניין "תקופת הצינון". ולנשטיין כותבת לנוף כי "החלטתנו נשענת על הפרשנות המתחשבת בתכליתו של החוק ומטרתו; זאת הן לאור הנסיבות שהובילו לחקיקתו ב־1993 והן אלו שנוצרו במשך 15 השנים מאז שנכנס לתוקפו. עיון בחוות הדעת החיצונית מעלה כי אחרי ניתוח של ההיסטוריה, התכלית והמטרה של החוק, הגיע פרופ' לוי לאותה מסקנה שהניעה את הוועד הציבורי לסבור שאין צורך להורות על תקופת צינון של שנתיים לפני שניתן לצרף את מאור לרשימת המועמדים לכהונת דירקטור מן המניין באחד הבנקים שבהסדר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x