$
בורסת ת"א

חשיפת "כלכליסט" - מרקסטון: תשואה של 2% ברבעון

מדו"חותיה הרבעוניים של הקרן, שהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי התשואה למן הקמתה של מרקסטון נותרה 28%. המחיקות על ההשקעות בתומקאר ובאלרן נדל"ן העיבו על ביצועי הרבעון השלישי

רחלי בינדמן, הדר רז ועומרי כהן 07:0508.12.09

צל כבד מלווה את קרן ההשקעות מרקסטון בשבוע האחרון, מאז הודה היו"ר והמייסד שלה אליוט ברוידי בגיוס כספים לקרן דרך מתן שוחד לבכירים במדינת ניו יורק. הקרן, שטרם השלימה את מכסת השקעותיה, עשויה לעמוד בקרוב בפני לחצים מצד המשקיעים לעצור את הזרמת המזומנים הן לחברות שכבר בבעלותה והן לחברות חדשות שברצונה לרכוש ממניותיהן.

 

אולם הפגיעה הקשה שספגה מרקסטון היא לפי שעה תדמיתית בלבד. דו"חות הקרן לרבעון השלישי של 2009, שאותם חושף "כלכליסט" לראשונה, מגלים כי מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר השנה הזרימה הקרן לחברות בתיק ההשקעות שלה עוד 10 מיליון דולר ובסך הכל מסתכמות השקעותיה למן הקמתה ב־561 מיליון דולר. באותם שלושה חודשים, כך מעריכה מרקסטון, עלה שווי תיק הנכסים שלה ב־2% נוספים להיקף של 720 מיליון דולר, שמשקף תשואה של 28% מאז הקמת הקרן לפני חמש שנים.

 

אולם לא הכל ורוד בדו"חות של מרקסטון, אשר הועברו אתמול למשקיעים בקרן. למעשה, ברבעון השלישי הכירה הקרן בהכנסה של 1.5 מיליון דולר בלבד מחברת נטפים שבה היא שותפה (13.4%), בעוד שמשאר החברות לא התקבלו דמי ניהול או דיבידנדים. נכון לסוף ספטמבר 2009, זכו המשקיעים בקרן להחזר של 38% מסך השקעתם (בעיקר בזכות מכירת דפי זהב וזרעים גדרה בעבר), כאשר יתרת התשואה רשומה "על הנייר" בלבד.

 

 

מהדו"חות שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי ברבעון השלישי העלתה מרקסטון את שוויין החשבונאי של חמש חברות מתוך הפרוטפוליו שלה (PRS, נטפים, פריזמה, נילית ומגנוליה) ב־25.2 מיליון דולר, כאשר מנגד היא נאלצה לבצע מחיקות גדולות עקב שתי ההשקעות האחרונות שלה, אלרן נדל"ן הציבורית ותומקאר שבשליטתה (75%). על אלרן נדל"ן מחקה מרקסטון 5.2 מיליון דולר ברבעון, והיא כבר מופסדת ב־88% על השקעתה בה. לאחרונה סיכמה הקרן על הענקת הלוואה של 10 מיליון שקל לחברת הנדל"ן שבשליטת גדי ודורי דנקנר, שמטרתה רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה.

 

אולם בעוד שעל ההשקעה באלרן נדל"ן בוצעו כבר מחיקות בעבר, הרי שמחיקת 45% מהיקף ההשקעה בתומקאר מפתיעה במיוחד. ברבעון השלישי הזרימה מקרקסטון לתומקאר 2.8 מיליון דולר ובמקביל מחקה לראשונה 12.2 מיליון דולר על ההשקעה בה, שהסתכמה עד כה ב־28 מיליון דולר.

 

תומקאר, שהוקמה בישראל ב־1991, מפתחת ומייצרת רכבי שטח קלים המשמשים בענפי החקלאות, התעשייה והמכרות וכן בצבאות ובכוחות לאכיפת החוק. בעקבות רכישתה בידי מרקסטון, הועבר מטה החברה למישיגן ארה"ב, ובראשה הועמד המנכ"ל האמריקאי טום מקאליר, ששימש בעברו כמנהל תפעול ראשי בחברת השירות של ענקית הרכב קרייזלר.

 

נוסף על כך הושקעו ברבעון השלישי 5.6 מיליון דולר בבית ההשקעות פריזמה ו־1.5 מיליון דולר ביצרנית מוצרי ההשקיה נטפים. אחזקות מרקסטון בנטפים רשומות בספריה לפי שווי של 655 מיליון דולר לנטפים. ל"כלכליסט" נודע כי קרן טנא, שהשקיעה בנטפים (כ־7%) לצדה של מרקסטון, שיערכה בדו"חותיה את אחזקותיה בנטפים לפי שווי הנמוך בכמחצית מזה של מרקסטון, כ־320 מיליון דולר.

 

בסך הכל קיבלה מרקסטון מהמשקיעים שלה התחייבויות כי יזרימו לה לפי בקשתה עד 800 מיליון דולר. כך שלקרן נותרו 238 מיליון דולר פנויים להשקעה, מתוכם היא שומרת 50-40 מיליון דולר להשקעות בחברות קיימות בתיק והשאר מיועד לרכישת חברות חדשות במהלך 2010.

 

שני אקזיטים בחמש שנים

 

מאז הקמתה לפני כחמש שנים ביצעה קרן מרקסטון עשר השקעות. מחצית מחיי הקרן כבר תמו, וכאמור, עד כה נהנו משקיעיה משני אקזיטים.

 

ההשקעה הראשונה של הקרן היתה רכישת השליטה בדפי זהב מידי קבוצת עורק בנובמבר 2004 בתמורה ל־100 מיליון דולר. בהמשך עברה דפי זהב שבניהול ניר למפרט סדרת שינויים, שכללו את שיפור היחסים הפיננסיים שלה.

 

באוגוסט 2007 מכרה מרקסטון את אחזקותיה בדפי זהב בתמורה ל־123 מיליון דולר, ששיקפו לחברה שווי של 215 מיליון דולר. כשנתיים לאחר מכן נקלעה דפי זהב לחובות של מאות מיליוני שקלים, והשליטה בה עברה לבעלי האג"ח.

ההשקעה השנייה בוצעה שבועיים בלבד לאחר מכן - בחברת הייעוץ PRS שעוסקת באספקת פתרונות הנדסיים לבעיות תעבורה. היקף ההשקעה עמד על 80 מיליון שקל, ואילו בדו"חות הרבעון השלישי מוערכת PRS לפי שווי של 33.2 מיליון דולר, המשקף תשואה של 76% על ההשקעה, מתוכם 9% מהרבעון השלישי לבדו.

 

באוקטובר 2005 רכשה מרקסטון את רשת הספרים סטימצקי בתמורה ל־54 מיליון דולר, שנחלקו בין השקעה הונית והלוואות שנלקחו בידי הרשת. מאז הרכישה ביצעה סטימצקי מהלכים להעלאת שווייה, בהם רכישת רשת חנויות המוזיקה צליל מידי הליקון. באוגוסט 2008 ביקשה מרקסטון לממש חלק מהשקעתה באמצעות הכנסת שותף, לפי שווי הגבוה כמעט פי שניים מההשקעה שלה. לבסוף, בעקבות המיתון במשק, לא יצאה העסקה לפועל. ברבעון השלישי ביצעה מרקסטון הפחתה זעומה של 2% מהשווי שיוחס לסטימצקי ברבעון השני, אך היא עדיין רושמת תשואה של 22% על השקעתה, שמסתכמת ב־33 מיליון דולר.

 

ב־2005 רכשה מרקסטון גם את חברת זרעים גדרה בתמורה ל־48 מיליון דולר, וביולי 2007 מכרה אותה לענקית האגרו־כימיה השוויצרית סינג'נטה בתמורה ל־85 מיליון דולר. בצירוף הדיבידנדים שגרפה מרקסטון מזרעים, היא השלימה "סיבוב" של יותר מ־100% על השקעתה בתוך שנה וחצי בלבד. מרקסטון הכירה ברווחים של 196.5 מיליון דולר ממימוש השקעותיה בזרעים ובדפי זהב.

 

108% תשואה על מגנוליה

 

ב־2006 הקימה מרקסטון את בית ההשקעות פריזמה, מהלך שייחרת בזיכרון המשקיעים לזמן רב. השקעתה בבית ההשקעות עמדה על 192.5 מיליון דולר. לכאורה, מבחינת מרקסטון מדובר בהשקעה גרועה ביותר בבית השקעות, שהתפרק השנה והפך לחברת אחזקות. מרקסטון נאלצה לבצע הפחתות משמעותיות על ההשקעה בפריזמה, אולם דווקא לאחר הפירוק היא עשויה לראות ממנו רווח מסוים. כיום מחזיקה פריזמה ב־24% מפסגות וב־45% מקרנות הנאמנות של אקסלנס. פסגות מקיים לאחרונה מגעים למכירת פריזמה לפי שווי של יותר מ־3 מיליארד שקל, ומרקסטון צפויה לקבל עבור חלקה כ־720 מיליון שקל. בהמשך אמורה מרקסטון למכור את חלקה באקסלנס, מהלך שיניב לה הכנסות נוספות.

 

ב־2006 ביצעה מרקסטון גם השקעה של כ־13% בנטפים, לצדה של קרן טנא שהשקיעה 7% נוספים בתמורה כוללת של 40 מיליון דולר. באותה שנה רכשה הקרן 21% בחברת נילית, יצרנית חוטי הניילון לתעשיית הטקסטיל, בהשקעה כוללת של 73 מיליון דולר. באוקטובר 2007 נרכשה הבעלות על רשת התכשיטים מגנוליה תמורת 45 מיליון דולר. בדו"חות הרבעון השלישי כבר רושמת מרקסטון, על פי שיערוכיה, תשואה של 108% על השקעתה, מתוכם 6% מהרבעון השלישי.

 

בראשית 2008 ביצעה מרקסטון השקעה נוספת שעתידה, בדומה לפריזמה, להתברר ככישלון. מדובר בהשקעה של 83 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אלרן של גדי ודורי דנקנר, בתמורה ל־24% ממניות החברה, ששיקפה לאלרן שווי של 328 מיליון שקל לפני הכסף. כיום נסחרת אלרן לפי שווי שוק של 14 מיליון שקל בלבד. בדו"חותיה לרבעון השלישי רשומה השקעתה של מרקסטון באלרן לפי שווי של 7.8 מיליון דולר (כ־30 מיליון שקל), המשקפת תשואה שלילית של 88% על ההשקעה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x