"הרכישות חוזרות, ובגדול"

"שנת 2010 תהיה בסך הכל שנה בינונית פלוס" - כך אמר הערב שלמה דוברת, מייסד קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס וקבוצת הפרייבט אקוויטי ויולה. דוברת

הוא טען כי השווקים הפיננסיים מגלים אופטימיות יתר, אך זו יוצרת אווירה חיובית המסייעת לצמיחתו מחדש של ענף הטכנולוגיה העולמי. "יש לי תחושה שהשווקים הפיננסיים אופטימיים יותר מהשווקים הריאליים, ורצים מעט יותר מהר מהם. למרות זאת, אני סבור שהאופטימיות מסייעת להתאוששות תעשיית ההייטק", אמר דוברת. "ניתן לראות זאת במצב הרכישות והמיזוגים. הרכישות חוזרות, ובגדול. ישנו קצב פעילות גבוה של חברות זרות שמעוניינות לרכוש את החברות הישראליות. אני בטוח שנראה עוד המון כותרות כאלה בקרוב מאוד. ניתן גם לזהות מגמה של התחלה של הנפקות לציבור, וזו אותה האופטימיות בדיוק שמהווה את המקור האמיתי לצמיחה ויציאה מהמיתון גם בענף ההייטק.

"הטכנולוגיה איננה בועה מנופחת, היא פשוט צומחת בקצב גבוה במיוחד", סיכם דוברת. "ליוטיוב הועלו בחודשיים האחרונים יותר סרטוני וידיאו מאשר כל הווידיאו שהוקרן בערוצי הטלוויזיה האמריקאית במשך 60 שנה".

דוברת שיתף את באי הכנס בתחזיות שלו לשנה הקרובה, בצל ההתאוששות מהמשבר הכלכלי. הוא הצביע על ברזיל, הודו וסין כמדינות שבהן תתרחש הצמיחה המהירה ביותר בשוק הטכנולוגי. מגזרי הטכנולוגיה ה"חמים" ביותר בעיניו הם ענפי הסלולר והמכשירים הניידים, וידיאו, מדיה דיגיטלית וטכנולוגיית "ענן" המאפשרת שימוש בשירותי תוכנה מרחוק באמצעות פס רחב. דוברת סימן גם את התחומים שיתאוששו לאט יותר, בהם תוכנה ארגונית ומוליכים למחצה. אירופה, עבורו, ממשיכה להיות מוקד לצמיחה אטית בלבד.

לפני כארבע שנים, לאחר שהגיש את הדו"ח העוסק ברפורמה במערכת החינוך, חזר דוברת לעולם ההייטק. מאז עבד בקבוצת ההשקעות שייסד עם אביו אהרון שנפטר בשנה שעברה, שכוללת את הקרנות כרמל, פלנוס וויולה. בין שאר ההישגים שנזקפים לזכותו בארבע השנים האחרונות, בולטים גיוס קרן כרמל 3 בהיקף של 235 מיליון דולר וקרן הפרייבט אקוויטי וי פרטנרס (לשעבר די פרטנרס), המשקיעה בחברות בתחום הציוד הרפואי ובמפיצת מוצרי אפל בישראל, iDigital, בהיקף של 220 מיליון דולר. עוד בלט גיוס קרן הפרייבט אקוויטי ויולה המשקיעה בחברות בוגרות. דוברת גם היה מעורב במכירתן של כמה חברות סטארט־אפ שבהן היתה מעורבת קרן כרמל 1. הבולטות שבהן הן קופרגייט, אקטימייז, ופולוואפ בהיקף כולל של כ־600 מיליון דולר.

עסקת קופרגייט: "סיגמא תיהנה מאוד מהרכישה"

"אני מאוד מאמין בחיבור בין סיגמא דיזיינס לבין קופרגייט, ואני חושב שסיגמא תיהנה מאוד מרכישת קופרגייט", אמר דוברת ל"כלכליסט" בהתבטאות ראשונה על העסקה. ביום חמישי נחתם סופית הסכם רכישת חברת השבבים הישראלית קופרגייט בסכום של 176.6 מיליון דולר, מתוכם 121 מיליון דולר במזומן והשאר במניות של סיגמא בהיקף של 55.6 מיליון דולר. הקרנות הישראליות קיבלו את מניות סיגמא רק במועד השלמת העסקה, וכך נחסכה מהם ירידת ערכה של סיגמא בשיעור של 25% בשבועות האחרונים מאז היוודע דבר הרכישה.

המניה ירדה משמעותית בימים האחרונים בעיקר מפני שנודע על כוונתן של סיסקו ומוטורולה לרכוש בבלעדיות שבבים ממתחרתן העיקרית — ברודקום. "נושא התחרות בברודקום אינו חדש. אבל אני חושב שקופרגייט היא דוגמה לחברה ישראלית טובה. אני לא תמיד חושב שצריך למכור חברות. בניית חברות לאורך זמן היא דבר רצוי הן ברמה הלאומית וגם מבחינת האינטרס של תעשיית ההון סיכון. אסור להסתכל על תעשיית ההון סיכון כבועה, ואני תומך לחלוטין במדיניות החדשה של איגוד קרנות ההון סיכון שמוביל אהרון מנקובסקי, שהופכת אותו לארגון שדואג לתעשייה בראייה של כלל ענף ההייטק בישראל, ותומכת בייסוד גורמים חשובים לענף כמו קרנות מימון־המשך, או הלוואות הון סיכון".

השקעה ישראלית: "יש כאן 3 מיליארד דולר זמינים"

האם התחזית על קריסת תעשיית ההון סיכון התממשה השנה?

"עשינו לאחרונה ניתוח כדי לראות כמה כסף זמין יש לקרנות ישראליות וכמה יש לקרנות אמריקאיות שמשקיעות כאן. ההערכה שלנו היא שיש כאן בסביבות 3 עד 3.5 מיליארד דולר זמינים להשקעות. אם קצב ההשקעות השנתי יתייצב על מיליארד אחד עד 1.5 מיליארד דולר, ובהנחה שהקרנות ימשיכו לגייס, אז הכסף הזה בהחלט מספיק לתעשייה, אף שרבים בענף ההון סיכון לא מסכימים איתי. עם זאת, צריכות להיות יותר חברות השקעה שיתמכו בחברות הייטק בשלבים היותר מאוחרים שלהן, שמטבעם הם מעוטי סיכון. קרן ויולה נמצאת שם, גם קרן פימי ופורטיסימו, אבל יש עוד הרבה מקום לגופים נוספים, בהתחשב בכך ששוק ההנפקות לא קיים כרגע".

תעשיית ההון סיכון יצאה מהקריסה?

"בארה"ב יותר מ־70% מהרווח של קרנות ההון סיכון מרוכזים בידי 25% מהן. אני חושב שאותן קרנות מובילות שיכולות לגדל חברות לטווח ארוך ולטפח יזמים - ימשיכו להצליח יותר. אין ספק שתשואות קרנות ההון סיכון ירדו, אבל בכל השוואה שנעשה, הון סיכון ופרייבט אקוויטי נותנים תשואה עדיפה על מניות. וכשמשתפים פעולה עם קרנות טובות, אז רמת הסיכון היא סבירה. נקודת המפתח במודל ההון סיכון היא גידול חברות לאורך זמן ויצירת חברות גדולות.

לאחרונה היה מעורב דוברת ברכישתה של ECtel, בעבר אחת מהנפקות הטכנולוגיה המוצלחות של אלרון וכור, באמצעות חברת סיבידיה שבה מושקעת כרמל.

אמרת שנראה עוד אקזיטים רבים, אבל בפועל אנו רואים חברות הייטק רבות שנמכרות בהפסד. רק לאחרונה רכשה סיבידה שבשליטתכם את ECtel של אלרון וכור במחיר מציאה

"מיזוג סיבידיה ו־ECtel הוא דוגמה למיזוג מוצלח עם הגיון, כיוון שהוא ייצור בישראל מובילה עולמית בתחומה (ניהול סיכונים ברשתות טלפוניה — א"ג). נושא זה של בניית מובילים עולמיים בתחומם בישראל הוא מה שאנחנו מנסים לבנות".