כללי זהירות למשקיע המתחיל

את "יום רביעי השחור" 16 בספטמבר 1992 לא ישכחו בבריטניה כל כך מהר. באותו יום קנה המשקיע ג'ורג' סורוס, שעשה את מרב הונו בעסקאות מט"ח, את עיקר פרסומו הציבורי: הוא מכר בחסר (שורט) מיליארדי ליש"ט, תוך ציפייה לפיחות בשער המטבע הבריטי. ואכן, ההימור של סורוס צלח, ועד סוף אותה

סורוס הוא האליל של כל סוחר מט"ח מתחיל. אמנם, אף אחד לא מבטיח למשקיעים שיהפכו להיות עשירים כמו סורוס, אך הפיתויים שמציג השוק הזה ללקוחות - ובהם הרבה מאוד לקוחות ללא השכלה כלכלית מתאימה - הם עצומים. לפני שנכנסים להשקעה בשוק הפורקס, יש להבין שמדובר באחד משוקי ההון המשוכללים והמתוחכמים בעולם. סוחרי מט"ח מתוחכמים, ובהם גאוני מתמטיקה שעובדים בחברות גידור, יושבים מול המסכים ומנסים להשיא רווחים, בין השאר על ידי זיהוי סוחרים פשוטים שלא מבינים את השוק. לקוח חדש שמשתתף בכמה פגישות ב"קורס מסחר במט"ח" חייב להבין שהוא לא הופך להיות סוחר מט"ח מתוחכם. לא כל כך מהר.

כמה כללי אצבע למי שחושב להתחיל לסחור בשוק הפורקס: קודם כל, חייבים להבין את הסיכונים הגדולים שבמסחר ממונף. קניית פוזיציה במינוף של 1:100, 1:200 ואף 1:400 מגדילה את פוטנציאל הרווח - אך גם את הסיכון. תזוזות קלות בשער המטבעות עלולות למחוק תוך רגע את כל ההשקעה. מסיבה זו מומלץ - בוודאי לסוחרים מתחילים - לסחור במינופים נמוכים הרבה יותר.

המשקיע גם חייב לבחון היטב מי החברה שהוא משקיע אצלה. סימני אזהרה ראשוניים ניתן לזהות בפרסומות מפתות של חברות: הבטחה להשיג תשואות של עשרות אחוזים, או "להפסיק לעבוד ולהרוויח כסוחר מט"ח".

אם הלקוח מגויס לחברה על ידי סוכן או משווק, הוא יכול לנסות לנסות לשאול אותו כיצד הוא מתוגמל על ידי החברה. ברור שסוכן שמתוגמל מהפסדי לקוחות לא יגיד זאת ללקוח, אבל גם תשובה מתחמקת ומגומגמת יכולה להספיק. נוסף על כך, לקוח שהתחיל לסחור במט"ח, ושם לב שפקודות שהעביר "לא נקלטו בזמן", או לא בוצעו על ידי החברה, יכול לראות בכך "נורה אדומה" ולהסיק שכדאי לו להפסיק לקנות פוזיציות דרך אותה חברה.