בלעדי: נגמרה החגיגה על חשבון הלקוחות: רשות ני"ע גיבשה הצעת חוק להסדרת שוק המט"ח
רשות ני"ע העבירה הצעת חוק שתועבר לאוצר לפיה ייאסר על חברות הפורקס לתגמל סוכנים על הפסדי הלקוחות. שוק המסחר החלופי במט"ח כולל עשרות חברות שפועלות ללא כל רגולציה
החגיגה בשוק הפרוץ של חברות המסחר במט"ח (פורקס) עומדת להסתיים. רשות ני"ע סיימה להכין את הצעת "חוק זירות מסחר חלופיות", והכדור עובר כעת לידי האוצר, שיבחן את החוק לקראת קריאה ראשונה בכנסת. בכך תבוא לסיומה פעילות בלתי מפוקחת של חברות הפורקס, המגלגלות עשרות מיליוני דולרים בשנה.
על יוזמת הרשות דווח בלעדית ב"כלכליסט" לפני כחודש וחצי. בישראל מתקיימת פעילות ענפה במט"ח ובנגזריו. נוסף על פעילות במסגרת הבנקים, המבוקרת על ידי המפקח על הבנקים, פועלות בישראל חברות פורקס, המאפשרות למשקיעים לסחור במט"ח באמצעות דילרים. לפי הרשות, בישראל פועלות כיום עשרות חברות כאלה, בהן כ־20 מקומיות, ופעילותן אינה זוכה להתייחסות ברורה בחוק.
המסחר בחברות הפורקס מתבצע לרוב "מול הבית" - כלומר הלקוחות אינם סוחרים זה עם זה (כמו בבורסה), אלא עם מפעילי זירת המסחר. הלקוח נדרש בדרך כלל להפקיד כספים הנמצאים בשליטה מלאה של מפעילי הזירה. "בשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן של זירות המסחר, והעדיפות במידע על פני המשקיעים, שממנה נהנות החברות, ישנו חשש שגיוס הלקוחות והתנהלות המסחר ייעשו בחוסר הגינות. ישנה דחיפות בהסדרת הנושא", כותבת הרשות.
לאחר שתאשר הכנסת את החוק, תיהפך הרשות לגורם המפקח על החברות, כדי לשמור על הכספים המופקדים של הלקוחות, לקבוע סטנדרטים לני"ע המוצעים למסחר, להבטיח שפרסום ושיווק הזירות אינו מטעה ולקבוע כללים להיקף המידע ולתוכן המידע שהחברות מספקות ללקוחות על המוצרים הנסחרים.
המהפכה בפיקוח על חברות הפורקס תתחיל ברישיון שכל חברה כזו תצטרך לקבל מהרשות. ברישיון יצוינו התחומים שבהם היא רשאית לעסוק והמשקיעים שעמם היא רשאית לפעול. כדי לקבל רישיון, יידרשו חברות להציג הון עצמי מזערי וביטוח מתאים.
החוק נותן לרשות גם כלים לפקח על בעלי השליטה בחברות הפורקס. כך, אדם לא ייהפך לבעל שליטה בחברת פורקס אלא אם כן קיבל היתר מהרשות. המשמעות היא שאותו אדם יחויב לעמוד בדרישות נאמנות וכשירות (fit and proper). מי שהורשע בפלילים בעבירות מרמה בשוק ההון, למשל, לא יוכל להיות הבעלים של חברה כזו.
אחד הסעיפים מסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות ובהן "צמצום האינטרס הפוטנציאלי של הזירות או המשווקים מטעמן בהפסדי לקוחות, למשל מניעת תגמול משווקים הנקבע ביחס הפוך לרווחי המשקיעים".
הרשות מפרטת כמה בעיות המאפיינות את פעילותן של החברות:
• התאמת כשירות הלקוחות למסחר: כיום מכשירים פיננסיים המיועדים ללקוחות מתוחכמים מוצעים גם ללקוחות שהבנתם הפיננסית מוגבלת.
• השימוש בכספי לקוחות אינו מפוקח: הכספים שהלקוחות מפקידים אינם מופקדים בחשבון נאמנות, אלא בחשבונות הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילי זירת המסחר.
• חשש ליציבות הזירות: הזירה אינה מתחייבת "להתכסות" כנגד פעילות המתבצעת עמה ובשל כך עלולה לקחת על עצמה סיכונים שעשויים להוביל לכך שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
• שיווק זירות המסחר: הרשות מציינת שבזירות המסחר גלום "פוטנציאל רווח עצום" הנובע מרמות המינוף הגבוהות של ההשקעות המבוצעות דרכו. כך, גופי פורקס מאפשרים ללקוחות לסחור במינוף גבוה (למשל, 1:100) על ההשקעה. במינוף כזה, פוטנציאל הרווח גדול, אך תנודות קלות בשער המטבע יכולות למחוק את ההשקעה לגמרי.
• פרסום שערי נכסי הבסיס במקביל לציטוטי האופציות: לרשות המשקיעים לא עומדים נתונים עדכניים על שערי נכסי הבסיס - עובדה המקנה יתרון מובנה למפעילי זירת המסחר.
• פרסום שער פקיעה באופן רציף: שווקים מוסדרים נוהגים להציג באופן שוטף את שער הפקיעה התאורטי. למידע זה חשיבות רבה ללקוח, שכן יש בו כדי להצביע על המרחק בין המדד המשתקף במחיר האופציה לאפשרות שזו תיכנס "אל תוך הכסף".
• שמירת נתוני מסחר: הרשות מציינת כי "חובת שמירת הנתונים היא אבן יסוד בפעילותם של שווקים מוסדרים".
יישום החוק יבוצע מתקציב רשות ני"ע ועלותו מורכבת מהתאמת מערכות המחשב ומשירותי ביקורת ופיקוח במיקור חוץ. הקמת מערכות המחשב מוערכת ב־400 אלף שקל בשנה הראשונה ולאחריה בעלות שוטפת של כ־50 אלף שקל בשנה. עלות מיקור החוץ השנתית מוערכת ב־100 אלף שקל. נוסף על כך, תידרש תוספת כוח אדם של כשלושה תקנים מקצועיים לצורך ביצוע פעולות פיקוח על זירות המסחר החלופיות. במקביל, יחויבו זירות המסחר בהיטלי אגרות קבלת רישיון ואגרות שנתיות.
