יורם ברוניצקי: "המציאות משתנה, ואני רק דג קטן בים סוער"

בספטמבר אשתקד, אחרי 42 שנים של עשייה אינטנסיבית ובעיצומו של מאבק השליטה על החברה, החליטו יהודה ויהודית ברוניצקי להעביר לקדמת הבמה את בנם יורם ולמנותו לנשיא חברת האנרגיה הירוקה של המשפחה - אורמת.

רבים יאמרו כי רכישת המניות המסיבית מצד בעלת המניות השנייה בגודלה באורמת, גזית אינק שבשליטת חיים כצמן, היא שהקדימה את הצבתו של ברוניצקי הבן בחזית, אולם בפועל, כיסא המנהל הכללי של החברה היה נקודת יעד שאליה "הוכשר" במסלול שירות לא קצר שארך 12 שנה. ברגע קבלת המושכות ידע יורם ברוניצקי כי החברה המשפחתית ניצבת בפני תקופה מאתגרת, אלא שגם הוא, כמו רבים וטובים אחרים, לא שיער בנפשו עד כמה.

ברוניצקי. "אין לי בעיה להחמיא להורים שלי" צילום: בועז אופנהיים

שנה וקצת אחרי מסכם ברוניצקי בראיון ל"כלכליסט" תקופה ראשונה בכיסא הנהג. מופנם פחות, חד כתער אבל סולידי כהוריו, הוא מנתח את המשבר העולמי בפרספקטיבה של חברות האנרגיה המתחדשת וההזדמנויות הנוצרות כתוצאה מתוכנית הענק של הממשל האמריקאי, מתאר את ההרגשה איך זה לאבד מיליונים בגלל השקעות כושלות ב־ARS, מסביר איך מחיר הנפט הנמוך משפיע על אורמת, ומבטיח להמשיך את הניהול השמרני שהנהיגו הוריו, אבל מספק הצצה ראשונית ונדירה לשוק החדש שאורמת עתידה לפתח - שוק השדות הגיאותרמיים בישראל.

לתחום שלנו קצב משלו

"לא קל היום בשוק. קשה להשיג היום מימון, מה שיוצר שוק לא נוח, אבל מנקודת המבט שלי המצב הזה מאפשר להבדיל בין חברות אמיתיות יותר ואמיתיות פחות - וכאן אנחנו מאמינים שיש לנו יתרון", אומר ברוניצקי בן ה־41, מהנדס מכונות בהכשרתו.

"בכל מקרה, חשוב לזכור שיש כמה דרכים לממן פרויקטים. מבלי להיכנס לתוכניות ספציפיות אני יכול לומר שהיום כשאין שוק הון ומחירי המניות נחתכים ב־60%–65% לעומת התקופה המקבילה, ברור שלחברה כמו אורמת גיוס הון בבורסה פחות נכון. במקביל, כאשר הבנקים הגדולים בעולם כמו סיטי נדרשים לתמיכה של הממשלה, גם מימון בנקאי היא אופציה בעייתית. האם המצב הזה פוגע בנו בשורה התחתונה? התשובה היא לא. אני לא יודע האם לקרוא לזה שכל, מזל או טיימינג, אבל הפעילות שלנו לשנת 2009 ממומנת כמעט במלואה".

במשך שנים ביקרו את אורמת, ובעיקר את הוריך, על השמרנות הניהולית שהנהיגה. האם היום, בשעת משבר, אתם טופחים לעצמכם על השכם?

"אין לנו מה לטפוח לעצמנו על השכם כי זה לא משרת אף מטרה. לאורך שנים ניסינו להסביר עד כמה התחום שלנו שונה משאר התחומים בשוק ההון. לתחום האנרגיה יש קצבי זמן משלו, ארוכים בדרך כלל. זהו תחום שדורש השקעות גדולות ובשביל זה צריך מקורות. אם נשווה את התחום שלנו לתחום ייצור מכוניות, יצרן כלי רכב שמאמין שיהיו לו הרבה רוכשים, מראש יכול להקים קו ייצור גדול, אולם בתחום הגיאותרמי זה לא עובד ככה. המחיר הוא סופי - אנשים לא ישלמו יותר על חשמל רק כי הוא ירוק, ואף קמפיין פרסומי בעולם לא יוכל למכור את החשמל שלי אם מחירו גבוה יותר מהנהוג בשוק. את זה ניסינו להסביר לאורך תקופה ארוכה, אך הבעיה היא שזהו מסר מורכב".

ברוניצקי מזכיר כי גיוס הון שמטרתו לרוץ ולהתפתח בצורה מהירה שוחק מאוד את הרווחיות של חברות עם מודל כמו של אורמת. "אולם, מצד שני, בשוק ההון צריך גם לשדר אופטימיות. יש גבול לפעמים שאנחנו יכולים לומר לשוק ההון שיש לחברה שלנו פוטנציאל בלתי ממוצה, ושאם רק נמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות, נגדל משמעותית. עם זאת, היום חוזרים להאמין במודל שלנו".

מפיך זה נשמע שהצלחתם רק כי התחום בו אתם פועלים הוא שמרני, ולא כי בעקבות החלטתכם להתפתח בקצב מבוקר.

"אין ספק שהיתה כאן גם החלטה ניהולית - ולי הכי קל לומר את זה כי אין לי בעיה להחמיא להורים שלי, שעליהם יש לי רק מילים טובות להגיד. אבל לדעתי, ההצלחה האמיתית שלנו היתה בכך שנשמרנו לאורך השנים מסכנה משמעותית האורבת בדרך כלל למנהלים כאשר הכסף זול - איבוד המיקוד. הרי משקיעים בוחנים אותנו לפי אלטרנטיבות ההשקעה שלהם, ואנחנו בניגוד לאחרים לא סטינו מהתחום. המתח בין לגדול ולהיכנס לתחומים נוספים לבין להישאר באותה נישה הוא גדול, וניהול זהיר משמעו לקחת מקסימום סיכון אבל סביר. אנחנו מכירים את התחום שלנו - מה שצריך לעשות כדי להצליח בו, ומנגד את מה שלא צריך לעשות בו, גם אם בדרך קורים דברים, שלא תמיד בשליטתנו".

עם ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות שליווה אתכם שנים, ועם המחיקות בגין ARS היה לכם קצת פחות מזל.

"קריסת ליהמן והמחיקות של איגרות החוב מסוג ARS הן שני נושאים נפרדים. בנושא של ליהמן ההשלכות הן גם מקצועיות אך גם אישיות. מבחינה מקצועית, היה בליהמן צוות שעזר לנו באופן צמוד ואדוק במשך שנים של פעילות, אבל העובדה שהחברה הפסיקה להתקיים לא השפיעה עלינו כי יש מספיק שחקנים דומים בשוק שבהם אפשר להיעזר. מבחינה אישית, אני לא מאחל לאף אחד להימצא בחוסר ודאות לגבי עצם קיומו של מקום העבודה שלו, אבל בשורה התחתונה, זה המרקם של חברה עסקית - המציאות יכולה להשתנות מיום ליום ואתה רק דג קטן בים הסוער".

לגבי המחיקות בגין ARS, ברוניצקי מודה שהוא מאוכזב. "מי ששיווק לנו את המכשיר הזה היה ליהמן ברדרס, וכאדם פרטי זה מאוד מאכזב. היו שנים שיכולות ההשקעה שלנו ושל חברות רבות היו מאוד מוגבלות מבחינה רגולטורית, ואז אתה קונה ניירות שהם טריפל A, שעונים להגדרה של כל ועדות ההשקעה בכל רשות ניירות ערך בעולם, ומוגדרים בכלל כהשקעה קונסרבטיבית. ואז פתאום יום אחד אתה מגלה שכל מה שאמרו לך לא נכון. אמנם זה לא אשמת ליהמן ששיווק לנו את הניירות האלה, שכן היה כאן כשל מערכתי, אבל עדיין - זאת אכזבה. עם זאת, מאחר שלא בנינו על הכסף לשימוש מיידי, המצב לא נורא מבחינתנו, אם כי הוא אמנם לא נעים", הוא אומר.

תגובת שרשרת

למתקפה על חברות הדירוג, שהפכה לאחרונה לדפוס פעולה חוזר אצל קברניטי החברות הציבוריות הגדולות, ברוניצקי מסרב להיסחף. "אני לא מכיר את הנושא יותר מדי מקרוב, אבל לדעתי מנקודת המבט של חברות הדירוג, המשבר הראה לכולנו שאנו פועלים במסגרת המציאות המוכרת, אבל לא תמיד יודעים להכין את עצמנו לשינוי משמעותי.

מימין: יהודה, יורם ויהודית ברוניצקי צילום: בועז אופנהיים

"הדירוגים היו נכונים לנסיבות מסוימות, אבל חברות הדירוג לא חזו את תגובת השרשרת. ההתנהלות הזאת שבה וממחישה שהעיקרון הניהולי שצריך לדבוק בו הוא להיות זהיר ולא לשים את הביצים בסל אחד".

מה לגבי מחיר הנפט? איך הירידה החדה השפיעה על אורמת?

"הרבה מהפריחה של אנרגיה מתחדשת נוצרה כשמחירי האנרגיה הקונבנציונלית היו גבוהים. זה לא אומר שלאנשים לא אכפת מאנרגיה מתחדשת, אבל קל יותר למכור את המוצר שלך כשהאלטרנטיבה יקרה. כשהמטוטלת פונה לצד האחר, ולאנשים אין כסף לגמור את החודש, קשה לנו יותר להסביר למה צריך להשקיע, למשל, מיליארד דולר בפיתוח אנרגיה שתנצל גלי ים. כרגע השאלה היא כמה זמן תימשך הירידה של מחיר הנפט. אם מנתחים מבחינה רבעונית ולא מבחינה שנתית, מחירי האנרגיה הקונבנציונלית חייבים להמשיך לעלות - לא יכול להיות אחרת. אנחנו חברה שעובדת לטווח הארוך, כך שאנחנו לא מאוד מודאגים. הרי קנינו ומכרנו חשמל גם בתקופות שמחיר הנפט היה נמוך יותר, ודווקא השנים שבהן הנפט צנח למחיר של 10.5 דולר לחבית היו הרווחיות ביותר שלנו".

דווקא על רקע הקו השמרני של אורמת, מפתיע היה לשמוע מברוניצקי על יעד השקעה חדש שהחברה בוחנת - השוק הישראלי. לאחר שהשקיעה בשורה ארוכה של מדינות כגון ארצות הברית (ואלסקה בפרט), ניו זילנד ואפילו טורקיה, אורמת פוזלת היום לשוק המקומי. למעשה, אורמת מבקשת להשיג דריסת רגל ראשונה בישראל בתחום השדות הגיאותרמיים, לאחר שכבר נפוצו בעבר שמועות על כוונתה להתמודד גם במכרז הקמת תחנות הכוח הסולריות בנגב.

"בינתיים לא נמצאו בישראל שדות גיאותרמיים משמעותיים, אבל זה לא אומר שאין כאלה", אומר ברוניצקי.

"אם נצליח למצוא שדה גיאותרמי בארץ, נקים כאן את תחנת הכוח הכי גדולה שנוכל. אנחנו בוחנים את הנושא, אבל צריך לחדד ולומר שאני לא יודע לומר האם ומתי זה יקרה. ישראל היא לא כמו נבדה, שבה אני יכול לומר בוודאות שאם הייתי מקבל זכויות בשדה ספציפי, יכולתי להקים תחנה מצליחה. האזורים הפוטנציאליים בישראל הם סביב השבר הסורי־אפריקאי ומבחינה גיאוגרפית זה לא פשוט כי הם או קרובים מדי לכנרת, שם יש בעיה של שטחים חקלאיים ומקורות מים, או שנמצאים באזור בקעת הירדן - שם השטח שעומד לרשותך מאוד מצומצם, או בערבה שם לא בטוח שיש מספיק מקורות גיאותרמיים".

האם אתה חושב שישראל בשלה מבחינה רגולטורית ופוליטית למהלך של כניסה לתחום האנרגיה החלופית?

"זו שאלה שאפשר להתייחס אליה מכמה כיוונים. אני אתייחס אליה כמהנדס. לישראל יש בעיית אנרגיה ולאנשים כאן יש היגיון בריא. כלומר, אם ניתן יהיה להעמיד חלופה אמיתית שתספק חלק מצורכי האנרגיה, סביר שתימצא גם הדרך הרגולטורית שתאפשר את זה. גם חשוב לזכור שבכל המדינות המערביות שהחלו בתהליכים כאלה המנגנונים הלכו והתייעלו עם הזמן. הקושי הגדול הוא בשאלה איך רותמים חברות עסקיות שפועלות למטרות רווח להשקעות אדירות בתחום, תוך התמודדות עם ביקורת שבוודאי תעלה נגדן על ניצול משאבי טבע למטרות עסקיות. יש לי יסוד להיות אופטימי שזה יינתן גם בישראל ברגע שיימצא השדה הראוי".

באיזה שלב נמצאים היום החיפושים של אורמת אחר שדה גיאותרמי?

"אנחנו לא מספרים על דברים כאלה. יש מרחק עצום בין סימנים לאופטימיות לבין מציאת שדה מניב. אני מעדיף להימנע מלהיכנס לתרחיש שבו אנחנו מספרים מה אנחנו בוחנים. מודל הפעילות שבו אנחנו בחרנו אומר שכשיש תוצאות אנחנו מדווחים. אבל בשורה התחתונה, אני יכול לומר שמאוד נשמח לא להקים תחנות כוח רחוק מדי, וברגע שנמצא שדה בארץ, נזדרז לפתח אותו".

קו החשיבה והניהול הסולידי של אורמת עלה שוב כשדובר על כוונתו ההשקעה של הממשל החדש בארה"ב התחום האנרגיה התחדשת. הנשיא הנבחר ברק אובמה הודיע כי במסגרת היוזמות הכלכליות החדשות שלו יושקעו 150 מיליארד דולר בפיתוח אנרגיות מתחדשות, זאת כדי לצמצם את התלות בנפט ולהביא לכך שבתוך חמש שנים עשירית מכמות האנרגיה המתחדשת תיוצר ממקורות מתחדשים. כמו כן, הנשיא הנבחר הצהיר כי הוא מעוניין שעד שנת 2050 תופחת פליטת גזי החממה ב־80% (זאת בהשוואה לרמה שנמדדה בשנת 1990). בשל הצהרת כוונות זו של אובמה ברוניצקי אמנם מעודד אך לא מתלהב, והוא ביקש להבהיר כי התוכנית לא משנה בהרבה את סדר יומה של אורמת.

"זה לא מתפקידי לשפוט את הממשל האמריקאי מבחינה ערכית, אבל מבחינת ההצהרות על תחום האנרגיה, אז כן, התוכניות בהחלט יכולות לסייע לאורמת וחברות דומות לה. עם זאת, חשוב לזכור שהמבחן הוא ביכולת האמיתית להעביר החלטות, לחוקק חוקים או ליצור את מסגרות ההשקעה המתאימות. לכן חשוב לי לומר בשלב זה 'אל יתהולל חוגר כמפתח'".

האם אתם עוקבים בדאגה אחר החלטות הממשל בארה"ב?

"ארה"ב היא לא הטריטוריה היחידה שלנו, אבל אין ספק שהיא חשובה לנו - בעיקר מערב ארה"ב וגם כמה מהמדינות השכנות - ובהחלט אכפת לנו ממה שקורה שם ברמת החלטות הממשל. עם זאת, ההחלטות לא משפיעות עלינו באופן מיידי. רוב הפעילות בתחום שלנו, של האנרגיה הירוקה, מתבצעת בארה"ב ברמה המדינתית ולאו דווקא הפדרלית. מדינות רבות חוקקו במסגרות שלהן חוקים אגרסיביים שמאפשרים לנו לפעול אצלן. ומכיוון שאי אפשר באמת לחשוב שיש סכנה שממחר קליפורניה תתחיל לייצר חשמל משריפת פחם כדי לחסוך בהוצאות, אנחנו חושבים שנוכל לפעול בכל מקרה בארה"ב בצורה נרחבת".

האם יש הזדמנויות גם לחברות קלינטק?

"בתקופה הנוכחית תחום הקלינטק בעייתי כי סיטואציה של היעדר כסף או כסף יקר משפיעה בעיקר עליו. קושי במימון פוגע מאוד בחברות שפועלות במבנה של סטארט־אפ, כאלה שלא מייצרות תזרים מזומנים חיובי, או פועלות שלא לפי מודל ההכנסות הקלאסי. גם יכולה להיות בעיה לחברות שעוסקות בתחום ואינן אמריקאיות כי סביר להניח שהתמריצים של הממשל ייבנו בצורה שתיטיב עם חברות מקומיות, כך שיכול להיות שהרפורמה תפתח את השוק של הקלינטק ויהיו יותר הזדמנויות אבל הניצול שלהן יהיה מסובך".

אין כמעט מנכ"ל שמראיינים אותו היום ולא מספר על ההזדמנויות העסקיות הקיימות היום. האם זה מאפיין גם את התחום שלכם?

"אם נמצא דברים כאלה בוודאי שננסה לנצלם, אבל בואו נזכור שמלבדנו, כל שלושת השחקנים הגדולים בשוק האנרגיה הירוקה בארה"ב הן חברות גדולות מאוד שלא יקרסו מחר".