$
בורסת ת"א

איך קרנות הגידור שרדו?

לפני המשבר הזהירו מפני קרנות הגידור, אלא שהסיכונים נבעו דווקא ממקורות אחרים

מייק מור 08:5325.09.08

במהלך השבוע האחרון ראינו כיצד מדד דאו ג'ונס מחק בכמה ימים מחצית מהרווחים אשר צבר במהלך חמש השנים האחרונות, וצפינו בשוקי העולם מתמוטטים רק כדי לראות אותם נוסקים בחזרה, כאשר הדוד סם התערב כדי לעשות סדר בבלגן. העולם המערבי עומד בפני המשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז שנות השלושים,

או לפחות כך אומרים. אך השאלה המטרידה את האנשים בתעשייה היא: מדוע קרנות הגידור אינן נופלות באותה מהירות כמו הבנקים? התשובה שלי: משום שיש להן מבני בעלות שונים.

 

עד כה לא התרחשה נפילה נרחבת של קרנות גידור. אכן, כמה מהן נדחקו הצדה, אבל לא יותר מאשר שיעור השחיקה המקובל. לפני שהחל משבר האשראי, אין ספור מומחים הזהירו כי קרנות הגידור הן מקור לסיכון מערכתי. אולם תחת זאת, הסיכונים העיקריים במערכת הפיננסית נבעו ממקורות אחרים. המכות הגדולות ביותר למערכת הפיננסית נגרמו מחברות הנסחרות בבורסה, אך לעומת זאת, קרנות גידור — שרבים ציפו שיגרמו לבעיה — שומרות בינתיים על שקט.

 

במידה רבה, הצרות שפקדו את ליהמן ברדרס, מריל לינץ' ו־AIG, אינן משבר פיננסי כמו שהן משבר בעלות. אלה לא השווקים שנכשלו, אלא חברות הנסחרות בבורסה ומצויות בבעלות בעלי מניות שונים. כך, סוג אחד של בעלות גרם למשבר, בעוד סוג אחר לא. הסיבה לכך טמונה במה שהכלכלנים מכנים "בעיית הסוכן העיקרי", או במילים אחרות, הקושי לגרום לעובדים שלכם לפעול על פי האינטרסים שלכם ולא שלהם.

 

לבעלי מניות יש שליטה מועטה על מנהלי קרנות, למנהלי קרנות יש שליטה מועטה על מנהלים בכירים, ולמנהלים בכירים יש שליטה מועטה על מחלקות מסחר — בין השאר משום שהם פשוט לא הבינו את המורכבויות של נגזרות משכנתה. כך, הסוחרים היו חופשיים להמר בכסף של אחרים. הם קיבלו בונוסים במיליוני דולרים כאשר הצליחו, אולם לא עמדו בפני סנקציות משמעותיות כאשר נכשלו. התוצאה היתה נטילת סיכונים מיותרת. האירוניה היא שבנקי השקעות פעלו כמו קרנות גידור בכל התקופה הזו, אפילו יותר מאשר קרנות הגידור עצמן. הם נטלו סכומים אדירים למינוף וסיכון כספים של אחרים, אשר הובילו בסופו של דבר לנפילת המערכת כפי שהכרנו אותה.

 

הסיבה האפשרית לכך שהדברים היו שונים עבור קרנות גידור, היא שלעתים קרובות מנהלי קרנות גידור משקיעים את כספם שלהם ומקבלים החלטות מהותיות באופן עצמאי, או לפחות מפקחים על אלה העושים זאת. התמריצים שלהם לנטילת סיכונים גדולים היו קטנים יותר, ולכן הם שרדו. בחברות או שותפויות פרטיות הבעלות והשליטה קשורות זו בזו. בחברות הנסחרות בבורסה הדבר שונה.

 

ליהמן ברדרס ניסה לצמצם את הבעיה הזו על ידי מתן מניות לעובדים. מנכ"ל החברה דיק פולד הפסיד יותר מ־200 מיליון דולר השנה כתוצאה מנפילת מניות הבנק. אך נראה כי לאף אחד לא היתה די שליטה על מר פולד כדי לגרום לו להרגיע את הגאווה שלו, להודות בכישלון ולחפש עסקת הצלה בכל תנאי.

 

יש שתי סוגיות בלתי פתורות באשר לאופן שבו קרנות גידור יושפעו מכל המצב: הראשונה היא שברוב המקרים אסור לבצע משיכות מקרנות גידור ללא הודעה מראש, ואין דיווחים על זינוק משמעותי בפדיונות מקרנות גידור. הסוגיה השנייה היא שעדיין איננו יודעים מהו היקף נכסי קרנות הגידור שעשויים להיות מוקפאים בליהמן ברדרס. קרנות גידור גדולות יותר, כגון GLG שבעבר היתה בבעלות חלקית של ליהמן, דיווחו שכבר אין להן חשיפה משמעותית לבנק שקרס ושהן משכו חלק גדול מנכסיהן לפני הנפילה. מאות קרנות עשו שימוש בליהמן כברוקר ראשי, וסביר להניח כי הנכסים הללו לא יוחזרו למשך חודשים.

 

הכותב הוא שותף בחברת XBC ניהול קרנות מקבוצת Xpert

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x