$
פרסום ושיווק

ראיון כלכליסט

"ענף הספרים לא ישרוד בעוד 3 שנים"

רגע לפני כניסת חוק הספרים לתוקף אבי שומר, בעלי צומת ספרים, יורה לכל הכיוונים: "משרד החינוך מחזיר את הספר לימיו כמוצר לעשירים, סטימצקי שילמה את שכר הלוביסטים לקידום החוק אבל הגולם קם על יוצרו, וקבוצת סופרים דחפה את החוק כדי לשוב להיות אליטה מצומצמת"

נורית קדוש 08:1619.01.14

"אחרי 30 שנה כעצמאי אהפוך בחודש הבא לכפוף למנהל שההחלטות שלו רגולטיביות ולא כלכליות. זו תחושה קשה מאוד. נלחמתי בכך 30 שנה ונכשלתי. מה שניצח הוא הפופוליזם", אומר אבי שומר, המנכ"ל והבעלים של צומת ספרים. חוק הסופרים והספרות שייכנס לתוקף בעוד כשבועיים, שנועד להגביל את המבצעים על ספרים חדשים ולמנוע אפליה של מוציאים לאור על המדף, מפקיע משומר חלק ניכר מסמכויות הניהול שבידו ויוצר מציאות המקבילה למינוי יו"ר פעיל מעליו. "פתאום נכנסו לי לעסק, דורשים ממני דו"חות רווח והפסד, מכירות ספרים, התפלגות מכירות על פי הוצאות ספרים ועל פי מיקום מדפי החנות, מכירות של מוצרים שאינם ספרים, הסכמי סחר עם הוצאות ספרים ועוד ועוד. מעבר לכך שאצטרך להקים מחלקה שתטפל בכל הדרישות האלו, זה שינוי בלתי נתפס של הכללים. מישהו נכנס לי לעסק ומתערב לי בהחלטות קריטיות. אני לא יכול יותר לקנות את הספרים שאני רוצה, לשים אותם איפה שאני רוצה ולתגמל מוכר שעובד אצלי".

"לא נתקרב לחצי"

 

לשומר תחזית פסימית בנוגע לעתידו של שוק הספרים בישראל עם כניסת החוק לתוקף: "ב־2013 צומת ספרים מכרה 6 מיליון ספרים. קשה לי לראות שב־2014 נתקרב למחצית מהכמות. המשמעות ברורה: אם עד עכשיו יכולנו לספוג חנות הפסדית וניסינו לאזן אותה, זה לא יתאפשר עוד. אם תהיה ירידה במכירות, ניאלץ לסגור חנויות שאינן רווחיות, הענף יתכווץ, יתורגמו פחות ספרים ויימכרו הרבה פחות. אפילו לקחו מאיתנו את הכלי שהיה לנו לתמרוץ העובדים למכור, כי החוק אוסר תגמול עובדים על מכירת ספרים שההוצאות רוצות לקדם".

 

אז החוק שגוי מיסודו?

"משרד החינוך היה צריך להנגיש את הקריאה, ובמקום זה החוק מחזיר את הספר להיות מוצר לעשירים. לא סתם סטימצקי תמכו בחוק, היתה להם מטרה להפסיק את הבעלות הצולבת של זמורה ביתן וצומת ספרים, ולפגוע בצומת ספרים שהפכה גורם דומיננטי בשוק. לראיה, סטימצקי שילמה את שכר הלוביסטים, תמכה והובילה, אלא שהגולם קם על יוצרו וסטימצקי, כמו צומת ספרים, זכתה באותן מגבלות שיכולות להביא לסכנות גדולות לענף".

 

אבי שומר. "הענף יתכווץ, יתורגמו פחות ספרים ויימכרו הרבה פחות" אבי שומר. "הענף יתכווץ, יתורגמו פחות ספרים ויימכרו הרבה פחות" צילום: אוראל כהן

 

מה המשמעות הכלכלית של השינוי?

"מחזור המכירות של הרשת הסתכם בכ־300 מיליון שקל ב־2013. קשה לאמוד את הפגיעה המדויקת, כי הרשת מוכרת מוצרים נוספים לספרים. אני מעריך שהירידה במכירות הספרים תהיה בכ־20% ומקווה שנוכל לחפות עליה באמצעות הרחבת המגוון למוצרים קרובים. כבר היום כשנכנסים לחנויות ספרים רואים שחלק גדול מהשטחים מוקדש לצעצועים ולמשחקים כחלק מההיערכות שלנו לכניסת החוק".

 

לאילו תחומים ניתן להרחיב את פעילות החנויות?

"לצד הספרים אפשר לשלב משחקים ומוזיקה. היו בארץ 200 חנויות מוזיקה ונשארו בקושי חמש. הציבור עדיין מחפש לקנות מוזיקה, והפלטפורמה הנכונה היא בחנות ספרים. החיבור עם אופיס דיפו היה יכול לפתוח לנו הזדמנות להתרחבות, כמו יותר מכשירי כתיבה בצומת ספרים או ספרים באופיס דיפו". החיבור שאליו מתייחס שומר נוגע לכוונתו לרכוש לפי כשלושה חודשים את הרשת, שנקלעה להקפאת הליכים. עם קריסת רשת הציוד המשרדי זיהה שומר הזדמנות עסקית משמעותית, אולם בתוך פחות משבוע מרגע שקיבל את המפתחות מנאמן החברה לבדיקת היתכנות עסקית, הודיע כי לא ירכוש את הרשת.

 

העניין שהבעת באופיס דיפו נתפס כהזדמנות להיחשף למידע העסקי של הרשת. היתה לך כוונה אמיתית לרכוש את החברה?

"אני מחפש הזדמנות עסקית טובה, וראיתי ואני עדיין רואה באופיס דיפו הזדמנות טובה. זו פלטפורמה שלא קיימת כמעט - גם החנויות הגדולות וזו גם נגיעה כמעט בכל מוצר מעולם הפנאי. צריך לזכור שרק לפני חמש שנים הרשת הזו מכרה ב־600 מיליון שקל בשנה, ובגלל טעויות ניהוליות הצמיחה שלה נבלמה. אז אמנם כבר אי אפשר לחזור לימי הזוהר, כי הציוד המשרדי איבד מכוחו והמעבר לציוד טכנולוגי סובל מרווח גולמי אפסי, אבל יש מה לעשות כדי להחיות את הרשת".

 

מה הביא לנפילה?

"היקפי המכירות הגבוהים שמניבים המוצרים הטכנולוגיים מפתים, כי כשמוכרים אלף אייפדים ב־4,000 שקל ליחידה, מכניסים 4 מיליון שקל, אבל אין בזה רווח. אז הלכו לטכנולוגיה וזנחו קטגוריות מסורתיות כמו ריהוט משרדי, חזרה לבית הספר והשוק המוסדי שמגלגל חצי מיליארד שקל בשנה, והחלק של אופיס דיפו בו היה גדול וירד לאפס. הם איבדו את השוק כי לא היה מלאי ולא שירות, ולא ידע ולא קשרים".

 

מה מצאת באופיס דיפו בימים שהיתה תחת ניהולך?

"מצאתי רשת משותקת, עם סניפים כמעט ללא סחורה, עם עובדים שהתקווה שלהם פחתה ושהטובים בהם נטשו. למרות זאת, היה אפשר להתגבר על כל המכשולים. צריך כיס עמוק לשלם לספקים ולבעלי הנכסים, להביא מהבית 20–30 מיליון שקל כדי להעמיד את הרשת על הרגליים".

 

אז למה ויתרת על ההזדמנות?

"אחד השותפים שלי הוא הבעלים של רשת באג (עודד מודן - נ"ק), שהתנגד נמרצות לעסקה כי חשש לניגודי אינטרסים ולהגבלות שיטיל הממונה על הגבלים עסקיים".

 

"עשו דה־לגיטימציה"

 

חייו של שומר, שחולש היום על רשת קמעונאות מובילה, נוסע בג'יפ מסוג קאדילק וחי בבית פרטי בתל אביב, לא תמיד נראו כך. כילד בשכונת בית וגן, בן לאב שהפעיל קיוסק ואם דומיננטית שטרחה על גידול הילדים, זוכר שומר איך רק בגיל מאוחר הבין איך מנעו ממנו הוריו לחוש במחסור. "היינו אז 3 ילדים ובארוחת הערב היו 4 פיתות, שהוגשו לאבי ולנו, הילדים. אמא שלי תמיד אכלה לחם והיתה אומרת לנו שזה מה שהיא אוהבת. רק כשבגרתי, הבנתי שלא היה כסף ולכן היא נתנה לנו את הפיתות ואכלה את הלחם שנשאר מהיום הקודם. זה עבר אליי. גם היום אם יש 10 שניצלים ו־11 איש, אני אגיד שלא בא לי שניצל אלא סלט. אני הכי רחוק שיש מקמצן, אבל יש לי ערך לכסף. עד היום אני לא קונה ענבים ביום שבו הם יוצאים לשוק ועולים 40 שקל לקופסה".

 

לשאלה מה בכל זאת הפינוק שהוא מרשה לעצמו נוכח ההון שצבר, שומר משיב: "אני לא טס במחלקת תיירים ואני אוהב מלונות טובים". בניגוד לאביו, שאותו הוא מתאר כמי שהתקשה לנהל את הפן הכלכלי בעיסוקו, לשומר חושים חדים למסחר. את החנות שהקים לפני 30 שנה בשם "המקור" ברמות אשכול בעיר, הרחיב בתוך חמש שנים תחת המותג "יריד ספרים", עד שלפני לפני 12 שנה, כשהרשת שבבעלותו מנתה 17 סניפים, חתם על הסכם מיזוג עם צומת ספרים אשר מנתה 14 סניפים, והיתה בבעלות משותפת של יורם רוז וערן זמורה, המשמשים גם כבעלים משותפים של הוצאת הספרים כנרת זמורה ביתן. החיבור בין רצפת המכירה לבין הוצאות הספרים היווה עבור שומר ושותפיו כלי להתמודדות עם ענקית קמעונאות הספרים שהיתה באותם ימים בבעלותו של ערי סטימצקי. ההשמצות נגד שומר לא איחרו לבוא וכללו טענות לקידום ספרי המו"לים השותפים ברשת, על חשבון הוצאות אחרות, מכירת ספרים "על המשקל", "תגמול המוכרים בחנות על מכירת ספרי הוצאת "הבית" ועוד. כל אלו הובילו בתוך מספר לא רב של שנים לחוק הסופרים.

 

ממה נובעת הטינה של המו"לים, המתחרים והסופרים שיצאו נגדך בשנים האחרונות?

"רק מההצלחה שלנו, שהיתה לצנינים בעיני רבים. צומת ספרים עשתה מהפך בענף הספרים והפכה את הספר מפריבילגיה לעשירים בלבד לנגיש לכל אדם בישראל. הספריות בגני הילדים הועשרו, הורים קנו ספר לילדים במקום הפתעות שנזרקות לפח אחרי שעה וגם האוכלוסייה הבוגרת יכולה היתה להצטרף לשיח על רב־המכר האחרון, שהיה שמור בעבר לאוכלוסיות מסוימות בלבד. מי שהניעו את החוק ושימנו את הלוביסטים הם אלו שלא אהבו לראות את העשייה שלנו. דבר ידוע הוא שכאשר לא מצליחים בתחרות בכלים מסחריים, הולכים למחוקק. גם המו"לים המתחרים וגם סטימצקי עשו לנו דה־לגיטמציה בעזרת צוות יחצנים, ובמידה מסוימת הצליחו. הדימוי שלנו היה ללא רבב, והדביקו לנו ללא כל הצדקה סטיגמה שלפיה אנחנו פוגעים בענף ועושקים את הסופרים".

 

"הסופרים לא מסכנים"

 

מה יקרה בחודש הבא בחנויות הספרים?

"תהיה ירידה דרמטית בתנועת הלקוחות ובמספר פעולות הקופה שיירשמו. כל מה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות הולך להשתנות. מחיר הספר החדש יהיה כ־80 שקל ללא אפשרות למתן הנחה וזה יוביל לירידה משמעותית בפדיון, כך שלא כולם יוכלו לשרוד".

 

איך החוק הזה עובד בעולם?

"רק בחודש שעבר קרסה הרשת השנייה בגודלה בשוק הצרפתי, וקמעונאי הספרים אומרים שמצבם מעולם לא היה כל כך קשה".

 

והכל בשל האיסור לתת הנחה על ספרים חדשים?

"יש בחוק הרבה חורים. אחד מהם הוא האישור לתת הנחה על ספרים ישנים. זה יפגע אנושות במכירות הספרים החדשים. אחרי שנה וחצי, עבר זמנו ובטל קורבנו של ספר חדש. סופר כמו אשכול נבו, שהיה מוכר בכמה חודשים 30–50 אלף עותקים, עלול לרדת אחרי כניסת החוק לתוקף ל־3,000–5,000 עותקים בלבד, ואני בספק אם לכך כיוון המחוקק".

 

ובכל זאת, נעשה ניסיון לתת לסופרים שכר על פרי עמלם.

"אמרו לציבור שהסופרים מסכנים, אבל זה לא נכון. ההגנה על הסופרים לא באמת תועיל להם. הרי הסופרים שדחפו להעברת החוק, מעולם לא היו כפופים למבצעים. חלקם פשוט רצו שיהיו פחות סופרים בשוק, כי חשו שיוצאים יותר מדי ספרים בשנה בישראל, וזה הקשה עליהם לממש את התוכניות שלהם לקבע את עצמם כאליטה הספרותית. היו ביניהם מי שרצו לחזור למצב שהיה בעבר, שהיו חמישה סופרים בישראל".

 

ואולי באמת יותר מדי ספרים רואים אור?

"הצלחנו לקדם סופרים צעירים באמצעות מבצעים. הם התחילו לכתוב לפני ימי המבצעים, אבל המבצעים הפכו אותם לרבי־מכר. חלק מההוצאות כבר עכשיו נמנעות מלהחתים סופרים חדשים, כי צריך לתת להם 8% ממחיר המכירה, ואם יישארו ספרים שלא נמכרו, כי סופרי ביכורים לא מוכרים אלפי עותקים, לא יהיה מה לעשות איתם. עד עכשיו 'סלקו' אותם במבצעים, ועכשיו הם יישאבו לתהום הנשייה, כי בלי ההנחה אף אחד לא יתעניין בהם. נראה השנה הרבה פחות ספרי ביכורים ונראה גם הרבה פחות ספרים".

 

מי ינצח במאבק שמתנהל בין ההוצאות לאור לרשתות הספרים על גובה ההנחה הקמעונאית?

"זה משחק פוקר, ומי שימצמצו ראשונות הן הוצאות הספרים, כי הן לא יכולות שלא למכור ספרים. בינתיים ההוצאות עומדות על הרגלים האחוריות שלהן ומנסות לערב גורמים ממשלתיים שיקבעו תקרת הנחה. הן ניסו להעביר את זה בחוק ולא הצליחו, והן מנסות כעת להשפיע על השררה. הניסיונות האלו מדאיגים, כי אם החוק הזה עבר, הכל יכול לקרות".

 

החוק הוא הוראת שעה לשלוש שנים, וניתן יהיה לשנותו בהתאם למסקנות שיתקבלו בתום התקופה.

"החוק אכן נקבע כהוראת שעה, אבל ספק אם בעוד שלוש שנים יישאר משהו מענף ספרים".

 

מסטימצקי נמסר: "סטימצקי תמכה מאז ומעולם במאבק למען הסופרים וחוק הסופרים. החוק החדש מוביל את הרשתות להיערכות מיוחדת, ואנו עושים זאת מתוך אמונה שלמה ומחויבות למען המשך קיום הספרות והתרבות בארץ".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x