$
פרסום ושיווק

כולם מרוצים, חוץ מהעובדים

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו על פשרה, והתאגיד יתחיל לשדר לכל המאוחר ב־30 באפריל 2017. ספק אם יש לזה חשיבות גדולה, אחרי שהפוליטיקאים, בראשות שר התקשורת, הבהירו מי באמת מתכוון לשלוט בתאגיד

אלירן מלכי 08:0426.07.16

רק שלשום בבוקר אמר ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו כי אותו לא ירתיעו בביקורת, אבל יום למחרת הוא כבר דיבר אחרת. לאחר פגישה עם שר האוצר משה כחלון, הוציאו השניים הודעה כי הגיעו להסכמה על דחיית שידורי התאגיד בשבעה חודשים ל־30 לאפריל 2017. עם זאת, על פי תזכיר החוק החדש, החל מהראשון לינואר 2017 יוכלו השרים, לפי הוראתם או לבקשת התאגיד, להקדים את יום תחילת שידורי התאגיד. מעבר לכך שהדחייה תאפשר לתאגיד עוד זמן הכנה שלטענתו הוא לא זקוק לו, היא תצנן במעט את הסערה הציבורית שהתחוללה כתוצאה מדחיית שידורי התאגיד לינואר 2018. עלות הדחייה הנוכחית צפויה להיות כ־250 מיליון שקל.

 

הנפגעים הישירים מהפשרה המסתמנת הם עובדי רשות השידור, שאינם יודעים עדיין מתי מקום העבודה שלהם נסגר באופן רשמי. מאז אפריל 2015, תאריך היעד המקורי בו היתה אמורה להיסגר רשות השידור, הם מתמודדים עם דחיות חוזרות ונשנות. הבעיה שלה לא ניתן פתרון היא מה יעלה בגורלם של העובדים שלא נקלטים ברשות השידור וצריכים למצוא מקום עבודה חלופי. מצד אחד, כל דחייה נוספת של שידורי התאגיד מאפשרת להם להחזיק במקום העבודה הנוכחי, מצד שני מתארך מצב חוסר הוודאות שהם נמצאים בו.

 

הנפגע העקיף מהפשרה הוא התאגיד עצמו. הודעת נתניהו על דחיית מועד השידורים, הסערה הציבורית והתבטאויות הפוליטיקאים הבהירו למי שעוד היה דרוש לו, שלתאגיד יהיה מאוד קשה לפעול בחופשיות תחת הלחצים הפוליטיים הצפויים.

 

הזיג זג של הבכירים

 

לא רק נתניהו שינה את דעתו. גם כחלון, שבשבוע שעבר אמר שנתניהו לא עדכן אותו על המהלך שנסגר עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, והוא לא יודע איך נתניהו מתכוון לממן את הדחייה הזו, דיבר אתמול אחרת. הדחייה המתוכננת של 15 חודשים בעלות 550 מיליון שקל אומנם נחתכה בחצי ל"רק" 7 חודשים, אבל עלותה עדיין גבוהה. גם ניסנקורן לא חף מזיגזוגים. יו"ר ההסתדרות ארז את הדחייה בטענה כי הוא דואג ל־1,200 עובדי רשות השידור ולהמשך רציפות השידור. מה יעשו כעת העובדים שכל כך דאג להם באפריל הקרוב? לאחר הסיכום החדש, לו הוא לא היה שותף, ניסנקורן אמר כי הדחייה "משקפת את מלאכת האיזונים לשידור ציבורי ראוי של התאגיד ודואגת לעובדים". הוא לא התייחס לחוסר הוודאות של עובדי רשות השידור שרק התעצמה, שכן כעת הם עלולים לאבד את עבודתם בכל רגע, מינואר 2017.

 

תאגיד השידור, שהיה אמור לעלות לאוויר עוד באפריל 2015 על פי המלצת ועדת לנדס (הוועדה שהוקמה על ידי שר התקשורת הקודם גלעד ארדן), סבל מחבלי לידה קשים. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, מונה רק בפברואר 2015, חודשיים לפני פתיחתו המתוכננת. בחודשיים האלו קובלנץ היה אמור לכתוב את כל התוכנית של התאגיד, לגייס מאות עובדים ולהיות מוכן לשידור. מהר מאוד הבינו שהמשימה לא אפשרית והתאגיד קיבל דחייה של חצי שנה לאוקטובר 2015. גם אז לא היה מוכן, בין היתר בשל עיכובים במינוי מועצת התאגיד והתאריך נדחה לאפריל 2016. לאחר שקובלנץ חזר ואמר כי התאגיד עדיין לא מוכן, החוק תוקן לאוקטובר 2016, תוך כדי הסכמה של כל הגורמים שלא תהייה דחייה נוספת.

 

נתניהו. "הנחתי את מנכ"ל משרד התקשורת לעבוד בשיתוף פעולה עם שר האוצר ואנשיו במטרה להמשיך ולקדם את פתיחת שידורי התאגיד" נתניהו. "הנחתי את מנכ"ל משרד התקשורת לעבוד בשיתוף פעולה עם שר האוצר ואנשיו במטרה להמשיך ולקדם את פתיחת שידורי התאגיד" צילום: אלכס קולומויסקי

 

כחלון התייחס אתמול לנושא ואמר כי הוא נפגש עם נתניהו מספר פעמים בימים האחרונים בנושא התאגיד והם סיכמו כי בראשון בינואר קובלנץ יצטרך להכריז אם הוא מוכן לעלות לשידור או לא. אם יהיה מוכן, יש הסכמה כי התאגיד יפתח. כחלון אף ציין כי עד סוף השנה לא יהיה צורך בתוספות תקציביות לתאגיד. גורם במועצת התאגיד אמר כי ההסכם הינו בבחינת הרע במיעוטו. "כולנו יצאנו מרווחים מהעניין, אך המרוויח הגדול ביותר הוא הציבור, שלא יצטרך לשאת בעול התקציבי של דחייה ממושכת. כל קיצור של תקופת הדחייה משמעו קיצור בעלויות".

 

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן

 

קובלנץ טען בשבוע האחרון כי התאגיד מוכן לתחילת השידורים כבר באוקטובר. אך הדבר יהיה ככל הנראה תלוי בדיון ביום חמישי הקרוב בבג"ץ שיכריע האם התאגיד יוכל לשדר באופן זמני מאולפני ערוץ 9 במודיעין, או שיחוייב לעשות זאת מירושלים. אם בית המשפט יחליט, בניגוד לחוות הדעת המשפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שלפיה אין מניעה לשדר ממודיעין, התאגיד יהיה בבעיה ויצטרך למצוא מבנה חדש בבירה ולהכשירו לשידור. מבנה הקבע שלו, שנמצא כעת בבנייה, יהיה מוכן רק בעוד שנתיים ומבנה הקבע של רשות השידור ברוממה הועבר לידי משרד האוצר ועליו מתוכננת להיבנות שכונת מגורים. בכסף שהמדינה תקבל היא תשלם פיצויים לכל עובדי רשות השידור, גם לאלה שיקלטו בתאגיד.

 

כיום יש בתאגיד 220 עובדים, ולפי הערכותיו, הוא זקוק לפחות ל־450 עובדים כדי לשדר. למרות זאת, המספר האופטימלי לפי התוכנית שכתב קובלנץ הוא 850 עובדים. מבחינת תוכן, התאגיד מתכוון למלא את זמן השידור שלו בשלב ההתחלתי עם הפקות מקור חיצוניות, הפקות מרשות השידור ותוכן עצמאי שהתאגיד יפיק. כרגע הוא עוד לא החל בתכנון ההפקות שיפיק והפקות חיצוניות לא נבחרו.

 

התאגיד הודיע בתחילת השבוע כי הוא שכר את שירותיה של חברת הלובינג פוליסי של בוריס קרסני. את המשכורת של קרסני התאגיד יממן מתקציב ההקמה שלו (350 מיליון שקל), מה שיוצר מצב מגוחך שבו גוף תקשורת שכרגע ממומן מכספי הציבור שוכר בכסף הזה יועץ שילחם בהחלטות ממשלה. בתאגיד סירבו למסור מה עלות שכרו של קרסני אך הערכות הן כי השכר והבונוס יגיעו למאות אלפי שקלים. גורמים בתאגיד מוסרים כי על אף הפשרה המוסכמת, הם לא נפרדים מקרסני מאחר שאף אחד לא יכול להבטיח שהתאריך שנקבע סופי.

 

מהתאגיד נמסר: "התאגיד יפעל לקיום ההסכמה בין שרי האוצר והתקשורת, ויהיה ערוך לעלות עם שידור מלא, איכותי, פלורליסטי ועצמאי, כבר ב־1 בינואר 2017, מתוך ציפייה שהממשלה תעמוד בהתחייבותה ותאפשר לתאגיד לעשות כן, כבר במועד זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x