שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

ההכנסות ממכירות מזון גדלו פי 3 מקצב גידול האוכלוסייה

בין 2005 ל־2013 גדלו מכירות מוצרי הצריכה בישראל ב־12.3 מיליארד שקל, המשקפים זינוק של 45%. באותו פרק זמן גדלה האוכלוסייה בישראל בכ־15% בלבד; מחקר של הכנסת מעלה שהמוצרים המפוקחים על ידי המדינה התייקרו ב־73% בתשע השנים האחרונות; מוטי קרן, מנכ"ל מגה: "חוק המזון החדש לא יוריד מחירים, הוא דווקא יעלה אותם"

נורית קדוש ורוני זינגר 08:5627.10.14

מנהלי רשתות השיווק ניצלו את ועידת הקמעונאות שנערכה אתמול בכפר המכביה כדי להכריז כי המחירים לא יירדו בעקבות חוק המזון החדש, שייכנס לתוקף בינואר 2015. חברת סטורנקסט הציגה בוועידה נתונים שלפיהם ההכנסות הכספיות ממכירות מוצרי המזון זינקו פי 3 מקצב צמיחת האוכלוסייה ורשמו האטה בעקבות המחאה ב־2011, אבל מנהלי הרשתות חושבים שהמחירים דווקא צפויים לעלות בעקבות החוק החדש.

 

 

מנתוני סטורנקסט עולה כי בין השנים 2005 ו־2013 זינקו המכירות ב־45% או 12.3 מיליארד שקל, בעוד שיעור הצמיחה באוכלוסייה בתקופה זו הסתכם בכ־15%. ניתן להעריך כי חלק ניכר מהצמיחה החדה נבע מעליות המחירים התכופות שנרשמו פעמיים בכל שנה וכן מצריכה עודפת שביצעו הצרכנים בעקבות מבצעי כמות, דוגמת השני ב־50% הנחה.

את הצמיחה הגבוהה ביותר רשם ענף המשקאות, שזינק ב־56% באותן שנים. קטגוריית המזון צמחה ב־2005–2013 ב־48%, שבאו לידי ביטוי בתוספת מכירות בגובה 9.5 מיליארד שקל.

 

מאז תחילת 2014 נרשמה ירידה של 1.1% במכירות שוק מוצרי הצריכה, אותה מובילה קטגוריית המשקאות. לירידה הזו קדמה האטה במכירות כבר ב־2012. בעוד בשנים 2005–2010 צמח השוק ב־5.2%, הרי שבין 2011 ל־2013 הצמיחה הסתכמה ב־3.2%. ההאטה נרשמה בעקבות המחאה החברתית, שהעלתה את המודעות הצרכנית למחירים.

העלייה במכירות בשנים אלו הושגה בעיקר כתוצאה מעליית מחירים שביצעו מרבית הספקים בשיעור של כ־6%. בשל הימנעות היצרניות מהעלאת מחירים בשנה החולפת, מחשש מהתפרצות מחאה צרכנית, ספג השוק ירידה של 1.1% במכירות. למעשה מדובר בירידה בשיעור גבוה יותר, שכן יש להוסיף את שיעור העלייה באוכלוסייה.

 

 

התנהגות הצרכנים תורמת ליוקר המחיה

 

"המחירים לצרכן לא יירדו בגלל החוק ואף צפויים לעלות", כך אמר אתמול מוטי קרן, מנכ"ל מגה, בוועידת הקמעונאות. "פרק השקיפות, המחייב פרסום המחירים באינטרנט, הוא מנגנון תיאום המחירים הטוב בהיסטוריה". אייל רביד מרשת ויקטורי הביע חשש כי פרק השקיפות לא ישקף את מדיניות התמחור האמיתית: "הממשלה היתה צריכה לקחת את האחריות לטיפול באפליקציה של המחירים, כדי שלא ייווצר מצב שמישהו ישלם יותר לבעל אפליקציה כדי שיוצג כזול יותר".

גלעד שמחוני מאתר מייסופרמרקט, המאפשר להשוות מחירים באינטרנט, טען שהניסיון באנגליה מוכיח כי שקיפות לא הביאה לתיאום מחירים והעריך כי הקמעונאים יצמצמו בצורה ניכרת את מספר סוגי המבצעים ויחפשו אלמנטים מבדלים שאינם רק מחיר, דוגמת איכות, שירות, מגוון ומותג פרטי.

 

לצד הביקורת על החוק, רביד העריך כי חיוב הרשתות להקצות לספקים הקטנים מחצית משטחי המדף יוביל לירידת מחירים: "ברגע שיצומצם שטח המדף של ספק גדול וליד מוצריו יוצגו מוצרי ספקים קטנים שמחירם נמוך יותר, היצרנים הגדולים ייאלצו להוריד את המחיר".

 

הקמעונאים הביעו ביקורת חריפה על הממונה על ההגבלים העסקיים בכל הנוגע לחוק המזון: "בחוק המזון נתנו לממונה סמכות לתת הקלות שימצא לנכון, אבל בפועל הוא מעקר את החוק מתוכן עם הפטורים שכבר נתן", אמר קרן, שהתייחס לטיוטות הפטורים הנוגעים להמשך סידור המדפים ברשתות על ידי הספקים ולמעורבות ספקים במבצעים. "המחוקק חוקק חוק והוא לא יודע איך ליישם אותו", אמר רמי לוי. "הממונה קובע איתנו פגישות כדי שנעזור לו ליישם את החוק".

לוי אף תלה חלק מהאשמה ביוקר מחירי המזון בצרכנים: "נניח שיש חטיף בוטנים מוביל שעולה 3 שקלים לשקית ולידו חטיף בוטנים של ספק קטן שעולה 1.2 שקל. הספק הגדול מגדיל ביקושים למותג שלו בעזרת פרסום וכתוצאה מזה הצרכן מושפע וממשיך לקנות אותו במקום לנסות את המותג הזול".

 

מנכ"ל מגה, מוטי קרן. תקף את חוק המזון מנכ"ל מגה, מוטי קרן. תקף את חוק המזון

 

קרן טען כי אחת הסיבות שהצרכנים לא קונים את מוצרי היצרנים הקטנים היא שהקמעונאים מוכרים את מותגי הספקים הגדולים במחירי הפסד: "אם יאסרו את פרקטיקת הלוס לידר (מכירת מוצר מוביל במחיר הפסד, נ"ק ור"נ), ייכנסו הרבה מוצרי ספקים קטנים והמחירים ישתנו". גם רביד תקף את הנושא הזה: "נתנו לחברות המזון הגדולות מתנה בסעיף שקובע שאסור להן למכור לנו מוצרים מתחת לרווח של 20%. למה לקמעונאים לא נתנו סעיף כזה?".

 

קרן תקף את ההחלטה שלא לטפל בריכוזיות בענף המזון: "רווחיות הספקים בישראל נעה בין 9% ל־12% ובחברות הגדולות באירופה היא עומדת על 15%–16%. זה נובע מחוסר יעילות מובנה בתעשיית המזון בארץ ומריכוזיות שאין לה אח ורע".

 

הפיקוח על המחירים לא מוכיח את עצמו

 

במקביל לוועידה, פירסם אתמול מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר שלפיו מדד מחירי המוצרים המפוקחים עלה ב־73% בתשע השנים האחרונות. המחקר נערך לבקשתו של יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, לרגל דיון מיוחד שיתקיים היום בנושא יוקר המחיה. הנתון הזה מעניין על רקע דבריו של שר האוצר יאיר לפיד, שאמר כי יכניס מוצרים נוספים לסל המוצרים המפוקחים אם היצרניות לא יורידו את המחירים.

 

נתוני המחקר מוכיחים את מה שידוע מזמן: יקר לחיות בישראל, וכמעט בכל תחומי החיים היתה קפיצת מחירים בשנים האחרונות. המחקר נערך בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ולמדינות ה־OECD ומסייג סעיפים שונים שבהם לא היה ניתן לערוך גזירה שווה בין הצדדים, כמו למשל מדידת סלי מזון בין המדינות השונות באופן מדויק.

 

הנתונים שאסף החוקר איתמר מילרד, עורך המחקר, מצביעים על קפיצה משמעותית של יוקר המחיה בשנים 2006–2013. נתוני המחקר מצביעים על כך שבשנת 2005 רמת המחירים בישראל היתה נמוכה מרמת המחירים במדינות ה־OECD ב־18% ולעומת זאת ב־2008 כבר עלתה רמת המחירים בישראל על המקבילה לה ב־OECD. מאז ועד היום נותרה רמת המחירים בישראל גבוהה ממדינות ה־OECD ובסך הכל מאז 2005 עלתה רמת המחירים בישראל בכ־34%.

ההשוואה נכונה לשנת 2011 וממנה עולה כי כמעט בכל הסעיפים ישראל יקרה יותר. הסעיף היקר ביותר בבדיקה זו, תחום התקשורת (סלולרי ואינטרנט), הוא דווקא זה שבו נערך אחד השינויים המשמעותיים ביותר מאז הבדיקה והתחרותיות בו גברה, מה שמעורר את ההנחה כי בדיקה חוזרת תגלה שינוי בו.

 

המסעדות ובתי המלון בישראל יקרים ב־26% ממדינות OECD וב־21% ממדינות האיחוד האירופי ומחירי התחבורה גבוהים בכ־20% משתי המקבילות. המחירים בישראל גבוהים יותר גם בתחומי ההנעלה וההלבשה (כ־6%), תרבות ובידור (כ־15%), אך במספר תחומים נכון לשנת 2011 ישראל היתה גם זולה יותר, למשל בתחום המים, חשמל, דלק, טבק וחינוך.

 

מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים ב־25% ממחירי האיחוד האירופי וגבוהים בכ־20% מארצות ה־OECD. כשפורטים את מחירי המזון מתגלה תמונה ולפיה מחירי המזון בישראל גבוהים במיוחד בענפים ריכוזיים, כמו בענף המשקאות הקלים, שבו רמת המחירים גבוהה בלא פחות מ־68% ממדינות האיחוד האירופי וב־56% ממדינות OECD. כאמור, גם בתחום המוצרים המפוקחים או אלו המנוהלים במכסות יש פער אדיר. כך למשל ענף החלב וענף הביצים, שבהם רמת המחירים גבוהה ב־59% ממדינות האיחוד האירופי וב־51% ממדינות ה־OECD. הבדיקה מעלה כי ברוב המכריע של תחומי המזון ישראל יקרה משמעותית ממדינות ההשוואה – גם בשמנים, אלכוהול, לחם ודגנים, בשר ודגים ורק הפירות והירקות נמכרים בישראל בזול יותר מאשר במדינות המקבילות.

 

ועדת הכספים תקיים היום דיון על יוקר המחיה

 

המחקר ערך השוואה גם בין מדדי המחירים לצרכן הנמדדים בישראל לאלו שבאיחוד האירופי. בהשוואה שנעשתה בין נתוני 2013 עלה באופן מובהק כי ההבדל במשקל הצריכה של בית ישראל לבית אירופי הוא בכל הנוגע לסעיף הדיור. בישראל המשקל של הדיור הוא 34.9% מהמדד כולו ואילו באירופה רק 15.8%.

 

גם משקל ההוצאה לחינוך בישראל גבוהה משמעותית מאשר באירופה – 5.4% שמוציא ישראלי מכלל הסל שלו לעומת 1.2% שמוציאים באירופה. לכך ישנם הסברים כמו מספר ילדים גבוה יותר לישראלים ומימון פרטי גבוה יותר בישראל, מגיל

מעון ועד לאוניברסיטה.

 

גם השוואה שנערכה בין רמת המחירים לבין התוצר לנפש בדולרים מראה כי יוקר המחיה גבוה בישראל. על פי השוואה זו, רמת המחירים בישראל גבוהה ב־13.5% מהמגמה העולמית שעולה מהשוואה זו.

 

על רקע נתונים אלה יגיע הבוקר הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, לדיון המיוחד שיתקיים בוועדת הכספים. לצד גילה יגיעו מוזמנים נוספים ובהם גם מנכ"ל קופיקס אבי כץ.

 

יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בעקבות המחקר כי "לצערי שוב הוכח שרמת המחירים במדינות המפותחות נמוכה יותר מאשר במדינת ישראל והמחירים המפוקחים עלו באופן חד ממדד המחירים לצרכן. אני מצפה מכל משרדי הממשלה להתאמץ ולהביא אלינו לוועדת הכספים רעיונות איך להפחית את עלויות יוקר המחיה של האזרח. בעיניי זו המשימה הראשונה שלהם לשנה הקרובה".

 

היועץ של איגוד המזון נגד החוק החדש

 

"בעקבות חוק המזון צריך לכל הסכם סחר לפחות שני יועצים משפטיים, אחד מכל צד, בגלל שיש השלכות פליליות על הפרת החוק", כך התריע אתמול בוועידת הקמעונאות עו"ד אלדד כורש ממשרד עמית פולק מטלון ושות', המשמש גם כיועץ משפטי לאיגוד המזון בהתאחדות התעשיינים.

 

לדבריו, " בשלושת החודשים שנותרו עד כניסת האיסורים בחוק לתוקף צריכים להיחתם בענף 100 אלף הסכמים מסחריים. זה לא אפשרי, כי החוק לא ברור. כבר התחילו מלחמות חוות דעת של 3 לקוחות שונים עם קמעונאים שונים. אי אפשר יהיה לעמוד בזמן שנותר בחתימה על כל ההסכמים". כורש הוסיף כי "עורכי הדין בישראל מתפרנסים מצוין מחוק המזון, אבל מי ישלם את כל עלויות הרגולציה הזו? הצרכנים". 

 

עו"ד אלדד קורש עו"ד אלדד קורש צילום: גלעד קוולרציק

 

חוק המזון הוא התוצר של ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. אולם כורש טוען כי החוק משופע בסעיפים לא ברורים: "החוק קובע ש'מצרך חדש' יהיה פטור מההגבלות בנוגע לסידור מדפים, הסדרי תמחור, קניית שטחי מדף ועוד. אבל בהגדרה נקבע שמצרך חדש הוא כזה שלא סופק בשנה שקדמה להשקתו. האם הכוונה של המחוקק למוצר חדש אצל הספק הספציפי או מוצר שמעולם לא יוצר כמוהו? נקבע בחוק סעיף הקובע שאסור למכור במחיר נמוך מהעלות השולית, אולם אף אחד לא מבין מהי העלות השולית".

 

עוד טען כורש כי "ב־2005 קבע הממונה על ההגבלים לשעבר שהסדר הסדרנות ללא אישור הרשות הוא עבירה פלילית. פרסמנו חוות דעת נגדית והגענו לפשרה שהרשות אישרה בצו מוסכם את המשך הסדרנות ל־3 שנים ולאחר מכן האריכה ב־3 שנים נוספות. בעקבות המחאה החברתית הרשות סירבה להאריך את ההסכם והחוק אסר סדרנות. עכשיו, הממונה פרסם טיוטת פטור ולפיה הסדרנות תותר, אבל זה עדיין לא סופי. אי־הוודאות היא בלתי נסלחת כשמדובר במעשה שיש לו השלכות פליליות".

 

ביקורת נוספת על החוק הגיעה מתמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, שטען כי "רשות ההגבלים בדקה את השוק במאה הקודמת וקבעה כללים למאה הבאה. שופרסל ומגה כבר בירידה, בעוד הרשתות הפרטיות מתחזקות". לדבריו, "כוחות השוק יעשו לבד את העבודה עד 2020 ואולי עוד קודם".

נורית קדוש

בטל שלח
    לכל התגובות
    x