שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

בלעדי לכלכליסט

משרד הבריאות יוצא בסיכול ממותק

בכוונת המשרד לצאת במתקפה חזיתית מול חברות המשקאות, שתכלול קמפיין פרסומי רחב והנחיות מחייבות שיאסרו הכנסת משקאות ממותקים למוסדות ציבור, בתי ספר וגנים. משרד הבריאות: "המהלכים של חברות המשקאות להפחית כמויות סוכר לא מספקים"

נורית קדוש 09:3716.07.14

משרד הבריאות שוקל להורות על איסור לשלב משקאות ממותקים במוסדות ציבור, בתי ספר וגני ילדים, ומתכנן לפתוח בקמפיין רחב נגד צריכת משקאות אלו - כך נודע ל"כלכליסט". האיום של משרד הבריאות על תעשיית המשקאות מגיע לאחר ירידה במכירות שוק מוצרי הצריכה במחצית הראשונה של השנה, שבאה לידי ביטוי בשיעור החד ביותר בקטגוריית המשקאות הקלים, ולאור כוונת הממונה על הגבלים לבדוק את הרווחיות של מוצרי מונופול ובהם קוקה־קולה. ב־2013 הסתכמו המכירות של משקאות קלים ללא מים ב־2.41 מיליארד שקל, לפי נילסן.

 

"שתייה מתוקה היא המוצר היחיד שאין בו כל תרומה תזונתית למעט קלוריות. זה מוצר מזיק ונפעל לצמצום הצריכה שלו", מבהירה ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות. בשבועות הקרובים צפוי משרד הבריאות להוציא לגננות ולמחנכות הנחיה האוסרת על שילוב משקאות ממותקים בימי הולדת וחגיגות שונות המתקיימות במסגרת החינוכית.

 

 

הבקבוקים המוגזים האישיים על הכוונת

 

בהמשך צפוי לעלות קמפיין ארצי שבו יקרא משרד הבריאות להחליף את השתייה הממותקת במים. בקמפיין זה יציג המשרד את המים לצד משקאות ממותקים שונים תוך הבלטת כמות הסוכר בכל אחד מהם. בראש הרשימה, משקאות מוגזים המכילים 12 כפיות סוכר בבקבוק אישי של 500 מ"ל. במשרד הבריאות החליטו לפעול בצורה ממוקדת נגד צריכת משקאות ממותקים ולא להסתפק במהלכים להפחתת צריכת הסוכר, מתוך הבנה שאין במסר הכללי יכולת לשנות הרגלי צריכה.  "הסוכר שיש במשקאות הקלים מזיק לשיניים ועתיר קלוריות, וככזה תורם להשמנה, מגביר את הסיכון ללקות בסוכרת ומעלה תיאבון. כל החסרונות הללו, ללא כל יתרון. במוצרים אחרים המכילים סוכר יש סידן או חלבון. במשקאות אין כלום למעט חסרונות", מוסיפה ד"ר אנדוולט.

 

לדברי פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, "משקאות ממותקים מהווים איום בריאותי עולמי מכיוון שהם תורמים באופן ישיר למגיפת ההשמנה ולמחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב, כלי דם ועוד". במשרד הבריאות ממליצים להימנע ככל הניתן מסוכר שמוסף למשקאות ולמאכלים. על רקע זאת מקדם המשרד, במסגרת התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים - אֶפְשָׁרִיבָּרִיא - מהלכי חקיקה ורגולציה ובהם חובת סימון סוכר על גבי אריזות מזון, לרבות על בקבוקי שתייה ממותקת; סימון בולט של כמות הסוכר בחזית האריזה; מיסוי מזונות המכילים כמות גבוהה של סוכר; ובמקביל מסע הסברה בנושא".

 

בסקר עולמי שנעשה על ידי Euromonitor international נמצא שישראל מדורגת במקום ה־15 בעולם בצריכת משקאות ממותקים. המדינות המובילות את כמות הצריכה הן ארה"ב, מקסיקו, צ'ילה, ארגנטינה, קנדה, נורבגיה, אורוגוואי, צ'ילה, אירלנד, בלגיה, אוסטרליה, ניו זילנד ואנגליה. לדברי גרוטו, "בעולם מתקיים כיום דיון ער על הפחתת כמות הסוכר המומלצת, אך ההמלצה היא לא לצרוך יותר מ־10% מהקלוריות מסוכר. לכל כפית סוכר 20 קלוריות. לדוגמה, לאדם הצורך תפריט של כ־2,000 קלוריות ליממה, מומלץ לא לצרוך יותר מ־10 כפיות סוכר ליום (200 קלוריות). לפי פרסומי הלמ"ס, הישראלים צורכים כ־30 כפיות ביום של סוכר המוסף למאכלים ולמשקאות מוכנים".

 

היוזמות והצעות החוק הקודמות בנושא נכשלו

 

בעבר היו כמה ניסיונות לטפל בתופעה אך אלה לא צלחו. בספטמבר 2006 פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל עם הנחיות הנוגעות לתכולת מכונות אוטומטיות לממכר מזון ושתייה במוסדות חינוך. בחוזר נקבע שהיצע השתייה במכונות לא יכלול משקאות ממותקים ומוגזים. ההנחיות אף אסרו שהמכונות יציעו ממתקים וחטיפים עתירי סוכר, מלח ושומן. ההנחיה לא נאכפה, וב־2012 יזמו משרד החינוך ומשרד הבריאות הצעת חוק שלפיה תותר במוסדות חינוך מכירת מזון בריא בלבד. ההצעה עברה ועדת שרים לחקיקה, אך לא קודמה. מהלך נוסף שיזמו הרגולטורים, אך התקשו לקדמו, נוגע להגבלת פרסום: ב־2011 ניסחו משרד התמ"ת, משרד הבריאות והרשות השנייה תיקון לחוק הרשות השנייה שיאפשר להגביל פרסום מזון מזיק לילדים בטלוויזיה וברדיו בשעות צפיית ילדים. גם מהלך זה לא יצא לפועל.

 

פעילות משרד הבריאות הנוכחית מתבצעת בשיתוף החוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' נורית גוטמן, שנבחרה לנהל את המחקר והשיווק החברתי־שיתופי של התוכנית. לדברי פרופ' גוטמן, "המשימה היא ליצור סביבה תקשורתית שתאפשר הפצה מתמשכת של מידע רלבנטי ויישומי המבוסס על מחקר שבו האנשים עצמם מספרים מה חשוב להם". במחקר שערכה פרופ' גוטמן בנושא המשקאות הממותקים דיווחו כרבע מהמשיבים על שתייה של משקאות כאלה לפחות פעם ביום. כמחצית מהמשיבים דיווחו שהם שותים משקאות ממותקים פעם או כמה פעמים בשבוע, וכרבע דיווחו שכמעט אינם שותים, או רק באירועים מיוחדים.

 

הנחיות לא להגיש שתייה מתוקה בישיבות

 

כדי לבחון את התמיכה של המשיבים ביוזמות חקיקה שונות בנושא הם נשאלו שתי שאלות. הראשונה הציגה את המלצות ארגון הבריאות העולמי להימנע ממכירת משקאות ממותקים בבתי ספר, והמשיבים נשאלו באיזו מידה הם בעד או נגד חקיקה דומה שתגביל מכירת מזון ומשקאות לא בריאים בבתי ספר ובסביבתם. השאלה השנייה הציגה את אפשרות המיסוי למשקאות ממותקים, לאור צעדים דומים בעולם, והמשיבים התבקשו להביע את מידת התנגדותם או תמיכתם. נמצא שכ־82% מהמשיבים הביעו תמיכה כלשהי בחקיקה המגבילה מכירת מזון ושתייה שאינם בריאים בבתי הספר וסביבתם, ושיעור ההתנגדות לחקיקה כזו הסתכם ב־8% בלבד.

 

שיעור התמיכה במיסוי על משקאות ממותקים קנויים עומד על 44% - דומה לשיעור ההתנגדות למיסוי על משקאות ממותקים קנויים שעמד על 41%. לדברי ד"ר אנדוולט, מיקוד המהלך בשלב הראשון יהיה בגני ילדים מתוך הבנה שילדים צעירים מורגלים לכך ששתייה כוללת טעם, צבע וריח. ואז הם מסרבים לשתות מים.

 

"יש הנחיה של משרד החינוך לאסור מכירת משקאות ממותקים בבתי ספר, אולם ההנחיה לא נאכפת בכל מקום. הרבה מזנונים ממשיכים למכור שתייה ממותקת, וכשזה קיים ולא יקר, זה מפתה את הילדים. נפרסם הנחיות שלא להגיש שתייה מתוקה בישיבות, באירועים ובימי הולדת בכל מוסד ציבורי. בהמשך נרחיב את ההמלצה למשפחות שלא לחשוף למתוק, כי אחרי שמתרגלים קשה לעבור למים".

 

ד"ר אנדוולט לא רואה בשורה במשקאות תוססים מופחתי סוכר שפיתחו החברות: "כרגע אנחנו רואים מהלך של החברות להוריד סוכר במוצרים בודדים, זה לא מהלך מספק. אנחנו רוצים שהשתייה לא תכיל קלוריות, כי גם חצי מהכמות זה המון. קשה לעבוד עם התעשייה הזאת שיש לה אינטרס להמשיך לשווק את המשקאות. ליצרני מזון אין אינטרס למכור מלח אלא מזון, ולכן רואים התגייסות גדולה יותר של החברות להפחתת נתרן ממוצרי מזון. בתחום המשקאות זה לא קיים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x