שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

"תאגיד אל"ה ניסה לעשות לי חיסול ממוקד"

ירון ברדוגו בסך הכל רצה להקים חברה למיחזור בקבוקים שתתחרה בתאגיד אל"ה המונופוליסטי הנשלט בידי חברות המשקאות הגדולות. התאגיד יצא למלחמת התשה נגדו, אבל ברדוגו לא ויתר, ורגע אחרי שניצח הוא אומר: "צריך שכל חברת משקאות תקים לעצמה תאגיד מיחזור"

נורית קדוש 08:2322.09.13

הקישור שנוצר בין איסוף הבקבוקים למיחזור לעולם הפשע כה מיידי, עד שמפתיע לגלות כי אחד מגדולי אוספי הבקבוקים למיחזור הוא בחור צעיר ונעים הליכות בשם ירון ברדוגו, שנטש לפני כעשור את לימודי הווטרינריה לטובת העיסוק הבלתי שגרתי.

 

ברדוגו החל לאסוף בקבוקים בעצמו עם משאית אחת ומחסן, ותוך זמן קצר הפך לחברה משמעותית בענף עם עשרות עובדים, 50 מחסני מיון, 30 משאיות הובלה בכל רחבי הארץ ולאחרונה אפילו אתר מיחזור בקבוקים, שבו מעבדים את החומרים ומעבירים למפעלים לשימוש חוזר.

 

ירון ברדוגו ירון ברדוגו צילום: ענר גרין

 

אלא שהשאיפות של ברדוגו לא נעצרו באיסוף הבקבוקים בלבד. לאחר תיקון חוק הפיקדון ב־2010 שנועד לאפשר את פתיחת הענף לתחרות, הוא החל להרחיב את פעילותו תחת החברה שהקים ב־2002 - אסופתא - במטרה להפוך לתאגיד מיחזור עצמאי שיפעל במקביל לאל"ה (איסוף למען הסביבה), תאגיד המיחזור היחיד בישראל שהוקם לפני 12 שנה ונשלט בידי ארבע חברות המשקאות הגדולות במשק: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה־קולה), טמפו, יפאורה־תבורי ומי עדן. "הייתי הספק הכי גדול של תאגיד אל"ה והיינו ביחסים מצוינים", משחזר ברדוגו את קשריו עם התאגיד לפני שהפכו למתחרים.

 

במסגרת חוק הפיקדון מחויבים יצרנים ויבואנים למחזר את מכלי המשקה ששיווקו. מכיוון שלא כל יצרן יכול לעמוד בעלויות ההקמה והתפעול של מערך איסוף ומיחזור, הוקם תאגיד אל"ה שמבצע את הפעולות האלה בכלל התעשייה. היצרנים והיבואנים מדווחים לתאגיד על כמות הבקבוקים שמכרו ומשלמים לו עבור כל בקבוק 30 אגורות (גובה דמי הפיקדון שאותו גובות החברות מהצרכנים, שיכולים לקבלו בחזרה תמורת החזרת הבקבוק הריק).

 

תאגיד המיחזור מצדו מחויב למחזר כמות בקבוקים שוות ערך ל־77% מהבקבוקים שמכרו היצרנים והיבואנים, שבהם הוא מטפל. הסכום שמקבל התאגיד תמורת יתרת 23% מהבקבוקים משמש אותו לתפעול מערך האיסוף והמיחזור.

 

הסכסוך פרץ בגלל ההסכם עם יקב טפרברג

 

אחד מצעדי ההתרחבות של אסופתא היה הסכם שנחתם באוגוסט 2012 עם יקב טפרברג, יצרן היין מהרי יהודה, על מיחזור הבקבוקים שלו. למרות ההסכם אסופתא עדיין לא יכולה להתנתק מאל"ה, משום שכמות הבקבוקים שהיא אוספת גבוהה מהכמות שעליה למחזר - שמעבר לה פעילות המיחזור אינה כדאית עבורה. את יתרת הבקבוקים היא מעבירה לאל"ה למיחזור.

 

ההסכם בין אסופתא ליקב טפרברג הוא זה שהביא למפנה ביחסים שבין ברדוגו לאל"ה. כמה ימים לאחר חתימת ההסכם כתב מנכ"ל אל"ה חיים זרביב לברדוגו: "הובא לידיעתנו כי אתה מייצג כמה יצרנים כמשמעם בחוק הפיקדון על מכלי משקה. הרינו להודיעך כי תאגיד המיחזור לא יקבל מכלי משקה ריקים מתוצרת של יצרנים או יבואנים שאותם אתה מייצג. הנך נדרש להקפיד למיין את המכלים שאתה מוסר לתאגיד ולוודא כי לא יהיו בהם מכלים של יצרנים או יבואנים כאמור".

 

יצויין כי השתת עלויות מיון הבקבוקים לפי יצרן על האספנים היתה עשויה להביא בתי עסק רבים לסרב לאסוף מכלי משקה של יצרנים שבחרו להתקשר עם אסופתא. במצב כזה, לא מן הנמנע כי בתי העסק גם יעדיפו להפסיק לשווק את הבקבוקים המלאים של לקוחות אסופתא, כדי לצמצם את האפשרות לקבל בחזרה בקבוקים ריקים שלהם. זאת אף שהחוק מחייב אותם לקבל כל בקבוק שהוגדר לפיקדון.

 

 

עוד הודיע זרביב במכתב לברדוגו כי "מ־1 בספטמבר 2012 לא ישלם לך התאגיד דמי עידוד דיפרנציאליים המשולמים היום מעבר לבונוס המינימלי לאספנים, ולא ימסור לך אמצעי איסוף (צ'קים, חבקים...) לאיסוף החלק היחסי של מכלי המשקה מתוצרת היצרנים האמורים".

 

לאחר שבוע שלח אל"ה מכתב נוסף לברדוגו: "היה ויתקבל אצלנו מכל משקה מן הסוג האמור, לא יושב בגינו פיקדון, וכן המכל לא יובא בחשבון לצורך חישוב הבונוס. לא נוכל לעסוק בהחזרת מכלים כאמור שיגיעו אלינו, וניאלץ לחייב אתכם בגין עלויות הטיפול והמיחזור של מכלים אלו, שכן היצרנים והיבואנים כאמור אינם מעבירים דמי טיפול בגין אותם מכלים".

 

ברדוגו החליט לפעול נגד הסנקציות, והגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למתן צו מניעה נגד התאגיד. במקביל הוא פנה לרשות ההגבלים העסקיים וביקשה כי תפעל נגד מהלכיו של אל"ה. ביולי האחרון קבעה רשות ההגבלים כי "תגובתו של אל"ה לכניסתה של אספותא לשוק המיחזור עשויה לסכל את כניסתה של אסופתא לשוק זה". הממונה על הגבלים דיויד גילה כתב בהחלטתו כי "נוכח המסקנות שעלו מהבדיקה, מצאתי לנכון לקבוע שהתנהלותו של אל"ה מהווה ניצול לרעה של מעמדו המונופוליסטי".

 

800 מיליון בקבוקים בשנה אינם ממוחזרים

 

"אלמלא הממונה על הגבלים, אסופתא לא היתה קיימת כלל. היה כאן ניסיון לחיסול ממוקד", טוען ברדוגו ומוסיף: "תאגיד אל"ה מציג לוגו של פרחים ותדמית ידידותית לסביבה, כשבפועל מדובר בתאגיד דורסני, מגה־מונופול הנשלט בידי טייקוני המשקאות הקלים ובראשם מוזי ורטהיים. חוק הפיקדון יוצר קרטל, שכן בעלי המניות מהווים 90% מיצרני המשקאות בישראל".

 

לדבריו, "למרות התיקון לחוק ב־2010, השוק נשאר מסוגר והטייקונים ממשיכים לשלוט בו. אם רוצים לפתוח את השוק לתחרות, תאגיד אל"ה לא יכול להמשיך להתקיים במתכונת הנוכחית שלו, שבמסגרתה כל יצרני המשקאות יושבים סביב שולחן אחד ומנהלים את השוק. צריך שכל חברה תקים לעצמה תאגיד מיחזור עצמאי".

 

נשיא החברה המרכזית למשקאות רוני קוברובסקי, יו"ר ומנכ"ל טמפו ז'ק רנו ויו"ר אה נחמה רונן נשיא החברה המרכזית למשקאות רוני קוברובסקי, יו"ר ומנכ"ל טמפו ז'ק רנו ויו"ר אה נחמה רונן צילום: יוני רייף

 

אז עכשיו תפעל לפירוק תאגיד אל"ה?

"אני לא חושב שהתפקיד שלי הוא לפרק את אל"ה, אני בהחלט אסתפק ב־10% החברות הנותרות בשוק (שלא מחזיקות בבעלות על אל"ה - נ"ק). אבל החלטת הממונה על הגבלים היא רק יריית הפתיחה שלנו. בשלב הבא אפנה לממשלה בנוגע למה שאני מגדיר כפשע הסביבתי הגדול בישראל: 800 מיליון בקבוקים בעלי תכולה של 1.5 ליטרים ומעלה שאינם ממוחזרים, נטמנים בקרקע ומזהמים אותה. אני קורא לשר להגנת הסביבה עמיר פרץ — היום המפלגות הדתיות, שחסמו את המהלך בטענה כי הוא ייקר את המשקאות ויפגע בשכבות החלשות, לא יושבות בממשלה. יש לך הזדמנות לתקן את הפשע הסביבתי".

 

אפרופו פשע, עד כמה עמוקה מעורבותם של גורמים מהעולם התחתון בתחום מיחזור הבקבוקים?

"תדמית הפשע שירתה בשלמות את האינטרס של אלו שלא רצו להרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקי הליטר וחצי. רמזו לציבור, 'אם ירחיבו את חוק הפיקדון לבקבוקי ליטר וחצי - משפחות הפשע יגיעו לבניינים שלכם לחפש בקבוקים בפחים'. השיא של זה היה בקמפיין שהעלה תאגיד אל"ה, שבו הם אומרים: 'אנחנו מבקשים יפה', בקריצה כמובן לעולם התחתון. אני נמצא בענף 12 שנה ומעולם לא איימו עליי או פנו אליי. זה נטו הפחדת הציבור. משפחות פשע נמצאות בענף כמו בכל ענף אחר ובאחוז מזערי".

 

מה עומד מאחורי ההתנגדות להרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי ליטר וחצי?

"כנראה מי שלא הצליח במשך עשור לעמוד ביעדי המיחזור שנגעו רק לבקבוקים הקטנים. הרי לקח לתאגיד אל"ה עשר שנים להגיע ליעדי המיחזור. לאורך השנים ועדת הכלכלה ויתרה לאל"ה על יותר מ־200 מיליון שקל קנסות שהוא היה צריך לשלם למשרד להגנת הסביבה והפחיתה לו את יעדי המיחזור. אל"ה הוציא 40 מיליון שקל על 20 אלף כלובי איסוף למכלי הליטר וחצי כדי שלא יורחב החוק. אפשר להסיק שאם היו מאפשרים את הרחבת החוק לליטר וחצי, אל"ה כנראה לא היה מצליח לעמוד ביעדים עד היום - דבר שהיה כרוך מבחינתו בקנסות כבדים".

 

הרמי לוי של ענף איסוף הבקבוקים

 

ברדוגו גדל בקריית חיים והתייתם מאביו בגיל 8.5. בגיל 16 התגלתה אוושה בלבו, ובדיקות מקיפות גילו בעיה במסתם שאילצה אותו לדלג על השירות הצבאי. עם סיום לימודי התיכון הוא החל לעבוד כרפתן בקיבוצים גשר, אפק ובקעת בית שאן. בתחילת 2001 החל בלימודי וטרינריה בסלובקיה, אך"חיידק היזמות השתלט עליי", כדבריו, וגרם לו לחזור עוד באותה שנה לארץ ולחפש הזדמנות עסקית. בפברואר 2002, אחרי שפגש חבר בעל פאב שהתלונן באוזניו כי הוא משלם דמי פיקדון על הבקבוקים שהוא קונה מחברות המשקאות ולא מקבל זיכוי, הקים את אסופתא.

 

מה גרם לך לזהות בתחילת הדרך שיש פוטנציאל עסקי באיסוף בקבוקים?

"היצרן משלם לתאגיד המיחזור שמייצג אותו 30 אגורות על כל בקבוק מתוצרתו שנמכר. התאגיד מחויב על פי היעד שהציב המשרד להגנת הסביבה למחזר 77% מהבקבוקים שנמכרו, כך ש־23% מהסכום ששילמו לו היצרנים נותר בכיסו. לסכום זה צריך להוסיף הכנסות מדמי טיפול שאל"ה גובה מיצרנים וכן את ההכנסות ממכירת חומרי הגלם - פח, פלסטיק וזכוכית - למפעלים. אל"ה הוא מלכ"ר, כך שלא ניתן למשוך ממנו רווחים, אז העודף התזרימי יכול לשמש לתגמול. לא סתם אל"ה מעסיק עשרה דירקטורים, שאחת מהם היא השרה וחברת הכנסת לשעבר דליה איציק, והנהלה שמונה 50 עובדים".

 

ולמה הערכת שיהיו יצרנים שיעדיפו אותך על פני אל"ה?

"מכיוון שהאחריות על מיחזור היא אישית לכל יצרן או יבואן בבחינת 'המזהם - ישלם'. החברות צריכות לדווח לתאגיד המיחזור מה כמות הבקבוקים שמכרו. כשמדובר באל"ה, שמורכב מארבעת יצרני המשקאות הגדולים, נוצר מצב בעייתי שבו שחקנים קטנים בשוק נאלצים למסור למתחרים הגדולים נתונים סודיים ובעלי ערך תחרותי רב. אני לא יצרן משקאות ולכן אין בעיה למסור לי את הנתונים האלה".

 

אסופתא אוספת 75 מיליון בקבוקים בשנה, אך מייצגת יצרנים ויבואנים המוכרים 50 מיליון בקבוקי משקה בשנה, כך שהיא נדרשת למחזר 38.5 מיליון בקבוקים. מכאן שעליה להעביר 36.5 מיליון בקבוקים בשנה לאל"ה לצורך מיחזור. ברדוגו טוען כי הוא במו"מ לייצג יצרנים ויבואנים נוספים המשווקים יחד בשנה כ־50 מיליון בקבוקים, מה שיאפשר לאסופתא להתנתק לחלוטין מאל"ה.

 

"אני מפרנס עשרות משפחות, כך שאפשר להבין שמדובר בענף רווחי", אומר ברדוגו. "בשנים 2010–2011 גבה אל"ה 1.6 אגורות דמי טיפול לבקבוק. בסוף שנת 2011 הם הוציאו מכתב שבו הודיעו לכל לקוחותיהם כי דמי הטיפול יעלו ל־2.5 אגורות לבקבוק ב־2012 ול־3.05 אגורות לבקבוק ב־2013. אלא שמכיוון שאני נכנסתי לשוק, ואני לא גובה דמי טיפול, הם בסוף הורידו את דמי הטיפול שלהם ל־1.4 אגורות. אל"ה גבה 16 מיליון שקל בשנה מאותם דמי טיפול; אבל כמו שרמי לוי גורם לרשתות הגדולות להוריד מחירים כשהוא פותח מולן סניף שלו, גם אני מייצר תחרות בענף הבקבוקים וגורם לשחקן החזק להוריד מחירים. אנחנו חוסכים מאות אלפי שקלים בשנה לעסקים בכך שאנחנו לא גובים דמי טיפול".

 

לאחרונה בעקבות פסק דין נחרץ מחק תאגיד אל"ה את תביעת לשון הרע השלישית שהגיש נגד דניאל מורגנשטרן, פעיל סביבתי ותיק ומיוזמי חוק הפיקדון, שבמשך שנים מתח ביקורת חריפה על התאגיד. בית המשפט המחוזי בירושלים אף הוסיף בפסק הדין שנתן כי "לא ניתן להתעלם מן הרושם ולפיו המשיבה סימנה לה למטרה להשתיק את המערער".

 

לא חששת כשהחלטת לפעול כתאגיד מתחרה לאל"ה?

"עקבתי אחרי מה שקרה לדניאל מורגנשטרן ובהחלט חששתי. אבל האמונה בצדקת דרכי ובכך שאני למעשה מממש את מטרת המחוקק שביקש לייצר תחרות, נתנו לי את הכוח לצלוח את המאבק הזה".

 

מתאגיד אל"ה נמסר בתגובה: "אסופתא היא אספן בקבוקים המנצל פרצה בחוק ומציג עצמו כתאגיד מיחזור, בעוד בפועל הוא רוכב על מנגנון האיסוף והמיחזור הקיים של אל"ה מבלי להשתתף בעלויות. ממש כמו דייר המשתמש בשעון המים של שכנו מבלי לשלם לו על כך. בדיוק בשל כך ובשל הפרצה הקיימת בחוק המאפשרת את הפעילות הזו, פנינו למחוקק כדי שיסדיר את הנושא ויקבע כללים הוגנים של תחרות לאור התמורות שחלו בשוק המיחזור.

 

"אם אסופתא מעוניינת לפעול כתאגיד מיחזור, אך הוגן לדרוש ממנה לעמוד בדרישות המצופות מתאגיד מיחזור על פי חוק - ובהן איסוף הבקבוקים, תשלום דמי טיפול ועידוד לרשתות השיווק, תשתית איסוף ארצית וקיום פעילות הסברה וחינוך - פעולות שאסופתא אינה מבצעת כיום.

 

"ההשוואה בין אל"ה ואסופתא מגוחכת ולו מן הטעם שאסופתא פועלת למטרת רווח, בעוד אל"ה פועלת רק לשם קיום הוראות החוק, שגם אוסר עליה להרוויח, וכל פעולותיה נמצאות תחת פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה והממונה על הגבלים עסקיים. אל"ה אינה צוברת רווחים והיא קובעת את דמי הטיפול רק כדי לכסות את הוצאותיה, ואלו מופחתות מדי שנה כתוצאה מההתייעלות התפעולית. 

 

"הדח"צים בתאגיד המיחזור מונו בהתאם להוראות הממונה על הגבלים עסקיים, ועד היום מכלל הדירקטורים רק אחד קיבל שכר. כמו כן, נתוני חברות המשקאות אינם חשופים לבעלי המניות והדירקטוריון ויש הקפדה מלאה על סודיות מוחלטת בעניין זה. 

 

"טענותיה של אסופתא לגבי הפיקדון על בקבוקי הליטר וחצי לא רק שמזכירות גישה ארכאית שפסה כמעט מהעולם, אלא גם מעלות תהיות לגבי האינטרס העסקי הטמון ברווחים שהוא עשוי לגרוף לכיסו כתוצאה מכך על חשבון כיסו של הציבור.

 

"אל"ה הוא הצלחה בקנה מידה עולמי, ותוך שנים ספורות עקפה ישראל את שיעורי המיחזור בארה"ב עם מיחזור של יותר מ־77% מכלל מכלי הפיקדון ו־ 50% ממכלי המשקה המשפחתיים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x