$
פרסום ושיווק

האש מתפשטת בענף הרהיטים

יצרני הרהיטים חוששים שהקריסות האחרונות יגרמו לצרכנים להסס בתשלום המקדמות המקובלות בענף. בהיעדר מזומנים עלולות ליפול חברות נוספות

גיל קליאן 09:0617.05.12
ענף הרהיטים לא ימהר לשכוח את חודש מאי 2012: בתוך כשבועיים קרסו שלושה שחקנים בענף - מטבחי דואיט, קיקה ו־5 נגרים - ואלו ששורדים מקווים מאוד שלא להיקלע לגורל דומה שכן מדובר בענף המבוסס על מקדמות גדולות. כל קריסה מכרסמת מאוד באמון הצרכנים וגורמת להם להסס אם לפתוח את הארנק שוב.

 

בונים על זיכרון קצר

 

"לעם ישראל יש זיכרון קצר, אבל אם בשבועיים־שלושה הקרובים תהיה עוד נפילה, זה כבר יהיה לא נעים", כך אמר ל"כלכליסט" אריה ויסמן, מנכ"ל שמרת הזורע. "אמנם אחרי הקריסות האחרונות הלקוחות חוששים לתת מזומן או מקדמות, אבל יש לנו דרכים להתמודד עם זה", הוסיף.

 

 

למעשה, כל הגורמים שאיתם דיברנו בענף הסכימו כי יהיו קריסות נוספות - השאלה היא רק מתי. החשש הוא שאמון הצרכנים הרעוע יוביל להרעה בתזרים המזומנים של חברות הריהוט ויאיץ תהליכי קריסה בחברות נוספות. "אני לא רוצה לנבא את העתיד, אבל הרבה חברות נמצאות במצב של הישרדות", סבור יורם עינב, מנכ"ל 5 נגרים שסגרה את כל סניפיה שלשום והפסיקה את פעילותה בשוק. גם ויסמן סבור שאירוע גורר אירוע. "נפילת קיקה השאירה חובות גדולים לספקים ישראלים ואני מקווה שזה לא ישפיע הלאה. יש חברות שיכולות להישבר בגלל החוב של קיקה", אמר.

 

מנכ"ל איקאה שלומי גבאי מוצא מכנה משותף בין החברות שקרסו: כולן פנו לשוק הבינוני, כלומר לא לשוק הבייסיק המבוסס על מחיר זול על חשבון האיכות, ולא לשוק היוקרה שבנוי על מעצבים ואופנה. לדבריו, "החברות שקרסו לא היו מספיק קטנות כדי לשרוד את התקופה על ידי מזעור הוצאות, אך הן גם לא היו מספיק גדולות כדי לבנות מערך שייתן מענה לצורכי הלקוח כמו שירות לקוחות, שיווק, פרסום, זמינות וחוויית קנייה. בלי רקע והיערכות שמבטיחה יכולת שרידות גבוהה מבחינה תזרימית, נוצרות בעיות". גם גבאי צופה עוד קריסות.

 

שלומי גבאי שלומי גבאי צילום: עמית שעל

 

גם המחאה קשורה

 

גיל אונגר, לשעבר מנכ"ל איקאה, טוען כי קיימת בעיה מבנית בענף הרהיטים. "זה שנים רבות שהענף מתאפיין בשתי תופעות בולטות: אחוז תלונות הצרכנים הגבוה ביותר, ונפילות כואבות. אמנם הנפילות הן לא בהיקף גדול יותר מאשר בענפים אחרים, אבל בגלל הצרכנים המתוסכלים נוצרת תהודה תקשורתית רבה. צריך להבין ששורש הבעיה הוא בשיטה: בענף מקובל לשלם מקדמה גבוהה יחסית עבור מוצר שלא רק שעוד לא התקבל, אלא חמור מכך - מוצר שטרם הוחל בייצורו. זה אולי מתאים ליאכטות ולמטוסים, אבל לא לרהיטים. לכן, בטוחה נוספת לצרכן היא קנייה מעסקים רווחיים", סבור אונגר.

 

מנגד, אבי זיו, מנכ"ל מטבחי זיו ולשעבר חבר הנהלת התאחדות התעשיינים, דוחה את הטענות על בעיה מבנית. "צריך רק להוציא את הראש מהחלון ולראות שלא יכולה להיות בעיה בענף הרהיטים. לדוגמה, אם ב־2008 היו 23 אלף התחלות בנייה בישראל, הרי שב־2011 קפץ מספרן ל־47 אלף. נוסף על כך, שוק השיפוצים משגשג ולכל שיפוץ צריכים רהיטים ומטבחים. מצב הענף מצוין ועושים סערה בכוס מים. ברור שיכולות להיות קריסות. אם חברה מתנהלת עם תזרים שלילי לאורך זמן, תיווצר לה בעיה. מי שהתרחבו ופתחו חנויות ואולמות תצוגה יצטרכו להצטמק לגודל הטבעי. זה קורה בכל תחום. היו לנו כבר תקופות הרבה יותר קשות".

 

ויסמן מסכים עם זיו. "חברות שקנו מכונות ייצור בלי הצדקה ולא קראו את השוק כמו שצריך, נמצאות בבעיה. גם חברות שפתחו אולמות תצוגה גדולים, ואין להן הרבה לקוחות, אז הארנונה, השכירות והמיסוי אוכלים אותן. זה לא עושה טוב לענף, אבל בסופו של דבר כל זוג שמתחתן צריך משהו לשבת עליו ומשהו לישון עליו, אז הביקוש קיים והשאלה היא רק כמה. לצערי, יש עוד הרבה חברות שהכתובת נמצאת אצלן על הקיר".

 

עינב תולה את השינוי במחאה החברתית: "היא גרמה לירידה משמעותית במחזורי המכירות בענף הריהוט, שגם ככה מאופיין ברמת רווחיות נמוכה ובתחרותיות גבוהה. מאוד קשה בתקופה האחרונה. אנשים פשוט משהים רכישות גדולות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x