אנשי המחאה בדרך לקואופרטיבים

השינויים שמבצעת קו־אופ ישראל מרחיקים אותה מעט מהמודל העסקי הקלאסי של רשת מזון, אך היא עדיין רחוקה מאוד מהמודל העומד בבסיס הפעילות של הקואופרטיבים למכירת מזון הפועלים כיום בישראל.

אחד הוותיקים שבהם הוא קואופרטיב המזון בשכונת קטמון בירושלים, שהוקם על ידי פעילים

הבדל משמעותי נוסף, לדברי הירש, הוא המחירים. המוצרים בקטמון נמכרים כמעט במחירי עלות, כאשר עלות הפעלת החנות אינה משוקללת במחיר המוצרים אלא ממומנת על ידי עמותת סינגור קהילתי. "הכל מופעל ושייך לשכונה. אנשים באים לכאן לשתות קפה ולדבר על נושאים כמו כלכלה וחברה, ותמיד נוצר שיח מעניין בחנות", מספרת הירש.

נושא הקואופרציה קיבל ללא ספק רוח גבית מיוצאי קבוצות המחאה החברתית. לדברי רייפי גולדמן, מנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבים, כיום קיימות יוזמות של יוצאי המחאה החברתית להקמת חנויות מזון קואופרטיביות, כחנויות אמיתיות או וירטואליות, במטרה מוצהרת לשנות את שוק המזון מהיסוד.

"עד עכשיו המושג קואופרטיב מזון התייחס להרבה קבוצות קטנות שהן למעשה קבוצות רכישה", מסביר גולדמן, "כיום ישנם כמה אלפי אנשים שקונים באופן קבוע בקואופרטיבים כאלה אבל זה מעט מאוד".

לדבריו, בעת האחרונה חל שינוי משמעותי בתחום הקואופרטיבים העוסקים ברכש מזון: "לראשונה זה עשורים רבים ההתארגנות לא נועדה רק לתת פתרון נקודתי. ישנן קבוצות מאורגנות של צעירים, אנשים בני 30–40 ובכלל זה משפחות צעירות, שמתכוונים ברצינות לחפש חלופות. יש לנו קבוצות כאלו מיקנעם עד מצפה רמון - כולל חיפה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע. זו תופעה שמתרחבת", אמר גולדמן.