בתי הקולנוע של פעם הולכים ונעלמים - התעשייה דווקא מתחזקת

שנה שיווקית טובה היתה לקולנוע הישראלי, הן בהיבט הכלכלי, שהתבטא במכירת כרטיסים מוגברת, והן בהיבט האמנותי ובהכרה הבינלאומית באיכות הסרטים שמייצרים בארץ. למתבונן מהצד זה נראה מעט מוזר, מאחר שהוא נתקל בפחות ופחות בתי קולנוע בקניונים, והתחושה היא שמדובר בעולם הולך ונעלם - אבל זו טעות, כי בארץ מדובר בענף צומח. נכון, בתי הקולנוע האינטימיים של פעם הולכים ונעלמים, אבל במקומם הופיעו המגה־קומפלקסים - אותם מתחמי קולנוע ענקיים כגון הסינמה סיטי, yes PLANET, IMAX, CINEMALL והמגה־קומפלקס בקריון בקריית ביאליק.

מתברר שפתיחת מתחמי הקולנוע הענקיים עשתה רק טוב לענף. הלקוחות מרוצים מהתנאים הנוחים, בעלי המתחמים זוכים לנחת בשל פדיונות גבוהים והתעשייה כולה מרוויחה. לאחרונה פרסמה חברת דן אנד ברדסטריט מחקר שממנו עולה כי המגמה של סגירת בתי הקולנוע בקניונים, לצד פתיחת מתחמי קולנוע גדולים, היטיבה עם הענף. לפי נתוני החברה, פדיון בתי הקולנוע ממכירת כרטיסים צפוי להסתכם השנה בכ־280–300 מיליון שקל - צמיחה של כ־7%-10% לעומת 2007. גם על פי נתוני התאחדות ענף בעלי בתי הקולנוע נרשמה עלייה של 10% במכירות השנה.

מתחם סינמה סיטי. הסנונית הראשונה במגה-קומפלקסים צילום: גלעד קוולרצ'יק

פדיון המזנונים הצמודים לבתי הקולנוע המשרתים את הצופים, צפוי להסתכם בכ־100 מיליון שקל. מספר הכרטיסים שיימכרו השנה צפוי להסתכם ב־10 מיליון - עלייה של כ־11% לעומת 2007.

בקרוב ייפתח המתחם הגדול בארץ בראשון לציון, yes PLANET של תיאטראות ישראל, שיכלול 25 אולמות קולנוע, ויתווסף ל־yes PLANET בקניון CINEMALL בחיפה, המונה 23 אולמות קולנוע ונפתח השנה בהשקעה של 20 מיליון דולר, למגה־קומפלקס בקריון בקריית ביאליק של חברת גלובוס גרופ ול־yes PLANET רמת גן, שבו הושקעו 15 מיליון דולר. המתחם הראשון שנפתח הוא סינמה סיטי ברמת השרון.

פתיחת המתחמים באה, כמובן, על חשבון בתי הקולנוע הקטנים. בשנים האחרונות נסגרו לא מעט בתי קולנוע, חלקם מיתולוגיים, כגון קולנוע פאר וקולנוע תל אביב. לפני עידן הטלוויזיה נמכרו בארץ 64 מיליון כרטיסים בכל שנה, וכיום מדובר ב־9–9.5 מיליון כרטיסים בשנה בלבד. יעברו שנים רבות עד שתצליח תעשיית הקולנוע הישראלית לסגור את הפער הזה, אך התופעה אינה ייחודית לישראל בלבד.

"הציבור הישראלי מצביע ברגליים"

נטישת הצופים את מסכי הקולנוע לטובת צפייה בטלוויזיה, בסרטי די.וי.די ובסרטים שהורדו מהאינטרנט היא תופעה המתרחשת בשנים האחרונות בכל העולם. נטישת בתי הקולנוע באה לידי ביטוי גם בהחלטה לשנות את התמהיל בקניונים. כך היתה קבוצת אפריקה ישראל הראשונה להוציא את בתי הקולנוע מקניוני רמת אביב וסביונים שבבעלותה, לטובת חנויות שפועלות בשטח תמורת שכר דירה גבוה בהרבה מזה ששילמו בתי הקולנוע.

"לנו לא התאימו בתי הקולנוע בקניונים אלה", מסבירה צביה לבייב אלאזרוב, סמנכ"לית השיווק בקבוצה. "הרגתי ברמת אביב שטח של 1,500 מ"ר. נוסף על כך, היינו צריכים לתפעל את בתי הקולנוע, לערוך בקרים מיוחדים של קפה ומאפה ומבצעים של סרט עם הרצאה. זה לא היה פשוט. במקום בתי הקולנוע הכנסנו בסביונים ארבע חנויות ששכר הדירה ההתחלתי שהן משלמות גבוה בהרבה מזה של בתי הקולנוע, וגם הפדיון שלהן גבוה במידה ניכרת".

ייתכן שהציבור מאס בבתי הקולנוע הקטנים בקניונים וברחובות הערים, אך אין ספק שהוא מתלהב מהמתחמים הגדולים ולכן נוהר אליהם. "הציבור הישראלי מצביע ברגליים ובא לבתי הקולנוע כאשר מציעים לו מגוון רחב של סרטים, תנאים נוחים, מסכים גדולים וחניה לרכב", אומרת ליעד קרימברג, מנהלת שיווק תיאטראות ישראל.

"בא קהל חדש"

ואכן, בחודש יולי האחרון נמכרו 1.5 מיליון כרטיסים לסרטים בבתי קולנוע. גם באוגוסט נרשמה מכירה בהיקף רחב של כרטיסים בשל חופשת הקיץ. "המגה־קומפלקסים החדשים הם בום גדול", מודה דני כפרי, מנכ"ל התאחדות הקולנוע. "יש חזרה לבתי הקולנוע. שנת 2006 היתה גרועה מאוד לקולנוע, אבל ב־2007 נרשמה עלייה של 10% במכירת כרטיסים, וב־2008 נמשכת המגמה, והשנה צפויה להסתיים עם מכירות של 10 מיליון כרטיסים".

אף על פי שבענף יש הסכמה כי המגה־קומפלקסים הם הצלחה גדולה, הוויכוח הגדול הוא אם הם הצליחו למשוך קהל חדש שלא נהג לבקר עד אז בקולנוע, או אם הם עשו קניבליזציה לבתי הקולנוע הקטנים. "זו שאלה שאין עליה תשובה ברורה", אומר כפרי, "האמת נמצאת במקום כלשהו באמצע. המגה־קומפלקסים מושכים לקוחות מבתי קולנוע אחרים, אבל גם מביאים קהל חדש שלא נהג ללכת עד אז לצפות בסרטים בקולנוע".

בעלי המגה־קומפלקסים עושים עבודה שיווקית רבה, ומספר הפרסומות על המסכים בהם מעיד כי הם משווקים את עצמם לא רע בכלל. להצלחה של המגה־קומפלקסים תרמה גם תעשיית הקולנוע הישראלי. בשנים האחרונות זכה הקולנוע המקומי לעדנה, ובשנה שעברה אף היה הסרט "בופור" מועמד לאוסקר. עוד הצלחות רשמו הסרטים "נודל", "ביקור התזמורת", "איים אבודים" ואחרים.

"אנחנו שמים לב להשפעה של מתחמי הקולנוע הגדולים גם על תעשיית הקולנוע הישראלי", אומר כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, שב־2007 קיבל בשם כל תעשיית הקולנוע את פרס איש השיווק של השנה. "2007 היתה מדהימה, ויותר מ־1.3 מיליון כרטיסים לסרטים ישראליים נמכרו בקופות. מדובר במספר עצום שמהווה 14% מסך כל הכרטיסים שנמכרו. זה הישג נדיר".

לדבריו, בעולם יש מתחמי בתי קולנוע רבים אבל בסך הכל חלה ירידה במכירות, בעוד בישראל נרשמת עלייה, שתורמים לה גם שירותים שונים שמוצעים במתחמים, כגון מרכז קניות, מסעדות וחניה שעומדת לרשות הציבור. "גם העובדה שיש במתחמים הרבה מסכים שמציעים סרטים לכל המשפחה הופכת את הבילוי לנוח יותר כיוון שהמשפחה יכולה להתפצל ולראות סרטים שונים באותו מקום", הוא מסביר.

לצד התנאים הנוחים של מתחמי הקולנוע, גם העובדה שמשדרים בהם סרטים בכל רבע שעה או בכל חצי שעה תורמת לכך שיותר צופים מבקרים בהם. בעבר היו שלוש הצגות ביום, וכיום דפוס הבילוי השתנה - כבר לא בודקים מראש בעיתון איזה סרט מוקרן ובאיזו שעה, אלא באים למתחם ובוחרים את אחד הסרטים שמוקרנים באותה עת. הגמישות הזו מתאפשרת בשל מספר המסכים הרב.

הצלחת הקולנוע הישראלי הביאה גם חברות מסחריות להציע מבצעים שונים ללקוחותיהן, ובהן סלקום, שכבר תקופה ארוכה מציעה הטבות בבתי הקולנוע במסגרת "משהו קטן וטוב". גם בתי ספר ומוסדות אקדמיים משתפים פעולה עם הצלחת המתחמים. כך בסינמה סיטי ברמת השרון מעבירים הרצאות לתלמידי בתי ספר במסגרת תוכנית מיוחדת שבנו בשיתוף משרד החינוך, וגם חיילים זוכים לשמוע שם הרצאות בנושאים שונים. "אנחנו מקיימים 2,000 אירועים כאלה בשנה", אומר יעקב כהן, מנכ"ל ואחד מבעלי סינמה סיטי.

כהן מאמין כי ההשקעה של בעלי מתחמי הקולנוע הגדולים בציוד משוכלל, במסכי ענק, בטכנולוגיה דיגיטלית ובטכנולוגיית תלת־ממד, במעברים נוחים בין השורות ובאקוסטיקה טובה גרמה לחזרתם של רבבות צופים לקולנוע. "אנחנו עושים מאמצים לחנך את הדור הצעיר לראות סרטים בבתי קולנוע. בסופי שבוע אנחנו מקרינים עד שלוש לפנות בוקר, כי יש נטייה אצל בני נוער לצאת מהבית בשעות מאוחרות, ואנחנו רואים שהם מוותרים על הצפייה האינסופית בטלוויזיה או באינטרנט ומחפשים את החוויה שבצפייה עם החברים מחוץ לבית", מסביר כהן.

בקרוב רוב בתי הקולנוע יפעלו בטכנולוגיה דיגיטלית חדשה. כמו שצרכני הסלולר לא מוותרים על החידושים הטכנולוגיים, כך גם הצופים יעדיפו ללכת לבתי קולנוע שבהם חווית הצפייה עשירה יותר. "בסינמה סיטי", אומר כהן, "יש כבר תוכנית עסקית שלפיה בתוך שנה יוחלף כל הציוד באולמות לדיגיטלי, בהשקעה של מיליוני דולרים".

השקעות אלה מצמצמות את ההכנסה העולה ממכירת כרטיסים בכל שנה. לענף שנמצא במשבר ומנסה לצאת ממנו במשך שנים, לא די גם בהכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה כדי לכסות השקעות של מיליוני דולרים בציוד ובטכנולוגיה. אז תלכו לסרט.