סגור

בדיקת כלכליסט
אימפריית עפיפי נחשפת: תחבורה, נדל"ן וסוסים גזעיים

שליטה בחברת תחבורה ציבורית בשווי של 632 מיליון שקל; נתח מקניון ביג פאשן נצרת בשווי של 40 מיליון שקל; השקעות של עשרות מיליוני שקלים בקרנות הון סיכון; בתי מלון, פעילות ביטוח ותיירות. כלכליסט ממפה את חברת האחזקות הגדולה במגזר הערבי שעובדת מתחת לרדאר, ולא חוששת להשתמש בכוח כשהיא צריכה

זה היה דיווח לקוני, בסוף ספטמבר, על עוד עסקת השקעה של קרן נוי, קרן ההשקעה בתשתיות הגדולה בישראל.
הקרן, שמנהלת נכסים בכ־10 מיליארד שקל, החליטה להיכנס לראשונה לתחום התחבורה הציבורית, ושילמה 253 מיליון שקל למשפחת עפיפי מנצרת עבור 40% מהחברה המשפחתית נתיב אקספרס, בעלת זיכיונות להפעלת אשכולות תחבורה ציבורית בגליל ובאזור בית שמש, ולהפעלת הרכבל החדש שנבנה בחיפה.
הקרן קיבלה אופציה לרכוש עוד 10% בחברה, בעסקה שמשקפת לנתיב אקספרס שווי של כ־632 מיליון שקל. סכום נכבד עבור חברה שנמצאת בבעלות קבוצה הפועלת לרוב מתחת לרדאר.
6 צפייה בגלריה
אינפו קבוצת עפיפי
אינפו קבוצת עפיפי
קבוצת עפיפי
היותה פרטית, ובעיקר שיוכה למגזר הערבי, השאירו את קבוצת עפיפי עלומה למרבית הציבור בישראל ונסתרת מעין התקשורת הכלכלית, אף שיש בחברה הערבית מי שמכנים אותה "אי.די.בי של החברה הערבית". קצת כמו חברת האחזקות בימיה הטובים, כך גם משפחת עפיפי חולשת על קונצרן שכולל ארבע חטיבות: תחבורה ולוגיסטיקה, תיירות ואירוח, מסחר ושירותים, נדל"ן והשקעות - שתחתן פועלות קרוב ל־20 חברות. ויש לה אחזקות נוספות בשרשורים רבים ומפותלים. בין השאר משקיעה הקבוצה במיזמי הייטק, מחזיקה בבתי מלון, מרכזים מסחריים, עוסקת בתיירות וסחר בינלאומי, כשעיקר ההתמקדות שלה, וממנו היא צמחה, היא בתחום התחבורה, ההסעות והרכב. מהפעלת קווים באמצעות יותר מ־1,000 נהגים ועד יבוא אוטובוסים - הקבוצה מחזיקה בצי הכולל כ־800 רכבים שונים, בחברות השונות שלה ומעסיקה כ־3,000 עובדים.
החברות של קבוצת עפיפי הן פרטיות ולכן קשה לאמוד את שווי נכסיה, אולם די לציין כי נתיב אקספרס לבדה, לפי תג המחיר שניתן לה בעסקה הנוכחית, שווה יותר מחצי מיליארד שקל והיא רק חברה אחת בפורטפוליו המשפחתי. זו אחת הסיבות שבני המשפחה מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך. "המשפחה מעדיפה להיות מתחת לרדאר, לא להיחשף", אומר ל"כלכליסט" גורם בכיר בקבוצת עפיפי שדחה את הפניות שלנו לריאיון או פגישת רקע.
אולם, שיחות שערך "כלכליסט" עם עשרות גורמים המכירים את פעילות המשפחה סייעו למפות את עסקיה ולחשוף את סיפורה של קבוצה דומיננטית, אשר בוחנת כל העת סינרגיות בין העסקים בתחומים השונים. כך למשל מספר גורם במשרד התיירות, שהיה בקשר עם המשפחה: "הם חושבים קדימה והמטרה שלהם היא לקנות את כל שרשרת הפעילות. הם לא מוכנים להיות תלויים באף אחד בעסקים שלהם ולא צריכים לבקש טובות - יש להם אוטובוסים, קווי תחבורה ציבוריים, חברות הסעות, חברות תיירות, בתי מלון, והשלב הבא שלהם להערכתי הוא כניסה לתחום התעופה. הם חושבים בגדול - כניסה לעוד מקומות אסטרטגיים וחיבור בין כל הפעילויות".
6 צפייה בגלריה
צילומים בשטח לכתבה על משפחת עפיפי
צילומים בשטח לכתבה על משפחת עפיפי
עסקי התחבורה וההסעות של משפחת עפיפי
(שרון צור)
יעילות, נוקשות, וסוסים גזעיים
הסיפור של משפחת עפיפי מתחיל ב־1927 על האדמות החקלאיות שלה בכפר ספוריה ליד נצרת. כאשר גדל הייצור החקלאי המשפחה רכשה משאית להובלת התוצרת ביעילות ובמהירות אל ערי הנמל חיפה ויפו, והזמינה חקלאים אחרים לשלוח באמצעותה את תוצרתם. עד מהרה הפכה המשאית גם לכלי תחבורה עבור תושבי הכפרים בגליל. המשפחה החלה לגבות כסף עבור הנסיעה, ובהמשך התקינה ספסלים בחלקה האחורי של המשאית. בשנת 1932 רכשה המשפחה את האוטובוס הראשון שלה, שהיה למעשה הבסיס ממנו התפתחו עסקי המשפחה בהמשך תחת "חברת הנסיעות והתיירות נצרת".
כבר בשנות ה־40 הדור השני בעסקי משפחת עפיפי, האחים תופיק וצלאח הפעילו קווי תחבורה ששירתו את כל אזור הגליל בקווים כמו נצרת־חיפה וטבריה־חיפה. בהמשך גם הופעלו קווים בינלאומיים לירדן, לבנון, סוריה ועיראק. במלחמת העצמאות, תיאר בעבר העיתונאי אורי דרומי במדורו "אחרי מות" ב"הארץ", ברחו האחים ללבנון, אך הצליחו לחזור כעבור כמה חודשים. צלאח התיישב באירביד בעוד תופיק בנצרת. "עפיפי היו אחד המפעילים ההיסטוריים באזור הצפון", מספר בכיר לשעבר במשרד התחבורה. עיקר התחבורה בארץ נשלטה מאז ומתמיד בידי אגד ודן, עד להחלטת המדינה בתחילת האלף הנוכחי לפתוח את התחבורה הציבורית לתחרות בין מפעילים ולקיים מכרזים על אשכולות שונים, לפי אזורים. לצורך התמודדותה במכרזים הקימה המשפחה את חברת נתיב אקספרס בשנת 2001. החברה זכתה מאז בכמה זיכיונות להפעלת קווים בשלל מוקדים בישראל - בצפון ובמרכז הארץ.
על פי דו"ח מדד השירות של משרד התחבורה, ניתן לראות שנתיב אקספרס מדורגת בצמרת מפעילי התחבורה הציבורית מבחינת ציוניה. ביטויים כמו "רצינות, הוגנות, סדר וניהול מקצועי", חזרו שוב ושוב בדברים הגורמים השונם עמם שוחחנו על התנהלותה העסקית של המשפחה. לדברי פיראס כעביה, שעבד במשך 14 שנה בקבוצת עפיפי כנהג, "מבחינת שירות לציבור אין חברה שדומה להם. כל תחזוקת האוטובוסים והניקיון נעשים במוסך שלהם. הכל ממוחשב, יש להם מערך כלכלנים מרשים, הם מאוד יעילים, טובים ודייקנים".
6 צפייה בגלריה
 סוסים עפיפי
 סוסים עפיפי
סוסים גזעיים, מתוך אתר קבוצת עפיפי
(מתוך האתר קבוצת עפיפי)
עם זאת, לדבריו "הכל נעשה לטובת רווחי החברה, פחות הסתכלות על העובדים. כלפי הנהגים הם מאוד נוקשים. הם מקפידים על דייקנות ואתה לא יכול להגיד מילת ביקורת. פעם כשאמרתי בביקורת אוטובוסים למבקר 'עייפתי' הוזמנתי לשיחת בירור בהנהלה. הם מחזיקים את הנהגים מאוד קצר, למשל, נאלצתי לפספס שתי לידות כי חייבו אותי להגיע למשמרת כשאשתי נכנסה לבית החולים. גם כשרצינו להתאגד ולהקים ועד עובדים באזור העמקים הם נלחמו נגד זה בשיניים. מי שחתם על הצטרפות בסוף פוטר ונשלח הביתה. הם מצידם הסבירו את זה באובדן המכרז ומעבר הקו לחברה אחרת".
הכוחנות המתוארת הזו של הקבוצה נגד התארגנות הנהגים באה לידי ביטוי גם בהליך משפטי שניהלה ב־2014 ההסתדרות נגד נתיב אקספרס בטענה לפיטורי שניים ממובילי ההתארגנות להקמת ועד בחברה. בתביעה בבית הדין לעבודה טענה ההסתדרות על "מעורבות פסולה ואסורה בהליך התארגנותם של הנהגים המועסקים אצלה, תוך התנכלות לנהגים שחתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות".
בין השאר הועלו טענות על התעמרות בעובדים שחתמו על טפסי ההצטרפות וניסיון לכפות עליהם לחתום על טפסי ביטול, באמצעות איומים והפעלת לחץ. "ההסתדרות היא מפעל ציוני טהור, איפה שהיא נכנסת היא מקלקלת. אנחנו לא מעוניינים שההסתדרות תיכנס אלינו", נשמע אומר אחד המנהלים הבכירים בחברה לנהג. החברה טענה מנגד כי כאשר נודע לה על מנהלים שהתערבו בהתארגנות העובדים היא נזפה בהם כי הדבר אינו מקובל וטענה שהעובדים פוטרו מסיבות מקצועיות. בית הדין מנע אז את פיטורי שני העובדים בצו זמני וקבע כי החברה מנסה למנוע את ההתארגנות בכל מחיר, וכי הזימון לשימועים הוא "כלי שנועד להרתיע את שאר העובדים לבל ימשיכו בהתארגנות".
בפן האישי, מספרים הגורמים השונים על "משפחה מוסלמית חילונית לגמרי, עם לבוש מודרני ושתיית אלכוהול. מגיעים לפגישה עם חליפות, אתה מרגיש שאתה נפגש עם איש עסקים אירופאי", ומתארים אנשים "צנועים ופשוטים שלא מתהדרים בהון שלהם, תורמים הרבה מתחת לרדאר ומחוברים לחברה הערבית".

6 צפייה בגלריה
קבוצת עפיפי
קבוצת עפיפי
אוטובוסים בנצרת, קבוצת עפיפי
(מתוך האתר קבוצת עפיפי)
אולם לצד "הפשטות" המתוארת יש גם אלמנטים מעט אריסטוקרטים אצלם. כך למשל תחביב של גידול ורכיבה על סוסים ערביים הפך אצלם גם לפעילות עסקית קטנה, כאשר תחת הקבוצה פעלה, לפחות בעבר, חברה בשם "Afifi Arabians", שייבאה לארץ מאירופה סוסים ערביים כדי שיתמודדו בתחרויות יופי, וכן היא מכרה סוסים שהורבעו. "אנו מכוונים גבוה לנצח תחרויות ולהציג את הסוסים היפים שלנו בכל רחבי העולם", נכתב במצגת ישנה של הקבוצה בה הסבירה כי מטרת המיזם היא "חידוש לאהבה לסוס הערבי שעוברת במשפחה מדור לדור". הפעילות העסקית הזו נמשכת גם היום אך בהיקפים קטנים.
"אוהבים לעשות הכל בשקט"
הדור השלישי במשפחת עפיפי - חמשת בניו של תופיק, שמת בשנת 2001 - מובילים את הקבוצה. אחמד, הבן הבכור משמש כיו"ר והאחים שלו וואליד, עזמי, עומר ועאמר משמשים כדירקטורים. לצידם בהנהלה עוד שלושה דירקטורים חיצוניים - יהודים (בהם דני גיטר, לשעבר מנכ"ל בנק ערבי־ישראלי של לאומי). בני הדור הרביעי - הבנים של האחים - השתלבו גם הם בקבוצה בתפקידי מפתח, בהם מנכ"ל הקבוצה מאז שנת 2014 עפיף (בנו של עומר), תאופיק (בנו של אחמד), שעומד בראש אחת החטיבות וג'עפר (בנו של עמאר), המשמש מנכ"ל בחברת התיירות של הקבוצה, ולצידם בני משפחה נוספים.
"הניהול בעסקים משפחתיים לרוב זו בעיה, כי כל אחד מושך לכיוון שלו ודואג לעצמו וכך העסקים לא מתפתחים כמו שצריך. אבל משפחת עפיפי בנתה את העסק בצורה מאוד מסודרת, והם מתנהלים כמו חברה בורסאית ציבורית", אומר ל"כלכליסט" עימאד תלחמי, יזם עסקי וחברתי ויו"ר בבקום סנטרס, שמשפחת עפיפי משקיעה בקרנות הון הסיכון שייסד. "יש להם כללים ונהלי עבודה ברורים שהם הכניסו לתוך הארגון, כולל נהלים בדבר מעורבות בני המשפחה כדי שלא יהיה בעתיד ריב בין האחים. הם מהבודדים בחברה הערבית שמנהלים את העסקים שלהם בצורה מודרנית מתקדמת, כמו חברת אחזקות מובילה, לא כמו חנות מכולת".
לדברי תלחמי, "האח הבכור אחמד מחבר את כולם. הם הסכימו שהוא יהיה כמו דמות האבא והוא עושה להם סדר, הוא יו"ר הקבוצה ומתייחסים אליו בכבוד והערכה".
הרבה פעמים כדי למנוע ריבים בדור הבא חברות הולכות להנפקה. זה על הפרק אצלם? "שאלתי אותם בעבר, הם לא ממהרים להנפיק, לפחות לא בינתיים. הם גם מעדיפים להיות מתחת לרדאר ולא מחפשים פרסום. אוהבים לעשות הכל בשקט".
גם גורם בתוך הקבוצה אומר שהנפקה לא נמצאת על הפרק. בקבוצה העדיפו לעומת זאת להכניס שותף אסטרטגי לנתיב אקספרס ומאז 2019 חיפשו גורם מתאים לכך עד שהגיעה העסקה עם קרן נוי. בין היתר המטרה להוריד עלויות מימון ואת שיעור המינוף, להיכנס לפרוייקטים במקביל וליצור סינרגיות נוספות לתחומים שקרן נוי פעילה בהם.
בקרן, שאותה מנהלים פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ, מספרים כי סימנו את תחום התחבורה הציבורית כאסטרטגי, כשהרקע היא המדיניות המתוכננת של הממשלה להוציא עד שנת 2030 את מרבית קווי התחבורה הציבורית למכרזים והכוונה להשקיע מיליארדים בתקציבי הפיתוח לתחבורה ציבורית בישראל. "בחנו כמה אפשרויות השקעה בתחום, ולבסוף החלטנו להתקשר עם נתיב אקספרס וקבוצת עפיפי, שנראו כגוף הרציני והמשמעותי ביותר בתחום", אומרים בקרן ל"כלכליסט".
בקרן יכולים לקוות שהשותפות תהיה מוצלחת יותר מזו שהיתה לעפיפי עם קרסו מוטורס, שלמשך כמה שנים החזיקה ב־50% מנתיב אקספרס ו"ברחה משם כמו מאש", כפי שמספרים בשוק. קרסו רכשה מעפיפי ב־2013 מחצית מהחברה תמורת 93 מיליון שקל. כעבור שנה דיווחה קרסו על "ירידת ערך" של החברה בתחשיב לעסקה שנעשתה ועל החזר של ההפרש ממשפחת עפיפי, וכעבור שלוש שנים בלבד החליטו הצדדים להיפרד. ב־2016 קרסו מכרה בחזרה למשפחת עפיפי את חלקה במחיר הפסד של 27% לעומת מחיר הקנייה - ב־68 מיליון שקל בלבד. מנכ"ל הקבוצה איציק וייץ אמר אז כי "תחום ההסעות נבדק על ידינו, ולא צלח".

6 צפייה בגלריה
איציק וייץ מנכל קרסו
איציק וייץ מנכל קרסו
איציק וייץ מנכ"ל קרסו
(צילום: עמית שעל)
צלילה לדו"חות קרסו מאותן שנים ולהערכת השווי שבוצעה לנתיב אקספרס מגלה עד כמה ההשקעה של קרסו היתה לא מוצלחת: עוד לפני כניסת קרסו, ב־2011 הפסידה נתיב אקספרס 21 מיליון שקל, ב־2012 הרווח הנקי שלה היה 14 מיליון שקל אולם מאז חוותה הפסדים: ב־2013 ההפסד הנקי שלה עמד על 730 אלף שקל, ב־2014 הפסד של כ־23 מיליון שקל וב־2015, השנה האחרונה המדווחה הפסד של 14 מיליון שקל. עוד עולה כי נתיב אקספרס לקחה ב־2013, ממש בסמוך לכניסת קרסו, הלוואת ענק בגובה 320 מיליון שקל מתאגיד בנקאי וגוף מוסדי, והעמידה בטוחות ושעבודים בדמות קווי האוטובוסים באשכול הגליל וזכויותיה במכרז זה.
למרות יציאתה ב"שן ועין" מההשקעה בנתיב אקספרס, יבואנית הרכב עדיין שותפה מ־2009 ועד היום של משפחת עפיפי באחוזים שווים בחברת "עפיפי־קרסו", המשווקת רכבי רנו וניסאן במגזר הערבי, ושלה שני אולמות תצוגה בנצרת. "הביזנס הולך טוב", אומר אבי תמיר מנכ"ל חטיבת הרכב בקרסו מוטורס, "גם ברמת הפוטנציאל וגם ברמת השותפות. הם שותפים טובים והקשרים מאוד חזקים".
עסקת מכירת האחזקות של קרסו בנתיב אקספרס בחזרה למשפחת עפיפי גילמה ב־2016 לחברה שווי של 136 מיליון שקל בלבד, בעוד העסקה הנוכחית עם קרן נוי נעשית בשווי של יותר מפי 4.5 - 632 מיליון שקל. בקרן נוי מסבירים את העלייה הזו בכך ש"מאז שקרסו יצאה מההשקעה, נתיב אקספרס עברה קפיצת מדרגה משמעותית ועסקיה התרחבו. השווי שבו קרן נוי נכנסת להשקעה הוא על סמך הפרויקטים הקיימים היום והתוצאות בפועל של החברה ותמחור אשכולות התחבורה הציבורית - הגליל ובית שמש. כל התרחבות נוספת תהווה אפסייד לחברה ולקרן".
פתרונות IT מתקדמים לאוטובוסים
נתיב אקספרס היא הגדולה מבין החברות בקבוצת עפיפי וזכתה בשנתיים האחרונות בשני מכרזים משמע ותיים: מכרז גדול להפעלת עשרות קווים באזור בית שמש והסביבה (שנוסף על כ־230 הקוים שהיא מפעילה באשכול הגליל וקוים מצפת למרכז הארץ) ובמכרז לתפעול פרויקט הדגל "רכבלית חיפה" - רכבל התחבורה הציבורית הראשון בישראל שהוקם על ידי חברה אוסטרית. לצד נתיב אקספרס מחזיקה המשפחה גם את חברת האם, "חברת הנסיעות והתיירות נצרת" שפעילה בעיקר בצפון הארץ, בערים כמו חיפה, כרמיאל וכפרי הגליל; "שרותי אוטובוסים מאוחדים נצרת (UNBS)", שפעילה בעיקר בנצרת, נצרת עלית והסביבה הקרובה; "נאזרין אקספרס" שמפעילה צי של אוטובוסים לתיירים ולהסעות. בין השאר מסיעה החברה עובדים של מפעלים וחברות גדולות, משרדי ממשלה ותלמידי בתי ספר.
באמצעות חברת "UBSI" מייבאת משפחת עפיפי אוטובוסים לארץ מחו"ל בבלעדיות. מדובר באוטובוסים של היצרנית הפולנית סולאריס, ושל חברת אוטוקאר הטורקית. יבוא האוטובוסים משרת הן את החברות של המשפחה ובנוסף היא מוכרת לחברות אחרות, כמו אגד שרכשה ממנה לאחרונה 120 אוטובוסים מפרקיים מתוצרת סולאריס.
כמו כן מפעילה החברה מרכזי שירות ומוסכים - בשטח של כ־13 אלף מטר - לרכבים מסחריים המשרתים את כל חברות האוטובוסים, מייבאת באמצעות חברה נוספת חלקי חילוף ומפעילה בית ספר לנהיגה בשם "הלן". לקבוצה יש גם סוכנות ביטוח שמתמקדת בפעילויות הקבוצה, כמו ביטוח לאוטובוסים, צד ג' וכדומה, ויש לה גם זרוע דלקים - "אפסילון דלקים" שמוכרת בעיקר לקבוצה לצרכיה.
לא בכדי היתה זו קבוצת עפיפי שעתרה בעבר נגד המדינה על כך שהיא חייבה את החברות המתמודדות במכרזי התחבורה הציבורית לבצע "רכש גומלין" של אוטובוסים המורכבים בארץ, בעוד היא יכולה להוזיל עלויות באמצעות יבוא האוטובוסים בשלמותם מחברות זרות, בדגש על סולאריס. משרד האוצר יישר אז קו עם טענת עפיפי והודיע על ביטול החובה הזו מחשש לגלגול העלויות על הציבור, בעוד משרד הכלכלה התעקש על כך במטרה לעודד את התעשייה המקומית ומתוך דאגה לפרנסת עובדי חברות "רכבים" ו"הארגז" המרכיבות אוטובוסים בישראל. זה היה מאבק ארוך וייצרי שבסופו בג"ץ פסק ברוח זו וביטל את חובת רכש הגומלין מהחברות המתמודדות, לשמחתה של משפחת עפיפי.
בתחום המלונאות, המסחר והנדל"ן, משפחת עפיפי מחזיקה עם שותפתה הוותיקה בתחום הנדל"ן, משפחת עואד, בכמה בנייני משרדים בנצרת הקרויים על שם שתי המשפחות. שתיהן גם חברו למשפחת טנוס בעלת חברת הבנייה ב.ס.ט, לקבוצה ששותפה עם חברת ביג בקניון הדגל בעיר - ביג פאשן נצרת ששוויו מוערך בכ־550 מיליון שקל. ביג מחזיקה בכ־59% מהזכויות בקניון והקבוצה הערבית מחזיקה בכ־41%. לפי רשם החברות מחזיקה משפחת עפיפי בשרשור בכ־7% מהקניון בשווי מוערך של כ־40 מיליון שקל.
בבעלות המשפחה גם מרכז הקניות והמסחר "נצרת סיטי סנטר", בסמוך לעיר העתיקה, שבו ממוקמים משרדי מטה הקבוצה. בצמוד בנתה המשפחה את מלון ליגאסי היוקרתי מרחק הליכה מכנסיית הבשורה. גם בירושלים יש למשפחה מלון בוטיק ליד העיר העתיקה ובעבר היה לה מלון בוטיק נוסף בשותפות בחיפה, שנסגר.
בעסקי התיירות מפעילה המשפחה מאז שנות ה־70 את חברת התיירות שנחשבה לגדולה בחברה הערבית "נאזרין טורס". הקורונה לא פסחה כמובן על העסקים של עפיפי בתחום התיירות והמלונאות. המנכ"ל המשותף של נאזרין טורס ג'עפר עפיפי תיאר ביוני 2020 ב־ynet כיצד "נאלצתי לפטר או להוציא לחל"ת כמעט את כל העובדים". הוא אמר אז כי מתוך 122 עובדים נותרו רק ארבעה ש"מטפלים בלהחזיר ללקוחות כסף מחברות התעופה".
עם זאת, גורם עסקי בנצרת אומר כי "עפיפי ניצלו את תקופת הקורונה והיעדר התיירים כדי לבנות בינתיים עוד קומות במלון ליגאסי ולהרחיב את החנויות למטה". ולדברי יזם מקומי אחר "היתרון שלהם הוא שהם פרוסים בהרבה תחומים אחרים, ותמיד חיפשו איך להתפתח ואיפה לשים עוד כסף, ולמעשה הם היום המשקיעים הכי גדולים בקרנות הון סיכון במגזר הערבי".
ואמנם, הדור הצעיר בקבוצת עפיפי קידם בשנים האחרונות את הכניסה לתחום ההייטק. בבעלות הקבוצה חברה נוספת, "אפסילון דלתא", שמספקת פתרונות IT מתקדמים לאוטובוסים שלה ולשאר עסקיה, שנמכרים גם בשוק. עימאד תלחמי, מיזמי ההייטק המובילים בחברה הערבית, אומר כי "עפיפי הם מהראשונים שהתחילו להסתכל על נושא ההייטק והטכנולוגיות כחלק מההתנהלות השוטפת שלהם והתחילו להשקיע בתוכנות ובטכנולוגיות בתוך החברה עצמה, בתוך האוטובוסים, בניסיון להפוך אותם למתקדמים יותר, והתחילו גם למכור את זה החוצה".
תלחמי הקים ב־2014 ביחד עם אראל מרגלית וחמי פרס את קרן ההשקעות הראשונה בסטארט־אפים בחברה הערבית "תקווין" (בעברית: בראשית). משפחת עפיפי, לדבריו, היתה המשקיעה הראשונה והמשמעותית ביותר בקרן תקווין הראשונה ב־2015 ולאחרונה גם בקרן תקווין השנייה. "הקרן הראשונה היתה קטנה של כ־50 מיליון שקל והיא השקיעה ב־8 חברות סטארט־אפ. והקרן השנייה שאנו מקימים היא יותר לכיוון של כ־100 מיליון דולר והתכנון הוא להשקיע ביותר מ־40 יזמים ערבים ומחפשים גם שיתופי פעולה ערבי־יהודי", אומר תלחמי. "משפחת עפיפי השקיעה בקרנות עשרות מיליוני שקלים. הם נחשבים לאחד המשקיעים הכי גדולים בשתי הקרנות, ובנוסף הם משתתפים יחד איתנו בהשקעות ישירות בחברות עצמן".
מי שמובל את תחום ההייטק מטעם משפחת עפיפי הוא מנכ"ל הקבוצה עפיף, שיושב בדירקטוריונים של הסטארט־אפים שהקבוצה משקיעה בהם, "למשל בחברת Imagry בתחום הרכב האוטונומי או בחברת SesmicAI שמפתחת פתרונות לזיהוי רעידות אדמה, שתקווין משקיעה בהן", אומר תלחמי. כך גם בחברות אחרות שמשעפיפי משקיעה בהן בעצמה כמו חברת המכשור הרפואי אנדורון מדיקל, בה מכהן עפיף בדירקטוריון בראשות היזם שמעון אקהויז.
6 צפייה בגלריה
דרור גנון מ"מ ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
דרור גנון מ"מ ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
דרור גנון
(צילום: אוראל כהן)
"הדור הקודם בנה אימפריה בתחום התחבורה, ההסעות והאוטובוסים, והדור הבא כבר לקח את העסק קדימה ונכנס לתחומים של מלונאות והייטק ויזמות מסביב לעולם", מספר וואטן אלקאסם, יזם ופרסומאי, שמכיר את המשפחה, והיה הקמפיינר שהריץ את וואליד עפיפי שהתמודד ב־2018 בבחירות על ראשות העיר נצרת מול ראש העיריה המכהן עלי סלאם. סלאם הביס את עפיפי בבחירות - 62.5% אחוז לעומת 37.5%. לפי אתר מבקר המדינה, הוא העמיד הלוואות אישיות לצורך ההתמודדות בגובה יותר מ־3 מיליון שקל.
באותה תקופה, סוף 2018, מצאה המשפחה את עצמה בעל כורחה בכותרות גם על רקע פרשה פלילית שחשפה המשטרה במרכזה סגן יו"ר ראש הרשות לתחבורה ציבורית דאז דרור גנון, שנעצר בחשד לקבלת שוחד ממפעילי תחבורה ציבורית תמורת קידום ענייניהם העסקיים במשרד התחבורה. במסגרת החקירה בדקה המשטרה גם את הקשר של גנון מול נתיב אקספרס ומשפחת עפיפי, ואף עצרה אחד מבני המשפחה, סעיד עפיפי, בעל חברת בנייה שהיה חבר קרוב של גנון ("בן דוד רחוק", כינה אותו השבוע גורם בקבוצת עפיפי).
סעיד עפיפי, שיוצג בידי עו"ד אורי קורב, היה עצור כמה ימים עד ששוחרר. החוקרים חשדו כי עפיפי נתן לגנון טובות הנאה בדמות רכישת וילונות ומנורות ב־100 אלף שקל לבית החדש שגנון בנה, והוא מנגד פעל לכאורה במשרד התחבורה לקידום עסקיה של משפחת עפיפי והשתתף בדיונים והחלטות בעלות השפעה עליה, תוך ניגוד עניינים. סעיד מצדו הציג הוכחות לכך כי גנון החזיר לו את הכספים, ובסופו של דבר המשטרה לא הצליחה להוכיח את התזה שהעלתה, והתיק נגד סעיד עפיפי נסגר. לגנון עצמו ולבעלי חברת אוטובוסים אחרת נערך בשנה שעברה שימוע בפרקליטות, והתיק ממתין להחלטה אם להגיש בו כתבי אישום.
בחקירה משטרתית אחרת מהחודשים האחרונים נחקר כחשוד בן משפחה נוסף, עלי עפיפי אחיו של סעיד, גם הוא בעלי חברת בנייה, זאת בחשד שנתן טובות הנאה לכאורה לבכירים ברכבת ישראל תמורת קידום ענייניו בתחום עבודות הבנייה והתשתית ועבירות מס. בחודש ספטמבר המשטרה סיימה את החקירה, הכוללת גם חשודים ממשרד השיכון, קבלנים, מהנדסים ויועצים, וקבעה כי "יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד החשודים" - בהם עפיפי, והתיק הועבר לבחינת הפרקליטות. עו"ד קורב, המייצג גם את עלי עפיפי מכחיש את החשדות נגדו. יצויין כי החשדות אינם קשורים כלל לקבוצת עפיפי ועסקיה, אולם מדובר בעוד בן למשפחה המורחבת שמסתבך.
רו"ח זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה לפיתוח החברה הערבית, אומר כי ההשקעה של קרן נוי בנתיב אקספרס של עפיפי עשויה לסמל את פתיחת הדלת של החברות במגזר הערבי, הסובלות ממצוקת אשראי, לקרנות השקעה וקרנות הון סיכון נוספות - ונותנת תקווה לעסקים נוספים. "החברה הערבית מסורבת אשראי מצד המערכת הבנקאית שתייגה מראש את העסקים במגזר כמסוכנים ומתרצת זאת בדיפולט גבוה", הוא מאשים.
"לכן החלופה שלנו אלה הקרנות - ואפשר לראות בעסקה הזו סמל לכך שבחברה הערבית התחילו לחשוב מחוץ לקופסא, לפנות לקרנות בצורה מקצועית ולשכנע אותן שכדאי להן להשקיע פה בעסקים. זו עליית מדרגה בכל הנוגע להעצמה הכלכלית של העסקים בחברה הערבית".