סגור

ראיון
״למה אילת יקרה? יש אנשים שיגידו לך שהם מקבלים חוויה טובה יותר מפריז”

שר התיירות, יואל רזבוזוב: "לא כולם צריכים לנסוע לאילת - באשקלון, נתניה ואשדוד או מג'דל שמס בצפון יש סוויטות של 70 מ"ר ב־700 שקל"; לדבריו, "לא נאסור השכרת דירות Airbnb, נגביל ל-90 יום בשנה - בעולם הן השלמת הכנסה, בישראל הפכו למלון"

מה האתגר הכי גדול של תחום התיירות בישראל בעת הנוכחית?
“האתגר הגדול הוא לעמוד ביעד של 10 מיליון תיירים בשנת 2030. בשביל להגיע ליעד, אנחנו צריכים להקים קרוב ל־40 אלף חדרים נוספים. הקמתי עכשיו אגף אסטרטגיה במשרד התיירות והבאתי סמנכ”ל חדש שנכנס לתפקיד לפני שבוע (אדם ארבל, בוגר תוכנית צוערים לשירות המדינה — י”ש). אין יותר שליפות, הכל מבוסס מחקרים ונבנה לפיהם את הבסיס. אם שרים באים לחתוך סרטים כל הזמן, אז אתה בונה רק לשנה הבאה. אני בונה שמונה שנים קדימה את כל המשרד. אני משקיע כסף במחקרים, לטובת השקעה לטווח ארוך, אסטרטגיה ותכנון. אחד הפלונטרים הוא משך בניית מלון. 12-10 שנה זה פשוט לא הגיוני. צריך לאשר החלטה שמקצרת את משך הבנייה לפחות בחצי. זו כמובן עבודה מול כל הגופים הסטטוטוריים במדינה, כמו מינהל התכנון”.

2 צפייה בגלריה
יואל רזבוזוב שר התיירות
יואל רזבוזוב שר התיירות
שר התיירות יואל רזבוזוב
(צילום: קובי קואנקס)

איך מקימים עוד 40 אלף חדרי מלון כשיש מחסור עצום ביחידות דיור ובשטחי נדל”ן באופן כללי?
“מסתבר שרק בים המלח יש לי 4,000 יחידות לשיווק. יש עשרות מלונות שנבנים כי השוק מתקן את עצמו ויזמים מרגישים פוטנציאל. אנחנו עושים עכשיו מיפוי של כל עתודות הקרקע המלונאיות שיש, ויש 40 אלף חדרי מלון שאפשר לבנות. ביקשתי לעשות מפה כמו רמזור אדום־צהוב־ירוק: שטחים שמוכנים לשיווק עכשיו, שטחים שצריכים עוד משהו בשביל לצאת לשיווק ושטחים עם תב”ע מלונאית אבל לא מוכנים. אני רוצה שזה יהיה ברור לי. ברגע שזה ברור לי אז ברור לכל המשרד מה צריך לעשות ועם איזה ראש מועצה צריך לדבר. לפי המאגר שאני מכיר, אנחנו במספרים האלה וזה אפשרי”.
מה עם הסוגיה של Airbnb? משרד השיכון רוצה להילחם בהם.
“אני רוצה רגולציה בדיוק כמו משרד השיכון. מצד שני, אני לא יכול לבוא ולהפחית עכשיו 10 אלף חדרים בתל אביב בעונת שיא, כי גם ככה המחירים גבוהים. ברגע שאני יודע שיש לי עתודות קרקע לשיווק ועכשיו נבנים עשרות מלונות חדשים, אז אני יכול לפקח על השוק. ביקשתי להקים צוותי עבודה של רגולציה על Airbnb שתהיה קשובה לעיריות תל אביב, ירושלים ואילת. עשינו סיור בתל אביב עם ראש העיר וצוותי העבודה”.
יכול להיות מצב שבו עיר תוכל לאסור השכרת Airbnb אצלה כמו בברצלונה?
“לא יהיה דבר כזה. אני לא רוצה לאסור Airbnb, אבל המטרה שזה יהיה מפוקח בכל המדינה. הרעיון הוא ש־Airbnb יהיה פעיל למשך 90 יום. 90 יום בשנה זוג צעיר או סטודנטים יוכלו להשכיר את הדירה שלהם, נניח בחודשי הקיץ, בשיא. הם מרוויחים על זה כסף, ולתייר יהיו עוד אלטרנטיבות”.
אז אתה לא רוצה שיחידת דיור תשמש לתיירות אלא רק כאופציה להשלמת הכנסה.
“נכון, זו תהיה השלמת הכנסה, ככה זה מקובל בעולם. זו הנורמה, ואצלנו בישראל זה הפך לסוג של מלון. זה לא נכון וצריכה להיות הסדרה של הדבר הזה. אני הולך על זה ברצינות. הוויז'ן זה 90 יום, אבל הצוותים המקצועיים יבחנו וימליצו לכמה ימים בדיוק כדאי להגביל את הנכס בכל עיר”.
יש מי שאומר ש־10 אלף הדירות הללו בתל אביב הן בדיוק ההיצע שחסר בשוק הדיור, דירות קטנות שיכולים לגור בהן זוגות ויחידים.
“המטרה היא שאותן הדירות שמשמשות היום ל־Airbnb ישמשו זוגות צעירים, או יחידים, שבתקופה מסוימת אם ירצו להשכיר אותם בחודשי הקיץ או בתקופת השיא זה יהיה להם סוג של השלמת הכנסה — ובאופן הזה אלו לא יהיו דירות שיוצאות מהשוק. להפך, נקבל 10 אלף דירות לשוק הדיור, ובתקופות השיא של התיירות נקבל עוד 10 אלף חדרים”.
אתם עושים את זה בשיתוף פעולה עם משרד השיכון?
“כן, עם כולם. אני לא אתן לאף אחד ללכת לתיירות על הראש, אף משרד לא יקבע לנו. אני מבין את רצונות הדיור, אני אזרח ישראל. אבל יש צורכי דיור ויש צורכי תיירות וצריכים למצוא את האיזון ביניהם”.

“המחירים עולים כי הביקוש עולה”

מחירי המלונות בישראל הם פי שניים מבאירופה. מלון באילת יכול לעלות יותר מבפריז, וכשאני מגיע לאילת אני לא מקבל את החוויה של פריז. איך מתמודדים עם זה? איך אפשר להוריד את העלויות?
“יש אנשים שיחלקו עליך ויגידו שהחוויה שהם מקבלים באילת יותר טובה מפריז”.
ואתה תחלוק עליי?
“אני לא. אבל את אילת אנשים אוהבים, זה פשוט ביקוש והיצע. לטווח הארוך אנחנו מגדילים את ההיצע על ידי קיצור משך בניית מלון, הפחתת רגולציה, ובנוסף השוק מתקן את עצמו כי הוא מרגיש כסף ונבנים מלונות. המחירים עולים כי הביקוש כל הזמן עולה. היום אנחנו עושים חופשה ב־500, 750, 1,000 שקל בקמפיין הזה (רזבוזוב מתייחס ליוזמה של משרד התיירות שהציעה חופשות מוזלות במלונות בישראל – י"ש). גם אם יגידו לי שזה לא עובד, אז בסוף אני נותן פה עוד אלפי חופשות יותר זולות ומצליח להנגיש לאנשים מלונות.

2 צפייה בגלריה
בתי מלון ב מפרץ אילת
בתי מלון ב מפרץ אילת
בתי מלון במפרץ אילת
(צילום: רונן טופלברג)

“לא כולם צריכים לנסוע לאילת. הייתי ביישובים על הים כמו אשקלון, נתניה ואשדוד או מג'דל שמס בצפון ויש שם סוויטות של 70 מ"ר ב־700 שקל. המשרד עד עכשיו לא התעסק בתיירות פנים, כאילו תיירות פנים זה אויב המדינה. אני אומר שתיירות פנים זה חלק מהמכלול התיירותי, ועל ידי תיירות פנים אני אדע לנווט ביקושים. אם נדע להביא את הישראלים למוצר טוב בצפון או בדרום, נוכל להפחית את הלחץ מאזורי הביקוש ולאפשר לתיירים להגיע לאזור הביקוש כי המחיר הוא גבוה.
“חופשה בישראל לתיירים היא מאוד מאוד יקרה. אנחנו גם נותנים גיבוי להצעת החוק של רון כץ ולימור מגן תלם (הצעת חוק שמאפשרת למלונות להציע מחיר עם אפשרות ביטול ומחיר מוזל בלי אפשרות ביטול – י"ש). אני מאוד מאמין בהצעת החוק הזו כי היא נותנת עוד חלופות כמו עם כרטיסי טיסה”.
בוועידה השנתית למלונאות והתיירות שלשום היית יחסית לעומתי ביחס לפוליטיקאים אחרים. אחת הפוליטיקאיות האחרות אמרה ש"המלונות הישראליים הם הכי טובים בעולם", ואתה לעומת זאת ציננת את האווירה ודיברת על מחיר ושירות.
“באתי ואמרתי למשתתפים את האמת: ‘אני אוהב אתכם, אני אולי אמון עליכם, אבל אני רוצה תמורה לאזרחי ישראל’. אני אתעקש על זה כי לא יכול להיות שחופשה בישראל עולה כל כך הרבה כסף. אמרו לי שמבחינה פוליטית אני מדבר נגדם בכנס שלהם. עניתי להם שאני לא נגדם, אני איתם, אבל אני רוצה להפחית את המחירים ואני רוצה לעשות את זה בכל דרך ובכל צורה. אנחנו באים לקראתם, גם במענקים, גם ברגולציה, גם בעובדים זרים, אבל תמורת זה אני רוצה שירות טוב ואני רוצה הוזלת מחירים. אני מבין שמהותו של עסק הוא להרוויח כסף, אבל אני מאמין שבצעדים נכונים אפשר לשנות את המצב. אני רוצה גם את הרשתות הגדולות בתוך הקמפיין, שיציעו גם הן מחירים זולים”.
מה עוד עלה מהשטח בוועידה?
“היו לי כמה פגישות טובות עם אנשי שטח. באו אליי נציגי הקרוזים, ויש שם כמה דברים ספציפיים שצריך לפתור. בחיפה ובאשדוד יש בעיה מטורפת עם הטרמינלים. לוקחים את התיירים קילומטר ברגל הלוך וחזור מהאונייה, אין מספיק אוטובוסים לכל קרוז. אני בדיוק חושב אם לעשות על זה דיון בוועדת הכלכלה. יש בין אונייה לשתי אוניות שמגיעות בכל יום לישראל, בכל אונייה יש 4,000-2,000 איש. יש כאלה שמגיעים ליום אחד, יש כאלה שעוצרים ללילה ויש כאלה שנשארים זמן ממושך. הרבה מהתיירים הללו גם חוזרים לישראל, ומדובר בתיירים עם הרבה מאוד כסף”.

“התיירות תחזור לעצמה”

המספרים של התיירות הנכנסת עוד לא חזרו למה שהם היו. מה אפשר לעשות עם זה?
“באפריל מספר התיירים היה חצי ממה שהוא היה ב־2019, ועמד על 207 אלף. לפי מה שאני שומע עכשיו, זה שהורדנו את חובת בדיקות ה־PCR נתן בוסט בהזמנות. אני מאמין שכמו שהקורונה התפשטה אקספוננציאלית, אז התיירים יתחילו להגיע אקספוננציאלית. הכמויות ילכו ויגדלו, ואני שומע מהשטח תחזיות שנסיים עם מספרים גבוהים יותר ממה שציפו ל־2022. נאבקתי להענקת פיצויים לענף התיירות, והיו אנשים שאמרו שהתיירות לא תחזור לעצמה 7-5 שנים. אני מאמין שהתיירות תחזור לעצמה הרבה לפני כי אנשים בעולם רעבים לטייל, לחלקם הצטבר קצת כסף ואנחנו יוצאים בקמפיינים שיווקיים מאוד גדולים להביא לפה תיירים. אנחנו אופטימיים”.
טיוטת חוק ההסדרים פורסמה השבוע ב"כלכליסט" ואין שם שום התייחסות לתיירות.
“לא היתה הרבה זמן התייחסות לתיירות בחוק ההסדרים, ואנחנו עובדים על להכניס את התיירות לחוק. יש כמה דברים שישבנו עליהם בימים האחרונים, העברנו אותם למשרד האוצר, יש שם הצעות לבניית מלונות ועוד דברים שנדבר עליהם בהמשך”.
ואם כבר חוק ההסדרים, יהיה בכלל תקציב ל־2023?
“יהיה תקציב. אם לא הייתי מאמין בזה, אז לא הייתי בפוליטיקה. אני אופטימי ופוזיטיבי. כל יום מספידים אותנו ואומרים לנו שנגמר, אבל אנחנו מעבירים עוד משהו ועוד משהו. העברנו רק השבוע 2 מיליארד שקל לאנשים עם מוגבלויות, העברנו את ממדים ללימודים ובכל יום עובר עוד משהו. להגיד שזה קל? לא, באמת קשה. אבל ידענו שזה יהיה קשה ובאנו לעבוד ויש תחושה בציבור שהשרים עובדים. הלוואי והיה לנו שקט אבל זו המציאות, אבל במציאות הזו אנחנו מוכיחים פעם אחר פעם שאנחנו מעבירים דברים”.