שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 25.08.2016
שאלות מוסף 25.8.16 ראש

סרבן המצפון של וול סטריט

אחיקם בן ארצי ויתר על פרס של 8 מיליון דולר שהיה זכאי לו על חלקו בחשיפת דרכי הפעולה של דויטשה בנק. אבל מעבר לסיפור מוסר אישי מאלף, בן ארצי מספק הצצה נדירה לקרביים הרקובים של תעשיית הכסף בוול סטריט

אורי פסובסקי 18:4726.08.16

אחיקם בן ארצי זוכר היטב את הסתיו של 2011. אלה היו ימי המחאה החברתית שניצתה לרגע בארצות הברית, כשתנועת "אוקיופיי וול סטריט" רצתה לכבוש את מקום העבודה שלו. "הבניין של דויטשה בנק במנהטן נמצא בוול סטריט מספר 60", הוא מספר. "בתחתית הבניין יש מבואה גדולה שפתוחה לקהל הרחב, והאנשים שהובילו את המחאה היו מתכנסים שם. הייתי בא לפעמים בהפסקת הצהריים להקשיב להרצאות שלהם. הם מן הסתם ראו בי עוד מישהו בחליפה שמסתכל עליהם בסקרנות — אבל בעצם הזדהיתי איתם. באותם ימים הייתי כבר בעיצומה של חשיפת השחיתות בבנק וזה ריגש אותי שלמרות שהרגשתי בודד מאוד בתוך הבנק, בעולם הגדול אני לא בודד בכלל".

 

שבועות אחדים לאחר מכן פוטר בן ארצי מעבודתו כמנהל סיכונים בענק הבנקאות הגרמני. "קראו לי לחדר. ישבה שם האחראית למשאבי אנוש, והבוס שלי השתתף בשיחת וידיאו מלונדון. הם אמרו לי 'אנחנו לא מטילים ספק במחויבות שלך לבנק' ואז ליוו אותי החוצה. כעסתי, אבל לא אמרתי כלום. פשוט מוציאים אותך מהבניין וזהו", הוא מספר. כך באה לסיומה הקריירה של בן ארצי בוול סטריט, שאף על פי שנמשכה רק כשש שנים הספיקה לעבור בכמה מהבנקים הגדולים בעולם — סיטי, גולדמן זאקס, דויטשה.

 

אחיקם בן ארצי. “התרגלנו לחשוב שזה בסדר לסכן את החיים שלך כדי להציל מישהו ברחוב, אבל לא תהיה מוכן לסכן קצת את הקריירה שלך” אחיקם בן ארצי. “התרגלנו לחשוב שזה בסדר לסכן את החיים שלך כדי להציל מישהו ברחוב, אבל לא תהיה מוכן לסכן קצת את הקריירה שלך” צילום: נמרוד גליקמן

 

או שבעצם, הקריירה שלו הסתיימה כבר חצי שנה מוקדם יותר, ברגע שבו החליט לדווח לרשויות על אי־הסדרים שגילה בתיק הנגזרים האימתני של דויטשה בנק, שפגעו, לטענתו, במחזיקי המניות של הבנק. בן ארצי החל כך את מחול השדים שבסיומו הסכים הבנק לשלם 55 מיליון דולר לרשויות בלי שהודה בדבר ובלי שאיש ממנהליו עמד לדין או נדרש לשלם קנס אישי, בעוד הוא עצמו חזר לישראל, הרחק מגורדי השחקים של דרום מנהטן.

 

בסוף השבוע האחרון עשה בן ארצי כותרות, כשהודיע במאמר מדובר ב”פייננשל טיימס” שהוא מוותר על הנתח הכספי מתוך הקנס של דויטשה, שמגיע לו כחושף שחיתויות. הוא הסביר שמיליוני הדולרים שהוא זכאי לקבל יבואו מכיסם של בעלי המניות — ולזה הוא לא מוכן. "למרות שאני צריך את הכסף יותר מאי פעם", כתב בן ארצי, "לא אצטרף לביזה של אותם אנשים שנשכרתי להגן עליהם. אחרי שסבלתי תחת ידם של מנהלי דויטשה בנק, אני לא מתכוון להצטרף אליהם רק בגלל שאני לא יכול לנצח אותם".

 

בית המשפט האמריקאי קבע שארצי זכאי לקבל 8 מיליון דולר מהקנס של דויטשה. עורכי הדין שלו וגרושתו יקבלו את חלקם, וכך נותרו לו מעט יותר משלושה מיליון דולר - שאותם הוא לא לוקח. איזה בן אדם מוותר על סכום כזה? זו שאלה, מתברר, שלא מעט אנשים כבר הספיקו לשאול אותו.
רוברט קוזאמי. העו”ד הראשי של דויטשה בנק בזמן ההתרחשויות, נהפך לממונה על האכיפה ברשות לניירות ערך רוברט קוזאמי. העו”ד הראשי של דויטשה בנק בזמן ההתרחשויות, נהפך לממונה על האכיפה ברשות לניירות ערך צילום: בלומברג

 

"אנשים שאלו אותי אם אני אולי דתי", מספר בן ארצי בראיון ל”מוסף כלכליסט”, כשאנחנו נפגשים במקום עבודתו החדש בהרצליה. "אבל בעיניי זה בסיסי. מדובר באחוזים מתוך כסף שנלקח מבעלי המניות בניגוד לצדק הכי בסיסי. אני לא רוצה להיות צדיק וצדקן. אני מקבל את זה שאנשים עושים כל מיני דברים. אבל מדובר במעשה שפגע בהרבה מאוד אנשים, ובעיקר במערכת הצדק".

 

מה היה צריך לקרות כדי שתיקח את הכסף?

"בהחלט אשמח לקבל את מה שמגיע לי אם את הכסף הזה יחזירו לבעלי המניות, ובמקום זאת ייקחו אותו ממנהלי הבנק".

 

מהבונוסים שלהם?

"כן. הרי האנשים האלה מוציאים 55 מיליון דולר בשני סופי שבוע בהמפטונס. כשחושבים על זה ככה, זה כסף קטן. קח את המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים, עורכי הדין הבכירים, את 30–40 האנשים הבכירים ביותר בבנק. אפשר לקחת מהם את הכסף הזה והם אפילו לא ירגישו את זה בחשבון שלהם".

 

להביט להוריקן בעין

 

ד"ר אחיקם בן ארצי (43) גדל בחיפה ובירושלים, עם תחנות בארצות הברית. אביו, מתניה בן ארצי, הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית. אחיקם עצמו החל את התואר הראשון במתמטיקה בגיל 16, וגם אחיו יונתן, שהתפרסם בעשור שעבר כסרבן שירות שבילה שנתיים בכלא הצבאי ובמעצרים, הוא מתמטיקאי. אחותו של אביו היא שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה. הייחוס המשפחתי הוסיף הרבה עניין כאשר הוריו של אחיקם, מתניה ועפרה, תקפו את ראש הממשלה משמאל, בעוד אח אחר של שרה נתניהו, חגי בן ארצי, מחנך וד”ר למחשבת ישראל, תקף אותו מימין.

 

יוזף אקרמן, מנכ”ל דויטשה בנק בזמן שנחשפה הפרשה. הבנק הסכים לשלם 55 מיליון דולר בלי להודות בדבר יוזף אקרמן, מנכ”ל דויטשה בנק בזמן שנחשפה הפרשה. הבנק הסכים לשלם 55 מיליון דולר בלי להודות בדבר צילום: אי פי איי

 

אחרי השירות הצבאי בחיל הים נסע אחיקם לארצות הברית שבה נהפך לאריק, ללימודי דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק. זה היה בסוף שנות התשעים, שיא בועת הדוט.קום, והתוכנית המקורית שלו היתה להמשיך לעמק הסיליקון. אבל במהלך הלימודים הוא גילה את וול סטריט, התלהב, והחליט להתמקד במימון. הוא נחשף לתחום הנגזרים — הכלים הפיננסיים שמתייחסים לערכם העתידי של ניירות ערך, מה שמאפשר מצד אחד לבטח אותם מפני תנודות חריפות ומנגד להמר בסכומי עתק על מה שיקרה בשוק.

 

"זו היתה תקופה שבה נעשה הרבה מחקר ופיתוח בתחום הנגזרים וניהול סיכונים. זה תחום חשוב מבחינה חברתית: הוא מאפשר להעביר סיכונים ממי שלא רוצה אותם למי שכן”, אומר בן ארצי, וממהר להוסיף כי “הבעיה היא שהתחום נוצל לרעה על ידי אנשים שלפעמים לא הבינו את הסיכונים, או שאולי הבינו אותם יותר מדי טוב".

 

ב־2006 הגיע בן ארצי לתחנה הראשונה שלו בוול סטריט, בדסק נגזרי האשראי בסיטי בנק. "שם בעצם התוודעתי לאיך העסק עובד", הוא אומר, ומספר שנחשף שם, ערב המשבר הפיננסי, לקשר בין הבנקאים לחברות דירוג האשראי. "ראיתי הרבה ניגודי אינטרסים", הוא אומר ולא מרחיב. משם המשיך לגולדמן זאקס, שבו היה אסטרטג והתמקד בפיתוח מודלים בנגזרי האשראי ובסחורות.

 

גם סיטי בנק וגם גולדמן זאקס היו בלב ההוריקן של המשבר ב־2008.

"ראיתי את ההוריקן מבפנים ומקרוב מאוד, וזה פיתח אצלי מודעות. ראיתי את ההתפוצצות של שוק נגזרי האשראי, מה שבעצם גרם למשבר, וגם את הבועה בסחורות, שגם היא התפוצצה אחר כך”.

 

פעילי מחאת “אוקיופיי וול סטריט”. “הייתי מגיע להקשיב להם. ריגש אותי שלמרות שהייתי בודד בבנק, לא הייתי בודד בעולם הגדול” פעילי מחאת “אוקיופיי וול סטריט”. “הייתי מגיע להקשיב להם. ריגש אותי שלמרות שהייתי בודד בבנק, לא הייתי בודד בעולם הגדול” צילום: בלומברג

 

גם בגלל תהפוכות התקופה וגם מפני שגולדמן זאקס הוא מקום תחרותי מאוד, העבודה שם היתה רוויה במתח ולחץ. באמצע 2010, כדי לשנות את אורח החיים, עבר בן ארצי לחטיבת המשפטים, הסיכון וההון של דויטשה בנק בניו יורק, כסגן נשיא. "זו היתה עבודה יותר מחקרית, עם שעות נוחות יותר", הוא מספר. אבל דווקא שם, במשרה האקדמית למחצה, כשלצדו מתמטיקאים ופיזיקאים שעסקו במחקר, הוא התנגש חזיתית במערכת.

 

"לדויטשה בנק היה תיק ענק של נגזרי אשראי", הוא מספר. "הפרויקט הראשון שקיבלתי היה למדוד את הסיכונים שלו. התחלתי לעבוד ולאט לאט שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות שסיפקו אותי. עם הזמן התחלתי להבין שמשהו פה לא בסדר".

 

מגרש של מכוניות משומשות

 

זה אולי המקום לעצור ולהזכיר שדויטשה בנק — שברבעון האחרון מאזנו היה 1.8 טריליון יורו — הוא ענק בנקאות עולמי עם פעילות ענפה ביותר בתחום הנגזרים, המכשירים הפיננסיים שוורן באפט כינה "נשק להשמדה פיננסית". "תיק הנגזרים שעליו הסתכלתי היה ענק. 60 מיליארד דולר של נגזרים אקזוטיים, וזה אחרי שהוא ירד מ־120 מיליארד דולר", מדגיש בן ארצי. "התיק הזה היה גדול באופן משמעותי ממה שהחזיקו בנקים אחרים. דויטשה בנק שלט בכ־70% מהשוק בתחום".

 

ככל שהעמיק בן ארצי לחפור בתיק, עלו בו יותר תהיות. "בלשון עממית, הבנתי בגדול שיש לנו מגרש חניה מלא במכוניות קיה משומשות. אבל בספרים של דויטשה בנק זה מופיע בתור מגרש שמלא ב־ב.מ.וו חדשות. אתה יכול להתווכח אם הקיה שווה 20 אלף שקל או 30 אלף שקל, אבל אף אחד לא יכול לטעון שמדובר ב־ב.מ.וו חדשה ששווה 200 אלף שקל". אלא שבן ארצי השתכנע שזה בדיוק מה שדויטשה בנק עשה.

 

על קצה המזלג, התמונה שמתאר בן ארצי ושעולה גם ממסמכי הרשות האמריקאית לניירות ערך: בשנים שקדמו למשבר הפיננסי ביצע דויטשה בנק עסקאות מורכבות שבמסגרתן רכש נגזרים ממשקיעים מוסדיים, וזאת כביטוח למקרה שתאגידי ענק אמריקאיים ייקלעו לחדלות פירעון.

 

אלא שהעסקאות האלה היו ממונפות. לצורך העניין, על כל מיליארד דולר שאותם ביטח הבנק אצל המוסדיים, הם נדרשו להעמיד בטוחות זמינות של 100 מיליון דולר בלבד, ואף פחות מכך, בלי שהיתה להם מחויבות להגדיל את הבטוחות. התוצאה, לפי בן ארצי: "אתה טוען שיש לך ביטוח על הסכום המלא אבל למעשה יש לך ביטוח רק על עשירית ממנו. הבנק מכר למשקיעים אופציה להסתלק מהעסקה — והתעלם מכך".

 

לפי הרשות לניירות ערך האמריקאית, בזמן המשבר הבנק דווקא תמחר לצרכיו את הסיכון הגלום בפער שבין שווי הביטוח במאזנים לבין הבטוחות בפועל, והעריך אותו ב־1.5 עד 3.3 מיליארד דולר. אלא שהמספרים האלה לא הגיעו לדו”חות הבנק, שלפי הרשות לא היו מדויקים לפחות בין אוקטובר 2008 למרץ 2009. בן ארצי, מצדו, מדבר על סיכון בסכומים גדולים הרבה יותר.

 

הדודה שרה נתניהו הדודה שרה נתניהו צילום: אי פי איי

 

בעוד הבנק לא תמחר כיאות את הסיכון המובנה בנגזרים שרכש, הוא דווקא כן רשם עליהם רווח וזאת מכיוון שעם התגברות התנודתיות בשווקים, השווי שלהם עלה. בן ארצי מספר שבהמשך הובהר לו שההוראה לתמחר כך את הנגזרים — להתעלם מהסיכון אך לא מעליית השווי — הגיעה מלמעלה, "מהשפיץ של הפירמידה". "זה גם מה שאמרתי לרשויות כשדיווחתי על כך", הוא מוסיף.

 

לדבריו, "יש מי שטוען שאין כאן כל בעיה. אפשר לומר: ‘אז הם ניפחו את המאזן שלהם ב־10 מיליארד דולר. אבל אולי זה טוב? ככה הם לא נזקקו לחילוץ, המשקיעים הרוויחו, המניות הרוויחו, והכל טוב. אז למה אתה מתלונן?'"

 

למה באמת?

“כי הם המציאו מיליארדי דולרים במאזן. עם שוך המשבר ברבעונים הבאים, הנגזרים איבדו מערכם והרווחים שהבנק רשם עליהם נעלמו. אבל בינתיים, מי שקנה מניות שילם יותר מדי והפסיד. נגרם פה נזק אמיתי גם למשקיעים וגם לשוק. ואילו המנהלים עצמם, כמובן, יכלו לשמור על הג’וב שלהם, לטעון שהם היו גאונים בניהול סיכונים, ולקחת בונוסים גדולים מאוד כל השנים אחרי המשבר”.

 

ואם היו מתמחרים נכון את ההפסד?

"ברור שלא היו נותנים לבנק להתמוטט. הם היו מקבלים חילוץ, אבל המנהלים היו מאבדים את העבודה והבונוסים".

 

לא היתה לי ברירה

 

במרץ 2011, רק תשעה חודשים אחרי שהחל לעבוד בדויטשה בנק, החליט בן ארצי לדווח על הממצאים שלו. "חשבתי שבאופן עקרוני אני אחראי פה", הוא מסביר את ההחלטה שלא לטאטא את הממצאים מתחת לשטיח. "אם אני לא מדווח — אני הופך לשותף למה שחשבתי שהוא עבירה. ואתה יודע, כשדברים קורים, בדרך כלל מנהלי הביניים הם אלה שנזרקים מתחת לאוטובוס. כמנהל ביניים לא אוכל לטעון שלא הבנתי: יש לי דוקטורט וניסיון, שכרו אותי בשביל התחום הזה. לא היתה לי ברירה טובה אמיתית, רק ברירות קשות, וזה הדבר שנראה לי נכון לעשות".

 

האח יונתן בן ארצי האח יונתן בן ארצי צילום: אביגיל עוזי

 

באותו שלב הוא לא ידע שהרשות לניירות ערך האמריקאית כבר מנהלת חקירה בנושא לאחר ששני עובדים אחרים פנו אליה. לדבריו, הוא גם לא הבין את היקף הבעיה. "לא חשבתי במונחים של התמוטטות וחילוץ. חשבתי שמדובר בכמה מאות מיליוני דולרים וגם לא ידעתי מה גודל הפורטפוליו".

 

את הממצאים האלה העביר בן ארצי גם לרשות לניירות ערך וגם לקו החם הפנימי של הבנק. חושף שחיתויות שמדווח גם לרגולטורים ולא רק לממונים, הוא מסביר, נהנה מיותר הגנות בחוק. "המדיניות שלי היתה להיות הכי שקוף שאפשר, כך שאף אחד לא יוכל לבוא אליי בטענות. אמרתי לרשות לניירות ערך שדיווחתי בבנק, ולכל שרשרת הפיקוד בבנק אמרתי שדיווחתי לרשות".

 

ומה אמרו לך בבנק?

"אחרי שפניתי לקו החם היו לי פגישות עם עורכי דין בבנק ושידכו לי אנשים מתחום הפיננסים. הם בעיקר רצו לשאוב ממני מידע, לראות מה אני יודע ומבין. אבל מהמעט שהם הסבירו לי, הם צעקו עליי: 'מה אתה רוצה, שניתן לבנק להתמוטט? בזכותנו הבנק מתפקד'. זה היה המסר". גם על כך, הוא אומר, "דיווחתי לרשויות".

 

האדם העיקרי מטעם הבנק שעמד מול בן ארצי היה עו”ד רוברט רייס — שם שעוד נשוב אליו. "הוא היה אחראי לרגולציה והציות בדויטשה", אומר בן ארצי ומוסיף, כפי שלדבריו גם העיד ברשות, כי "הוא לא אמר זאת מפורשות אבל לא היה אפשר להתבלבל לגבי המסר שלו: אל תעשה את זה. כבר בשיחה הראשונה שאלו אותי שאלות שגרמו לי להרגיש בחקירה משטרתית. היה ברור שהמטרה היתה להוציא תשובות מאוד מסוימות שיוכלו להשתמש בהן".

 

חשבת שתוכל להמשיך בדויטשה בנק?

"היה לי ברור שאם האנשים האלה מסוגלים לעשות כאלה עבירות אז מה הבעיה שלהם לפטר מישהו שעומד בדרכם. מצד שני חשבתי שדווקא בגלל שאני עושה הכל בשקיפות הם יהססו. חשבתי שיתנקמו בי אחרת, יתקעו אותי בפינה, יבנו תיק נגדי. בסוף פשוט פיטרו אותי".

 

החשוד נהפך לשופט

 

בנובמבר 2011, כמה שבועות אחרי שחזר לבנק מחופשה שנטל עם הולדת בנו השני, פוטר בן ארצי. הוא נשאר בלי עבודה, ועם עלויות מחיה בשמים. "גרנו בהובוקן, שזה כמו מנהטן. היינו צריכים לשלם שכר דירה גבוה והבכור שלי היה בגנון פרטי. לא יכולנו להרשות לעצמנו את כל זה בלי עבודה, והיה ברור שלא אמצא עבודה מהר. בוול סטריט מחפשים עבודה בינואר, אחרי הבונוסים. אם אין לך עבודה בנובמבר — ברור שפוטרת. והשוק היה קשה אחרי המשבר".

בניין דויטשה בנק בוול סטריט בניין דויטשה בנק בוול סטריט צילום: איי פי

 

עבדת בדויטשה, סיטי, וגולדמן, ולא היה לך כסף לשכר דירה וגן ילדים?

"לא הייתי שם הרבה שנים, לא הייתי מאוד בכיר ולא ידעתי אם הקריירה שלי תשתקם. היו לנו חסכונות, אבל לא מיליונים. הם לא הספיקו כדי לדמם אלפי דולרים בחודש".

לדבריו, אלה השיקולים שמונעים מאנשים לדווח על שחיתויות. הוא מספר על אדם נוסף בבנק — "שאיתו/איתה דיברתי”, הוא מוסיף כדי לטשטש את זהותו — שבסוף פחד “כי יש ילד בבית ספר ומשכנתא. אני בתמימותי חשבתי שאין לי משכנתא וההוצאות צנועות, ולכן יחסית לא פחדתי. אבל הייתי נאיבי".

 

בן ארצי חיפש עבודה, גם בבנקים שבעבר לא היה פונה אליהם, אבל לשווא. "רבים מהחברים והשכנים שלנו עבדו בתחום, ולא סיפרנו לאף אחד על הפרשה. אתה מסתובב עם סוד ולא יכול לדבר עם אף אחד. כשעזבנו את ניו יורק, זה היה כמעט כמו לברוח משם".

 

בן ארצי עבר למדינת וושינגטון, בניסיון למצוא עבודה בענקיות הטכנולוגיה בסיאטל. ובסופו של דבר, אחרי שנישואיו התפוררו, התגלגל למשרת מרצה באוניברסיטת אוהיו סטייט, "רחוק מאוד מוול סטריט".

 

במקביל, פרשת חשיפת השחיתות לא הסתיימה מבחינתו. "כל הזמן עקבנו אחרי מה שהרשות לניירות ערך עושה, ואז לחשו לי שהולכים לסגור את החקירה. זה היה הרגע שבו החלטתי לפנות ל'פייננשל טיימס'. הם השקיעו הרבה חודשים בעבודה מאוד רצינית, ומצאו את חושפי השחיתות האחרים”.

 

בסוף 2012 פרסם העיתון היוקרתי תחקיר נרחב שבו נחשף שנגד הבנק תלויות תלונות נפרדות של שלושה עובדים, ופורטה טענתם כי תמחור נכון של תיק הנגזרים היה עלול לגרום לבנק להיזקק לחילוץ. “כשהסיפור יצא”, מספר בן ארצי, “הגיעו אליי אנשים עם מידע נוסף, יכולתי לשכור מומחים באופן פרטי על סמך אחוזים מהקנס הפוטנציאלי ועזרתי לרשות לבנות את החקירה".

 

מה פתאום היית צריך לממן את החוקרים מכיסך?

"כי חשבתי שהרשות לא רצתה שהחקירה תתקדם".

 

ולמה זה היה כל כך חשוב לך?

"הייתי צריך לטהר את שמי בתעשייה. שיקום הקריירה שלי היה תלוי בזה. ואני חושב שאכן טיהרתי את שמי, קיבלתי אישוש לטענותיי”.

 

הוא מוסיף כי רק אז הבין עד כמה “הדבר הזה רציני וחמור”. הוא גם נעשה מודע לדלת המסתובבת בין הבנק לרשות לניירות ערך. כך למשל, הממונה על האכיפה ברשות, רוברט קוזאמי, כיהן כעורך דין הראשי של דויטשה בנק בזמן המשבר. וגם אותו רייס שניצב מול בן ארצי מטעם הבנק הצטרף לרשות ב־2013.

 

אז קוזאמי ורייס היו בכירים ברשות כשזו חקרה מעשים שלכאורה קרו בתקופתם בדויטשה בנק?

"הם דאגו לפסול את עצמם מהתיק מן הסתם. אבל היה לי ברור לאן נושבת הרוח כשהחברה שהבוס שלך עבד בה חשודה".

 

מערכת צדק כפולה

 

בשנה שעברה הגיעה הרשות לניירות ערך להסכם פשרה עם הבנק, שהסכים לשלם 55 מיליון דולר בלי שהודה בדבר, ובחודש שעבר פסק בית המשפט שבן ארצי וחושף שחיתויות נוסף זכאים לקבל כ־8 מיליון דולר כל אחד. פרקליטיו וגרושתו של בן ארצי יקבלו את חלקם, אך הוא סירב לקבל את חלקו. "ההחלטה הזו התבשלה אצלי בשנה האחרונה", הוא מסביר. "עד שהבנתי שאני לא רוצה להיות חלק מזה, שזה טיוח".

 

תסביר.

"בעצם הרגשתי כמו מישהו שראה שוד, צלצל למשטרה, אלא שהשוטר הוא בעצם לכאורה השודד, ואז הוא שודד את הבן אדם עוד פעם, ואומר 'יאללה בוא תיקח', וזורק לי כמה שטרות מהארנק".

 

למה שודד עוד פעם?

“כי הבנק שילם את הקנס, כך שהקורבנות הם בעלי המניות, ויש קורבנות משניים שזה השוק ומשלמי המסים. נכון, 55 מיליון דולר זה סכום שבעלי המניות לא בהכרח ירגישו. אבל הדבר החמור הוא שהשוטר הוא גם השודד. הרגשתי שזאת פגיעה ביסוד הדמוקרטיה. בתור מי שחווה את מערכת המשפט האמריקאית כאדם פשוט, זו מערכת חסרת רחמים, אלא אם כן אתה מהאנשים שבשפיץ, ואז זה סיפור לגמרי אחר, אתה מעל לחוק. וזה מאוד הפריע לי. אם הייתי לוקח את הכסף, שהוא מתוך הקנס, לא היה לי פתחון פה. היו אומרים 'מה הוא מתלונן — הוא שותף'".

 

אבל זה הרעיון בחוק, לתגמל חושפי שחיתויות.

"הבעיה אינה החוקים אלא עם מערכת המשפט שאוכפת אותו ואין בה איזונים ובלמים. זו מערכת צדק כפולה, אחת לכולם והשנייה למתי מעט".

 

מה ניסית להשיג בוויתור הפומבי על הכסף?

"אני רוצה שהדברים ישתנו. אני בפירוש רואה את עצמי כחלק ממערכה יותר רחבה, ויש עוד אנשים כמוני בכל מיני מקומות. בעיתונות, במערכת המשפט, חושפי שחיתויות. לכולנו יש אותה מטרה ואני מאמין שאנחנו יכולים לשנות. ואני גם מקווה שאנשים שקוראים את זה יקבלו השראה לעשות את זה גם אם הם יודעים על משהו".

חושפי שחיתויות, מודה בן ארצי, משלמים מחיר. "אבל גם מי שעושה מילואים משלם מחיר, אנשים משלמים מחיר כל הזמן. התרגלנו לחשוב שכשזה מגיע לקריירה או לכסף אתה לא מקריב. אתה תסכן את החיים שלך כדי להציל מישהו שאתה לא מכיר ברחוב, אבל לא תהיה מוכן לסכן קצת את הקריירה שלך. והנה יש לי קריירה חדשה. זה לא סוף העולם".

 

בן ארצי מסרב בתוקף לדבר על משפחתו. ובכל זאת אני מגשש: אולי הגיוני, אני מעיר, שאדם שאחיו היה מוכן ללכת לכלא בשם אידיאולוגיה יהיה מוכן לוותר על פרס כספי מסיבות של צדק. "אני מוכן לקבל את זה", הוא אומר. "יכול להיות שיש מקורות משותפים לכך. אבל אני באמת לא רוצה לדבר על המשפחה".

 

עדיין מאמין בפיננסים

 

לפני כשנתיים חזר בן ארצי לארץ והצטרף ל־BondIT, סטארט־אפ מהרצליה שפועל בתחום הלוהט של הטכנולוגיה הפיננסית. "מבחינתי זה כמו חושך ואור, להצטרף לסטארט־אפ שיש בו אווירה מאוד חברית ומטרה משותפת שאני יכול להאמין בה". הוא מספר בהתלהבות ובהרחבה על המוצר של החברה, שרותם טכנולוגיות מתקדמות של למידת מכונה לעולם ההשקעות באגרות החוב, "תחום שנמצא יחסית מאחור". האלגוריתם של החברה אוסף מידע על מיליוני אגרות חוב בעולם ונותן ליועצי ההשקעות המלצות חכמות כיצד להתאים תיק השקעות באג"ח לדרישות הלקוח. "אני לא חושב שיש בעולם מוצר ברמה שלנו”, הוא אומר.

 

אתה עדיין מאמין בפיננסים?

"כן. ברור. אני איש פיננסים. אי אפשר לקיים כלכלה מודרנית בלי חוב וברור שצריך מערכת בנקאית. זה לא שאני בועט בכל המערכת הפיננסית. להפך, אני עובד בחברה שעוסקת בליבה של המערכת ומביאה אותה למאה ה־21".

 

נגיד הבנק המרכזי האמריקאי לשעבר פול וולקר אמר שהחידוש הפיננסי המועיל האחרון היה הכספומט.

"אני לא חושב ככה. אני מאמין שנגזרים הם סוג של ביטוח. אני מאמין ביכולת לסחור, בנזילות. השאלה אם זה נעשה בהקשר שיש בו חוקים, שמכבדים אותם באופן הוגן והגון לכולם. אני בעד עסקים, פשוט צריך להיות הוגן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x