מלחמת 30 השנים: הקרב סביב קיה החל במותג בוטיק איטלקי

בשנת 1973, זמן רב לפני שברחובות תל אביב שוטטו מכוניות פרארי, מזראטי ופורשה, התקבל בישראל אחד מזיכיונות הרכב האקזוטיים ביותר שהיה לעולם הרכב דאז להציע: לנצ'יה האיטלקית.

היבואן היה איש עסקים מקומי עם אהבה עזה לשוק הרכב - רמי אונגר. אונגר החזיק בזיכיון שנים רבות למרות היצע הדגמים ההולך ומדלדל של היצרנית שנקלעה לצרות, וב־1989 מכר את הזיכיון לסוכנות מכוניות לים התיכון, יבואנית פיאט מאז שנות ה־50 (כבר ב־1969 השתלטה פיאט העולמית על לנצ'יה, ולכן היה טבעי שגם זכיונות היבוא בארץ יאוחדו). כאן נכנס לתמונה גם איש העסקים מיכאל לוי, שרכש ב־1989 את הסכונות. על פי הערכות בענף הרכב המכירה של זיכיון לנצ'יה נרקמה לאחר לחצים מחברת האם פיאט, וזאת, למעשה, הייתה הפעם הראשונה בה שני טייקוני הרכב נדרשו להתחרות על אותו מותג.  

צילום: תומר פדר

כ־20 שנה לאחר מכן, ב־2007, השניים הסתכסכו סביב קיה - מותג הרכב הנמכר בישראל ב־2015 - בסכסוך מר שנמשך עד לימנו. לוי, שהיה בעל זיכיון קיה בין 1994 ל־2007 באמצעות חברה בשם קמ"י, טוען כי אונגר רקם קנוניה בתוך חברת הרכב הדרום קוראנית כדי להעביר את הזיכון לטלקאר שבשליטתו.

האחד טייקון שינוע רכבים, השני נצר לאצולה איטלקית

כדי להכיר את לוי ואת אונגר, מומלץ להרחיק הרבה מעבר לגבולות מדינת ישראל. עבור אונגר, העיסוק בתחום הרכב מהווה רק חלק קטן מנפח עסקי הספנות שבבעלותו. על פי הערכות בענף הרכב, אונגר מחזיק במעל 60 אוניות המוחכרות לגופים שונים להובלה של רכבים, ועל פי אתר האינטרנט של חברת הספנות שלו מדובר בלא פחות מהספקית הגדולה בעולם של אוניות לשינוע רכבים. הוא גם עוסק בנדל"ן, ונחשב לבעל קשרים נרחבים בצמרת הממשל הישראלי. כך, בהקלטות שולה זקן נשמע אהוד אולמרט כשהוא מבטיח לה לכאורה סכומי כסף נכבדים שיועברו על ידי אונגר. מלבד זאת, הוא נחשב לדמות אהודה בממשל הקוראני, ובעבר אף קיבל מדליה מנשיאת דרום קוריאה.  

צילום: תומר פדר

גם עסקיו של לוי משתרעים הרבה מעבר לגבולות ישראל. אביו, שהיה אחד מעשירי איטליה, עלה בשנת 1969 לישראל והקים את מפעל הטקסטיל נילית. במקביל, המשיך האב להחזיק בעסקי טקסטיל במילאנו, וב־1979 נחשב לאדם השני בעשורו באיטליה. כיום מיכאל לוי נמנה עם בעליה של נילית, המייצרת טקסטיל ב־70 מפעלים ברחבי העולם.

מאלפי רכבים תחת לוי למותג הנמכר בארץ תחת אונגר

שני הטייקונים הללו ידעו הצלחות וכשלונות בעסקי היבוא, אך מכיוון שקיה נהפכה תחת ידיו של אונגר למותג הרכב הנמכר ביותר בישראל בעוד שתחת לוי נמכרו אלפים בודדים של מכוניות, המאבק הזה נהפך ליצרי ורווי תככים. לפי העדויות, אחת מהסיבות לחוסר הצלחתו של לוי עם קיה נעצוה בכתף הקרה שחברת האם העולמית הפנתה לו. על פי העדויות, מקור הכתף הקרה בכך שחברת קמ"י של לוי ניסתה לכאורה להעמיס על היצרנית עלויות תיקונים שלטענת היצרנית לא היו ולא נבראו.

בידי אונגר, זיכיון היבוא של החברה הקוראנית רק צמח וצמח מיום קבלתו ב־2007, עד שהגיע בשנה שעברה לשיא של כל הזמנים עם 33,703 מכוניות חדשות שנמכרו. לכן, ניתן להבין את הכסף הגדול ואת מאבק היצרים על מה שעשוי בהחלט להיות אחד מזיכיונות הרכב הרווחיים ביותר במדינת ישראל.