שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה חסר לממציאים?

ואיך מכונת תפירה מהמאה ה־19 בישרה את האייפון

שיזף רפאלי 08:5617.09.15
אנחנו מתגאים בהיותנו אומת הסטארט־אפ. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, ואז מוכר אותם במאות מיליוני דולרים. אבל בין התרגשויות מהאקזיטים כדאי, מדי פעם, לעצור לחשבון נפש קצר. מה באמת אחראי להצלחה? ההברקה הטכנולוגית, או שיש עוד מרכיבים, יבשושיים יותר אבל אולי גם חשובים יותר? מה ממתיק את הקפה - הסוכר או הערבוב?

 

מוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון הבירה (americanhistory.si.edu) מקדיש הקיץ ספר ותערוכה לחידה הזו: איך ארצות הברית הפכה מהמדינה החקלאית שהיתה בראשית המאה ה־19 למעצמה הפיננסית־טכנולוגית־יצירתית של היום? האם בזכות ריכוז מוחות מבריקים, או מסיבות מורכבות יותר, או גיבורים שאינם רק ממציאים בעלי חזון?

 

מכונת תפירה מכונת תפירה צילום: shutterstock

 

קחו לדוגמה את מכונת התפירה מתוצרת זינגר. רק מעטים מאיתנו זוכרים אותה מהחדר הקטן בירכתי דירתה של סבתא. מעטים עוד יותר מכירים את סיפור השתלטותה על הטקסטיל העולמי. זינגר נהפכה לכזה שם דבר, עד שאנשים אמרו "זינגר" כשהתכוונו למכונת תפירה, כפי שבמשך שנים אמרו "פריז'ידר" כשהתכוונו למקרר.

 

וזה לא היה בזכות איכות, אלא בשל ארגון ושיווק של חברת זינגר. שם היתה היצירתיות האמיתית - בפעילות אינטנסיבית לקניית מכונות משומשות, כדי למנוע הופעת שוק של מכונות יד שנייה. כמו בענף הסמארטפונים כיום, בזינגר ניפקו דגמים חדשים בתדירות גבוהה ועודדו לקוחות לשדרג ולהחליף ולהקניט את חבריהם שמשתמשים בדגם ישן ומשוכלל פחות. נציגי המכירות של זינגר שכללו את אמנות המכירה מדלת־לדלת, והציעו "גרסת סוף המאה ה־19" לתוכניות מימון בהלוואות ותשלומים.

 

בראשית המאה ה־20 רוכזה הנהלת זינגר כולה בבניין אחד במנהטן - מגדל זינגר שלתקופת מה היה הבניין הגבוה בעולם. אבל המפעלים יוצאו ליבשות מרוחקות. לא כדי לחסוך במשכורות — עבודת הייצור היתה זולה באמריקה ועוד לא הגיעה לאסיה — אלא כדי לקרב את פסי הייצור לצרכנים. כדי לחסוך בהוצאות השינוע.

 

במימונם של תאגידים, מאינטל עד מונסנטו, התערוכה והספר סוקרים עוד חפצים מרכזיים בתולדות החדשנות האמריקאית, ובהם הטלפון, נורת החשמל, כרטיס האשראי, הטרקטור, המשחק מונופול, גילוי הדנ"א והסחר המקוון בשוק ההון.

 

אבל המוצגים עצמם הם, במובן מסוים, חלק שולי בסיפור עלייתה של אמריקה. בתוך 250 שנה עברה ארצות הברית ארבע תקופות שונות בתכלית, וייתכן ששם טמונה נוסחת ההצלחה שלה: הכלכלה בסוף המאה ה־18 התאפיינה בהפניית המיקוד לאירופה. מרבית המאה ה־19 וראשית המאה ה־20 מאופיינות כ"תקופה התאגידית", שבמהלכה קמו מפעלי הענק של החברות הרב־לאומיות. אחרי מלחמת העולם השנייה החלה תקופת הצרכנות, והוזנק מעגל הקסמים שמזין את עצמו, עם מעמד ביניים שבבוקר הולך לעבודה ומייצר ואחר הצהריים צורך ומבלה, והופך למרכז העניין הכלכלי. ואילו התקופה הרביעית, בשלהי המאה ה־20 וראשית המאה ה־21, מתאפיינת בפחות עיסוק במפעלי הייצור ובצרכן האמריקאי. העיניים כבר לא נשואות ללקוח הזה, והוא כבר לא תמיד צודק. במרכז עומדים עכשיו שווקים חדשים, וגם שיטות חדשות לניהול ותמחור.

 

ומה יכול ללמוד מזה יזם ישראלי? שצריך עוד משהו, נוסף על גאונות, כדי לשנות את העולם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x