• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מתי הטכנולוגיה צריכה לשקר?

ולמה עדיף שלא נדע מה התקלה האמיתית במחשב

שיזף רפאלי 08:3007.10.14

"שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה", אלה החטאים בציטטה שמיוחסת לראש ממשלת אנגליה לשעבר בנג'מין ד'יזראלי.

 

יש מי שמבחינים בין שקרים מרושעים לשקרים לבנים שכוונתם טובה. יש מי שמזכירים ששקרים הם אבן היסוד של האמנות, ושהם האמצעי שאיתו הספרות והשירה חושפות אמיתות עמוקות. "מיטב השיר כזבו", כתב המשורר בן המאה ה־11 משה אבן עזרא. השקר הוא חלק מעולם האופנה, שבו פריטי לבוש מתהדרים בעיטורים בצורת כיסים ורוכסנים שאין מאחוריהם דבר. עולם השיווק חב לשקר רבות. וגם באינטרנט השקר רווח, בין היתר בדמות כותרות עם הבטחות כזב שמושכות את תשומת לב הגולש.

 

כוונתם של שקרים רבים טהורה. האם יש עוול מוסרי כשמחמיאים למישהו על מראהו? ומה לגבי טקטיקות הונאה שנמצאות בשירות הרפואה? לדוגמה, יש בעולם בתי אבות שמתקינים תחנת אוטובוס מפוברקת בחזית המבנה, כדי שחולי אלצהיימר מבולבלים יתיישבו בה במקום לנדוד אל הרחובות. צוות המטפלים יודע ששם יוכל לאתר את הקשישים. ישנו גם הפלצבו, תרופת דמה שניתנת לחולים שמשתתפים בניסוי רפואי כדי לבדוק את יעילותה של התרופה האמיתית.

 

שקרים מעניינים אחרים הם שקרי הטכנולוגיה, שבהם המכשיר עצמו מרמה אותנו: כפתורי המעלית שמאיצים את סגירת הדלת הם לעתים קרובות כפתורי דמה, שמעניקים לנוסע בעיקר תחושה מדומה של שליטה. כפתורי דמה דומים מותקנים לעתים במעברי חציה, כדי להעסיק את הולכי הרגל ולגרום להם לחשוב שביכולתם לזרז את התחלפות האור ברמזור. גם במערכות הפעלה של מחשבים וטלפונים נהוג להראות חיוויים גרפיים יפים של מהירות הפעולה, או קצב הטעינה, שלפעמים הם לא יותר מאשר איור גרפי שאינו מוסר מידע אמיתי.

 

איתן אדר, מדען מחשב מאוניברסיטת מישיגן, עסק באחרונה בשאלה. בשיתוף צוות המחקר של מיקרוסופט הוא פרסם את המאמר "הונאות נדיבות במפגשי אדם־מחשב" (אונליין: http://bit.ly/1y5Jr9o), שסוקר שלל דוגמאות למערכות מחשב שההונאה מובנית בהן.

 

שקר שקר צילום: שאטרסטוק

 

מוזכרות שם קופות תשלום אוטומטיות שמבצעות את עבודתן לאט מהנדרש, כדי שהלקוחות יחושו יותר ביטחון ואמון ב"רצינות" של החישובים ותהליך עיבוד המידע. במקרה אחר, מתכנני מרכזיות טלפון בשנות השישים דאגו שבמקרה של תקלה שלא מאפשרת לנתב שיחה - דבר שקרה מדי פעם - המתקשר לא ינותק ולא תישמע הודעה על תקלה, אלא תתבצע שיחה למספר אקראי. טעות במספר מעשה ידי המערכת. כך המשתמשים יחשבו שחייגו לא נכון, ובניסיון הבא כבר יקושרו. באופן דומה, כשבשרתי שירות ה־VOD האמריקאי נטפליקס יש תקלה שמונעת את שירות ההמלצות המותאמות אישית, לא מופיעה הודעת תקלה. במקום זאת מופעל כברירת מחדל שירות המלצות אוטומטי. המנויים לא יודעים זאת.

 

הסיבה לרמייה הטכנולוגית, אדר ועמיתיו כותבים, היא לא רק תדמיתית ושיווקית. לעתים קרובות למתכנן המערכת או לספק השירות אין שליטה בתקלה. לעתים הוא אפילו לא יודע מה מקורה ומתי תיפתר. חשיפת המידע תעביר את הלחץ ללקוח, שלרוב יעדיף פשוט לקבל שירות, ולא לדעת עם אילו בעיות טכניות מתמודדים בצד השני.

 

מה לומדים החוקרים מהרמיות הטכנולוגיות? בעיקר שכמו בתחומים כגון ניהול, טיפול או ביטחון, גם בתחום הטכנולוגיה ההתפתחות צריכה להיות לא רק בביצועים ובשימושיות. היוצרים והמפתחים צריכים להבין את ההשפעות על בני האדם, להתאים את הטכנולוגיה לחולשות ולציפיות האנושיות, ואולי גם לגבש אתיקה שתגדיר אילו הונאות הן מותרות, ומתי ה"נדיבות" שלהן אכן מקובלת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x