שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

מרעיון לפטנט

לא כל דבר שאנו חושבים עליו הוא המצאה שניתן להפוך אותה לפטנט. כדי לקבוע אם המצאה כשירת פטנט, עליה לעמוד במספר מבחנים. ההסבר לפניכם

אנדרי ופניארסקי 12:4417.10.13

מי מאתנו לא חשב פעם שהוא המציא משהו? כמה פעמים התפלאנו - איך לא חשבו על זה קודם?! למעשה, בכל פעם שנֶהֱגֶה במוחנו רעיון מקורי - אנו ממציאים המצאה.

 

אולם, רק חלק מהמצאות הן כשירות פטנט (פטנטביליות). כדי לקבוע אם המצאה כשירת פטנט, עליה לעמוד במספר מבחנים.

 

המבחן הראשון מכונה המבחן הסטאטוטורי. הוא מהווה מסננת נורמטיבית שקובעת מראש סוגי המצאות שאינן פטנטביליות. מאמר זה לא יעסוק בכך, מפאת מורכבות הנושא.

 

מבחן הידע הקודם

 

מבחן זה אומד את ההמצאה ביחס לידע אנושי קודם (Prior Art). בהקשר זה, חשוב להפנים עקרון בסיסי - המונופולין שניתן לממציא על אמצאתו לעולם יהא על התוספת לידע האנושי הקיים בתחום (State of the Art). הבחנה זו מהותית הן לקביעה איכותית באשר לפטנטביליות והן להגדרה כמותית, הנוגעת להיקף המונופולין שיוענק לבעל הפטנט. חשוב להבין, שאקט מתן הפטנט הוא למעשה עסקה בין הממציא לאנושות, במסגרתה, מוענקת לו זכות בלעדית על התוספת לידע האנושי, לתקופה קצובה, לרוב 20 שנה.

 

מבחן הידע הקודם נחלק לשני מבחנים עיקריים: מבחן החדשנות ומבחן ההמצאתיות. חשיבותם מכרעת ובהכללה ניתן לומר, כי הם המעסיקים לרוב את עורכי הפטנטים במלאכתם.

 

מבחן החדשנות הוא חד וברור יותר. ככלל, המצאה תיחשב כלא-חדשה אם מאפייניה נמצאים בקונטקסט של פרסום אחד בודד (מאמר, פטנט קודם או פרק מספר). מבחן ההמצאתיות נתון לפרשנות מרחיבה יותר ובמסגרתו אפשרי לפסול המצאה אם רכיביה או מאפייניה נמצאים במספר פרסומים שונים, שניתן לשלב ביניהם. 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

דו"ח חיפושי ידע קודם

 

על מנת לאמוד את ההמצאה ביחס לידע האנושי הקיים, חייבים תחילה לבנות תמונה עדכנית ומלאה של ידע זה, ע"י איתור וסקירה של פרסומים רלוונטיים. יצוין, כי ידע קודם כולל את כל הידע שהיה מצוי ברשות הרבים טרם להגשת הבקשה לפטנט.

 

כך, פרסום במקומון של עיירה נידחת בקמצ'טקה, מהווה ידע קודם לכל דבר ועניין, בדיוק כמו פרסום בירחוני מדע מובילים. יוצא אפוא כי כמות הידע הקודם פשוט עצומה, ולכן מלאכת ליקוט המידע מורכבת ודורשת מיומנות של מידען.

 

חשוב שהמידען ישלוט בטכניקות המידענות ויכיר היטב את מאגרי המידע. יתרה מזו- עליו להבין את המָטֶרְיָה המהותית בתחום, או לפחות להיעזר באדם בעל הבנה שכזו. ללא הבנה מהותית וכישורים אנליטיים מספקים, גם מידען מבריק עלול לפספס פרסום רלוונטי.

 

מאחר שחיפושי המידע לעולם אינם סופיים או מושלמים, יש להתייחס בכובד ראש להמלצות המידען באשר לביצוע חיפושים משלימים. בנוסף, כדאי לבצע חיפוש משלים בחלוף שנה וחצי-שנתיים מיום הגשת הבקשה, זאת כיוון שבקשות פטנט מתפרסמות לרוב רק כ-18 חודשים לאחר הגשתן.

 

חוות-דעת על פטנטביליות

 

רצוי מאוד שדו"ח החיפוש ילווה ע"י חוות דעת על פטנטביליות, שתנתח בשיטתיות את ממצאיו ותבדוק את הרלוונטיות שלהם לכשירות ההמצאה לפטנט.

 

כדאי להדגיש, כי ראוי שחוות הדעת תינתן ע"י אדם בעל ידע משפטי בתחום הפטנטים, שכן המידען לא תמיד ידע להעריך נכונה את נפקותו המשפטי של המידע שאיתר. כמו כן, בחלק לא מבוטל מהמקרים תגלה חוות הדעת את אי-כשרותה של ההמצאה לפטנט מכוח עקרון משפטי, שאינו תלוי בידע קודם, כגון המבחן הסטאטוטורי.

 

הדו"ח וחוות הדעת חיוניים לקבלת ההחלטה אם להמשיך לשלב כתיבת בקשת הפטנט. בחלק לא מבוטל מהמקרים תחרוץ חוות הדעת את גורל ההמצאה כבר בשלב מקדמי זה, כיוון שתראה שאינה חדשנית או נעדרת צעד המצאתי. אף אם חוות הדעת אינה קובעת חד-משמעית כי ההמצאה אינה כשירת פטנט, הרי שבהרבה מקרים ממצאי הדו"ח יובילו למסקנה שהיקף המונופולין שיוענק לבעל הפטנט פשוט אינו מצדיק את ההשקעה.

 

מגמות מסוכנות

 

פה המקום להתריע מפני מגמה מדאיגה שהולכת ופושה בקרב נותני שירותים בתחום הפטנטים, אשר כלל לא מציעים את שירותם לחיפוש ידע קודם וניתוח פטנטביליות ואף לא טורחים להסביר את החשיבות הקריטית של השניים. זוהי מגמה פושעת שיש להוקיע! יש לה מניע פסול אחד- לגבות כמה שיותר שכר טרחה בגין שירותים יקרים ולא נחוצים. זאת, כיוון שעלות כתיבת בקשת הפטנט וטיפול בה, גבוהה לאין ארוך מעלות ביצוע החיפוש ומתן חוות הדעת.

 

סקירת ידע קודם וניתוח פטנטביליות יוצרים סימולאציה של הבחינה המהותית של בקשת הפטנט. הדבר מאפשר להעריך את התוצאה של בחינת הבקשה. אי לכך, דו"ח החיפוש וחוות הדעת הם חלק בלתי נפרד מתהליך התהוות של כל פטנט איתן.

 

חשוב לזכור שעלותם של השניים יכולה להיות לא מבוטלת. אולם, עלות זו תהיה קטנה עשרות מונים מעלויות של כתיבת בקשת פטנט מיותרת – לכן אל לו לממציא להתעלם מהם.

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

הכותב הוא עורך דין ועורך פטנטים, בעל משרד העוסק ברישום וליטיגציה של זכויות קניין רוחני

 

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x