שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

תל אביב תהיה ניו יורק או מומבאי?

אופיין של ערי העתיד נקבע בימים אלה

שיזף רפאלי 07:2717.09.13

ימי הישיבה בסוכה וההצצה אל כיפת השמים מבעד לסכך הם הזדמנות להרהר דווקא בחיינו האורבניים. האנושות הולכת ומתכנסת בערים, ועד אמצע המאה שלושה רבעים מאוכלוסיית העולם יגורו בערים. בישראל, שבה יותר מ־90% מהאוכלוסייה גרה ביישובים עירוניים, זה נשמע מובן מאליו, אבל עבור העולם זה שינוי דרמטי. בגרמניה, שוויץ, ספרד, דנמרק, איטליה ורוסיה כרבע מהאוכלוסייה עדיין גרה בעיירות וכפרים. בסין מדובר בכמחצית מהאוכלוסייה, ובהודו ורוב מדינות אפריקה שיעור הגרים מחוץ לערים מגיע ל־70%. חייהם של אלה עומדים לעבור טלטלה, ואולי לשנות את מסלולם.

 

איך ייראו הערים בעתיד הקרוב? איזה טעם יהיה לחיי תושבי ערי הענק החדשות, וחשוב מכך, לחיינו וחיי ילדינו בעשורים הקרובים? פרויקט מיוחד של הבי.בי.סי בשם "ערי המחר" טייל בין שורת מומחים וביקש מהם, לאור המגמות כיום, לדמיין את הערים של עוד שלושה וחצי עשורים.

 

האנושות הולכת ומתכנסת בערים האנושות הולכת ומתכנסת בערים

 

הטיול מרתק. האדריכל ז'ק פרסקו, שמתקרב לגיל 100, פרס בפני כתבי הבי.בי.סי חזון אופטימי של עיר שטופת ירק, מתוכננת היטב, שתיצור סביבה מכניסת אורחים. תיאורו נשען במידה רבה על האידאולוגיה שלו, שקוראת לחדשנות הורסת ובונה לאור עקרונות של קיימות ורגישות סביבתית. באופן מפתיע, דמיונותיו ותחזיותיו מציירים חזון עיצובי שמזכיר את התכנון האורבני הציוני של תחילת המאה הקודמת, לרבות תיאור פריסה אורבנית מעגלית שמצויה במושב הציוני המכונן נהלל. שמץ מהחזון של פרסקו קורם כיום עור וגידים בסונגדו, "העיר החכמה" בקוריאה הדרומית שנחשבת פורצת דרך, אבל שמחציתה ריקה.

 

לעומת האוטופיות האלה, ישנה דוגמה ממשית של עיר שכבר עתה היא אחת מחמש הערים הגדולות והמאוכלסות בעולם, וכנראה תהיה אחד המגה־מרכזים העירוניים של העתיד: מומבאי ההודית. 18 מיליון תושבים, רעש, פשיעה, פערים חברתיים ענקיים ופקקי תנועה בעלי ממדים מיתיים. מומבאי היא בלא ספק אחד מאבות הטיפוס של ערי העתיד. כמה מהערים הגדולות כיום, שרבות מהן יצמחו עד 2050 ב־50% ויותר, ייראו כמותה?

 

הפרויקט של הבי.בי.סי אינו השתעשעות בעתידנות, אלא קריאה לשינוי היסטורי. בעשרת אלפים שנות התרבות החולפות ערים עוצבו בידי האנשים שהגיעו אליהן, לעתים קרובות בשטפי הגירה ספונטניים. כעת ישנם האמצעים, וגם הצורך, לעצב את ערי העתיד על בסיס רעיונות, נתונים ולקחים. גם חברת יבמ עסקה בכך באחרונה בפרויקט דומה (ibm.com/smartercities‎).

 

זה עשוי להישמע תלוש לתושבי עיר כמו תל אביב, שהתחבורה הציבורית בה בקושי עומדת בסטנדרטים של המאה ה־20, אבל הגיע זמנן של ערים להיות חכמות יותר, מנוטרות יותר ושקופות יותר. בין אם מדובר במעקב ממוחשב אחר צריכת מים, במערכות לדיווח על פשיעה, או, כן, בניהול חכם ונמרץ יותר של המידע על תחבורה ציבורית.

 

בערים רבות זה החל: לקראת האולימפיאדה, ריו דה ז'נרו מתקינה מרכז עצבים אלקטרוני שינהל את התחבורה הציבורית. בקנזס סיטי הותקנה תוכנת שליטה של סטארט־אפ אמריקאי בשם סקרימפוינט שמציגה בזמן אמת, על מסך אחד, את סימני החיים של העיר: היכן מנצלים אנרגיה וכמה, מהם ריכוזי הזבל והצטברויות הביוב, וגם איפה גרים מחוסרי עבודה. גם באמסטרדם ובברצלונה שוקלים להתקין אותה. וגם בהונולולו, שיקגו ורומא מתחילים להתקין מפות אינטראקטיביות ברחובות ולבחון שירותים חדשים ומתקדמים שיהיו נגישים לאזרחים.

 

בכל הנוגע לערי העתיד, סביר יותר שאנחנו  בדרך למשהו שדומה לאוטופיה או דיסטופיה, ולא רק לעוד קצת מאותו הדבר. לפחות סוכת הלואו טק תישאר לנו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x