$
הטובים למשק

הטובים למשק

"כל איש עסקים צריך להחזיר משהו לחברה, גם אם זה מתוך תמריץ של שיקולי מס"

פרופ' רבקה כרמי (64), נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון: "לפעמים מה שאפשר לתרום זה את השם שלך, את המעמד והקשרים שיצרת, לטובת עניין חברתי"

לכל איש (עסקים) יש שם >> אוסף כרטיסי הביקור שיש לאנשי עסקים על השולחן עם פרטים של אנשי עסקים אחרים הוא משאב עצום. לפעמים מה שאפשר לתרום זה את השם שלך, את המעמד והקשרים שיצרת, לטובת עניין חברתי. הרבה פעמים זה שווה יותר מדברים אחרים. בפרויקט שצריך לקדם מול משרד ממשלתי, למשל, מעמד ושם פותחים את הדלתות. לעתים עצם החתימה על מכתב תעשה את העבודה. היו לי פרויקטים שבהם השאלתי את שמי במובן של אדם שאמר בתיאום איתי "רבקה כרמי המליצה לי להגיע אליך". לא תמיד זה הצליח, אבל לעתים זה כן פתח דלת.

לכל איש עסקים יש תחום שמעניין אותו יותר, צריך רק למצוא אותו >> אי אפשר להגיע לאנשי עסקים עם פרויקט גמור. צריך להכיר אותם ולהבין מה מעניין אותם כבני אדם. רק ככה אפשר ליצור את הקליק בשביל להניע אותם לתרום. בזמן האחרון למשל היה לנו קליק עם אראל מרגלית, לא במובן של תרומה ישירה אלא במובן רחב יותר. הפגשתי אותו עם אנשים מתחום שחשבתי שיכול לעניין אותו, ויצא מזה פרויקט של חממה טכנולוגית עם האוניברסיטה, שיהיה בפארק ההייטק. זו עשייה למען הקהילה שייצא ממנה גם ביזנס לנגב. כך נראה שיתוף פעולה שיוצר ערך כלכלי וחברתי. עם קרן אחרת - קרן לנדא - היתה לנו פעילות בשיתוף אוניברסיטאות אחרות לצורך קידום אוכלוסיות נחשלות והגברת נגישות להשכלה גבוהה.

 

פרופ' רבקה כרמי. "מי שתורם בדרך שאינה רק מתן כסף יודע היטב שיש לזה מחיר לא קטן" פרופ' רבקה כרמי. "מי שתורם בדרך שאינה רק מתן כסף יודע היטב שיש לזה מחיר לא קטן" צילום: ישראל יוסף

 

ואם אין זמן, אפשר לרתום את העובדים >> כל אחד יכול לתרום בתחום שהוא מרגיש בו הכי טוב והכי נוח לעשות כן. אבל אם יש מישהו שנורא מתאים לו לתת כסף ואחר כך לשכוח מהעניין - בואו נודה בזה, גם זה חשוב. מי שתורם בדרך שאינה רק מתן כסף יודע היטב שיש לזה מחיר לא קטן - אם בזמן ואם באנרגיה שאתה משקיע. אני חיה את זה בניסיונות שלי לרתום אנשי עסקים ומנהלי חברות גדולות למטרות מסוימות. באופן הזה רתמנו, למשל, את עובדי מפעלי הברום לטובת התנדבות במועדונית לילדי תסמונת דאון.

 

לא לכולם ישנו הדרייב הזה >> אני לא מאשימה אנשים שלא מסוגלים לצאת מעורם, אף שאני בכל זאת חושבת שהם צריכים לעשות מאמץ. לנגד עיניי עומדת הדוגמה של אריק דה רוטשילד, שהיה קפיטליסט עשיר ואריסטוקרט, אבל גם אחד שראו על תפיסת עולמו שהוא חושב על שוויון הזדמנויות, על החלשים והעניים. אדם שהיה בעל דרייב פנימי למרות נקודת הפתיחה שלו.

 

העיקר זה לתת בחזרה לחברה >> כל איש עסקים צריך להחזיר משהו לחברה. אני לא מצפה שכולם יחזירו מתוך הכרה שכך צריך לעשות, אני פשוט מקווה שיחזירו לחברה גם אם אין להם ההכרה הזאת, אפילו מתוך תמריץ של שיקולי מס. עצם הנתינה הכלכלית לא בהכרח מגדירה אדם כחברתי - אנשי העסקים החברתיים האמיתיים הם מי שעבורם מדובר בתפיסת עולם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x