בוס יקר, סינגלטונים הם לא עבדים

בין הזוויות המעניינות של החיים לבד שפרופ' אריק קליינברג בודק בספר "Going Solo", הוא עוסק גם בהשפעה של אורח החיים הזה על שוק העבודה והקריירה. מתברר שאחד הדברים שסינגלטונים צריכים ללמוד הוא לשים גבולות לבוסים שלהם - אלה שמבחינתם אם לעובד לא מחכה אף אחד בבית, אפשר להקפיץ

שרי לנגבורט, יזמית בסוף שנות ה־30 שלה, חוותה אפליה כזאת בעצמה. "כשעבדתי באמריקה התאגידית היה מצב שבו כולן במשרד שלי נכנסו להיריון בערך באותו זמן. אני הגעתי בשמונה בבוקר והן הגיעו בעשר וחצי, ואז היה להן תור לרופא בשתיים. אני מבינה את זה, אבל אין איזון. כשנולדו להן ילדים הן עזבו בחמש, וגם זה בסדר - אבל אני עבדתי עד שבע. היה בינינו פער ענק בעומס העבודה". מה ששבר אותה סופית היה ההחלטה של הבוס לתת לקולגות הנשואות בונוס ולה לא, אף שהביצועים שלה היו טובים יותר. כשהתלוננה על כך הבוס אמר לה: "אני מניח הנחות. אני רואה אותך לובשת את כל הבגדים האלה, ואת תמיד יוצאת, אז אני מניח שאת לא צריכה את הבונוס". לנגבורט עזבה את החברה - והקימה אתר אינטרנט שמציע שירותים ומוצרים לסינגלטונים, כמו מתכונים לבישול לאחד, מידע על טיולים לבד, שירותי בריאות למשק בית של יחיד ועוד.