שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם להכניס את ה־:) לשפה?

ערך החיוכים נמדד מדעית. איך מנצלים זאת?

שיזף רפאלי 10:3405.01.12

יהיה נחמד לפתוח את השנה החדשה עם חיוך. ולא רק אותה. כדאי לפתוח בחיוך גם כל בוקר, כל פגישה וראיון עבודה, הזמנה בבית קפה, מסירת כתובת לנהג המונית וכל שיחה קשה. זה כדאי כי, כמו שתובנות ישנות טוענות ומחקרים חדשים מאששים, עצם ההפעלה של אותם שלושה עד עשרה שרירי פנים משפיעה על הסובבים ואף על הבריאות. חיוכים אינם רק תוצר של סיפוק ושמחה. הם מחוללים אותם. והם אינם רק הרגל תרבותי, אלא מנגנון ביולוגי עמוק ומוסכם.

 

מחקר שעקב אחרי קבוצה של מאות אנשים גילה שאלה שחייכו חיוך רחב בספר המחזור מהתיכון חיו עד 30 שנה יותר מאלה שצולמו בפנים חתומות. מבין 230 שחקני בייסבול אמריקאים שהופיעו על קלפי אספנים מ־1952, אלה שצולמו מחייכים חיוך רחב חיו בממוצע שבע שנים יותר מאלה שלא. כתב העת המדעי "Infant Behavior and Development" סיכם בתחילת דצמבר סדרת ניסויים שהראו שכאשר אמהות ותינוקות מחייכים זה לזה, קצב פעימות הלב של שניהם מסתנכרן. ואלה רק מקצת הנתונים שמראים, שוב ושוב, שחיוכים נותנים יותר, משיגים יותר, ועוזרים להיחלץ מיותר צרות.

 

רון גוטמן הוא יזם סדרתי של אתרי מידע רפואי, משקיע בחברות טכנולוגיה וטייל חובק עולם. אבל מכל התחומים שבהם הוא עוסק, בכנס ההרצאות TED שנערך במאי השנה הוא בחר לדבר דווקא על כוחם של חיוכים. הרצאתו הקצרה נצפתה מיליוני פעמים ברשת, ועובּדה לספרון קצרצר באנגלית בשם "חיוך: כוחה המפתיע של פעולה פשוטה", שגם מחירו מעלה חיוך - פחות מחמישה דולר - והוא מרכז את הממצאים המדעיים שמוכיחים ביבשושיות שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.

 

אנשים שמחייכים, יהיו אלה נשיאים אמריקאים, עמיתים לעבודה או סוחרי סוסים, לרוב נתפסים על ידי סובביהם כיותר חברותיים ואמינים, יותר יעילים ויותר יציבים רגשית. לפעמים לרושם הזה לא יהיה קשר למידת החברותיות, האמינות, היציבות הרגשית או היעילות האמיתית של החייכנים. אטרקטיביות מינית מושפעת רבות, ובאופן ישיר, מרוחב החיוך. מלצרים יודעים זה שנים שרוחב החיוך בא לידי ביטוי בטיפ, ושאפילו תוספת של ציור סמיילי בתחתית החשבון שמוגש לסועד מוסיפה עוד מטבע לתשר.

 

אנשים שמחייכים, יהיו אלה נשיאים אמריקאים, עמיתים לעבודה או סוחרי סוסים, לרוב נתפסים על ידי סובביהם כיותר חברותיים ואמינים, יותר יעילים ויותר יציבים רגשית אנשים שמחייכים, יהיו אלה נשיאים אמריקאים, עמיתים לעבודה או סוחרי סוסים, לרוב נתפסים על ידי סובביהם כיותר חברותיים ואמינים, יותר יעילים ויותר יציבים רגשית צילום: shutterstock

 

התובנה הוותיקה הזאת הביאה כבר במאה ה־19 את הנוירולוג הצרפתי גיום בנז'מין דושן לחקור את ההבדל בין השפעת חיוכים אמיתיים להשפעת חיוכים מזויפים, שמשמשים את מי שהפנימו את הפוטנציאל העצום שבחיוך. הוא סבר שרק חיוך אמיתי, כזה שאפשר לזהות גם בצורת הפה וגם בשרירים שמתכווצים סביב העיניים, הוא זה שמחמם אותנו גם מבפנים. כיום נפוצים גם ניסויים בפסיכולוגיה שגילו שכאשר שאדם מחייך, גם אם באופן מכני בלבד, הדבר משפיע לטובה על מצב הרוח שלו.

 

אלא שאף על פי שהחיוך עצמו הוא תכונה אוניברסלית, שמצויה גם בשבטים שחיו בבידוד מהתפתחות תרבות האדם והתגלו רק באחרונה וגם אצל תינוקות ברחם, אופיו ומראהו משתנים מתרבות לתרבות. את פשר חיוכה המסתורי של המונה ליזה כנראה כבר לא נפענח לעולם, וגם בין מזרח אסיה למערב יש הבדלים בפשר החיוכים. ביפן החיוך ממוקד באזור העיניים. חיוך שעוצמתו בשרירי הפה חזקה מעוצמתו במבט נתפס שם כחסר כנות. מערביים, מצדם, מתקשים לעתים לזהות את החיוך היפני, ומעריכים יותר מכל את החיוכים שמוטי הלסת וחושפי השיניים.

 

וכעת גם נוצר אתגר תרבותי חדש, תרבות התקשורת הכתובה. עד לאחרונה עוד דיברנו פנים אל פנים, והחיוך היה שם. גם בטלפון אפשר לרוב "לשמוע" את החיוך. אבל בהתכתבות צריך להשקיע מאמץ נוסף כדי להביע את החיוך במילים. אולי זו סיבה טובה להכשיר אחת ולתמיד את הסמיילי, ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד, וחיוני, מהשפה. לא?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x