המערב מוצא פטנטים שצומחים על העצים

אחד הנושאים שוושינגטון מוצאת מקומם במיוחד הוא תופעה שהיא מכנה "ביו־קולוניאליזם". וושינגטון מתארת את התופעה כהמשך ישיר לגישה שבה המערב הרשה לעצמו להפקיע אדמות, מחצבים ובעלי חיים מהעולם המתפתח. "כיום מדובר גם בהפקעה של גופים, רקמות, דנ"א וצמחים מהמדינות המתפתחות", היא

במשך אלפי שנים תושבי האמזונס ייצרו מהגפן הזאת חליטה מעוררת הזיות ששימשה הן בטקסי פולחן והן למטרות רפואיות. אבל מילר, שלקח דגימה איתו בחזרה לארצות הברית, הוציא על החליטה פטנט, והודיע לדרום אמריקאים כי מעתה והלאה השיקוי בשליטתו. זה הוביל לגל של משפטים ומחאה, אבל הפטנט נשאר בתוקף. רק לאחרונה פג תוקף הפטנט, והשימוש הלכאורה לא חוקי שעשו תושבי האמזונס בצמח שב והפך לחוקי".

וזה רק חלק מהאבסורד התאגידי שמוציא פטנטים על החיים עצמם. הנה לדוגמה המקרה של האיטי שאחרי רעידת האדמה. "אחרי שהאיטי נחרבה ברעידה, אחת הבעיות שהיא נאלצה להתמודד איתן היתה רעב", מספרת וושינגטון. "אנשים גם כך עניים בהאיטי, והחקלאים נאבקים על פרנסתם. והנה, כצעד של יחסי ציבור הציע תאגיד הביוטק החקלאי מונסאנטו להעמיד לרשות חקלאי האיטי זרעים בחצי מחיר, וממשלת האיטי הסכימה לסבסד את המחצית השנייה במלואה, כך שהמחיר לחקלאי היה אפס. אבל התגובה בקרב החקלאים היתה סירוב מוחלט, ומדוע? כי הזרעים שהציע מונסאנטו הם זרעי הייבריד, המכונים זרעי טרמינייטור: אלה זרעים שנותנים יבול טוב, אבל יבול שאינו מגדל זרעים שיאפשרו לשתול יבול נוסף.

זה אומר שמעתה והלאה החקלאים יהיו משועבדים למונסאנטו וייאלצו לרכוש מדי עונה זרעים חדשים. האבסורד הוא שאותם זרעים פותחו על סמך זרעים ממדינות העולם השלישי, ממחקר גנטי של הפאונה ופלורה המקומיים ומרישום פטנטים עליהם. החקלאים מהאיטי פשוט למדו מה שהתרחש כבר בהודו, כשמונסאנטו הצליחה להמיר את ההודים לשימוש בזרעים שלה: זה יצר אצל ההודים כניסה עצומה לחובות, שגרמה לחקלאים הודים לאבד את החוות שלהם ואת מקור פרנסתם, ועורר גל של אלפי התאבדויות בקרב אנשים שהתפרנסו מהאדמה במשך דורות. בהאיטי פשוט לא רצו לחזור על הטעות ההודית".