"ללמוד מהכישלון הצרפתי ב־1968"
אחד האתגרים המרכזיים של המחאה הנוכחית בישראל היא להתאחד וכאן יש תפקיד להסתדרות
07:0208.08.11
לדעתו של זכים, אין זה מקרה שהישראלים יצאו אל הרחוב כחצי שנה לאחר ש"אביב העמים" הערבי הגיע לשיא במהפכה המצרית.
"הרבה מאוד שנים הושמעה הטענה היהירה, בעצם הגזענית, כי ישראל היא אי של נאורות פוליטית בתוך ים של חושך לבנטיני. לפתע, המיתוס הזה התנפץ. לא רק שמתברר שאנחנו
בינתיים, מי שנמצא בחזית המחאה הם נציגי מעמד הביניים. מי שפחות נראות בה הן השכבות העניות והפריפריאליות בחברה הישראלית.
"אחד ההסברים המרכזיים לכישלון של מרד הסטודנטים בצרפת ב־1968 הוא שהסטודנטים והפועלים לא הצליחו להתאחד. זהו אחד האתגרים המרכזיים של המחאה הנוכחית בישראל. כאן יש תפקיד להסתדרות, שיש לה היסטוריה מאוד אמביוולנטית ביחס לדמוקרטיה ולצדק חברתי. אך אין ספק, כאן צריך להשקיע מאמץ בלתי־נלאה. לאיגוד מקצועי מקום מרכזי בכל אלטרנטיבה לשלטון ההון".
לפני הפגנת ה־300 אלף במוצ"ש, נדמה היה כי מארגני המחאה החלו להיחלש במידה מסוימת על רקע דרישתם לקיים פגישת מו"מ עם נתניהו מול מצלמות - צעד שלאחר מכן התנצלו עליו.
"הם לא צריכים להתנצל על דבר. זהו ביטוי מאוד כן של חשדנות ומיאוס כלפי התרבות הפוליטית הכל כך כוחנית שלנו, הנעדרת יושר ויושרה. מקובל לראות בצילום שם נרדף לאמת, טכנולוגיה שחודרת מבעד לאשליה, שיוצרת שקיפות חסרת תקדים. לא כך הדברים אמנם, אך עצם הדרישה, הבעת המשאלה, היתה הולמת ברמה סמלית. יש להמשיך בניסיונות אלה להכתיב כללי משחק חדשים החותרים תחת העסקים כרגיל".
