"שכר הבכירים הוא מטורף, וצריך להבין מדוע הוא משולם מלכתחילה"
הממשלה צפויה לאשר מחר את המלצות ועדת נאמן. פרופ' ישי יפה: "שכר הבכירים בארץ הוא הסימפטום לבעיות בממשל תאגידי. הפתרון הוא לטפל במחלה, לא להחביא את הסימפטום"; פרופ' שרון חנס: "לרגולטורים עצמם אין כלים לקבוע מהו השכר הראוי"
"יש מקום להציב תקרה לשכר הבכירים, אבל על ידי דירקטוריון החברה ולא הרגולטור" - כך אומר פרופ' שרון חנס מאוניברסיטת תל־אביב. לדבריו, ממשלות המתערבות בשכר הבכירים מתאימות יותר לדיקטטורות. "מאוד מוזר שהממשלה תקבע תקרת שכר בשוק חופשי".
ובכל זאת, יש תקדימים חריגים גם במערב: "בעת המשבר הכלכלי האחרון, הממשל האמריקאי הגביל את שכר המנהלים בחברות שקיבלו סיוע פדרלי לעד חצי מיליון דולר בשנה. המגבלה עודדה את החברות למהר ולהיפרד מהסיוע".
תמריץ ללקיחת סיכונים
דוגמה נוספת היא חקיקה משנות התשעים בארה"ב, השוללת הטבות מס על שכר גבוה שאינו מוטה ביצועים. "זו לא בדיוק התערבות ישירה בשכר", אומר חנס, "וזה גרם לחברות להעניק אופציות לבונוסים מוטי ביצועים, שבחלק מהמקרים הובילו את המנהלים לקחת סיכונים".
חנס מקבל את ההתערבות שמציעה ועדת נאמן, אם כי לא ברור לו אם קביעת התקרה בדירקטוריון אמורה להיות קביעה אבסולוטית או לשקלל את התגמולים כאחוז מהרווח למשל. "לרגולטורים עצמם אין כלים לקבוע מהו השכר הראוי", אומר חנס. "אפילו רגולטור גאון ויודע־כל יכול רק לקבוע את השכר בחברה הכי גדולה ומתוחכמת כתקרה המקסימלית. אבל גם זה לא יתאים לשאר החברות. זה גם עלול להוביל לעיוות שנוצר באמריקה".
את הכוח החדש שמבקשת ועדת נאמן להעניק לאסיפה הכללית, שתוכל לחייב דירקטוריון להסביר מדוע בחר במדיניות תגמול מסוימת, רואה חנס בחיוב. "זהו מהלך בעל משמעות, בעיקר בחברות ישראליות בולטות ובעלות חשיפה ציבורית גבוהה, שיתקשו להתעלם מהמלצות האסיפה הכללית".
ישי יפה. "צריך לטפל במחלה" צילום: אוראל כהן השכר הוא סימפטום
"שכר הבכירים בארץ הוא הסימפטום לבעיות בממשל תאגידי", אומר פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית. "הפתרון הוא לטפל במחלה, לא להחביא את הסימפטום". יפה סבור שהצבת תקרת שכר לא תהיה אפקטיבית, כי ניתן יהיה להתחכם ולעקוף אותה. "השכר הוא מטורף, זה נכון, והפתרון הוא להבין מדוע שכר כזה משולם מלכתחילה. שכר הבכירים הוא כמו סימנים על העור, והגבלת שכר היא לשים עליהם משחה שתסתיר. זה לא יפתור את הבעיה".
בניגוד לחנס, הציפיות של יפה מהאסיפות המחוזקות אינן גבוהות: "הניסיונות שהיו בארץ להגדיל את הכוח של בעלי מניות המיעוט לא הצליחו, אף שהלכו איתם מאוד רחוק באמצעות דרישת הרוב המיוחד. ההישגים של השיטה הזו שנויים במחלוקת, שכן רוב עסקאות בעלי העניין עוברות ברוב שגבוה מחצי".
את הסיבה לאישור רוב עסקאות בעלי העניין, למרות דרישת הרוב המיוחד, תולה יפה בריכוזיות. "במשק ריכוזי יכול להיות שגוף פיננסי הנשלט על ידי בעל הון מסוים יצביע בעד עסקה של חברה של בעל הון אחר, בתמורה לכך שהגוף הפיננסי של אותו בעל הון יצביע בעת הצורך על אישור עסקה של חברה של בעל ההון הראשון.
"מי הולך להצביע באסיפות הכלליות? גברת כהן מחדרה לא תלך, אלא רק הגופים המוסדיים. אנחנו צריכים לוודא שאותם גופים יחשבו רק על טובת החוסכים כשהם מצביעים, כשרמת הרוב שנדרשת באסיפה לא מספיקה כאן. צריך להגביל את הבעלות של אנשים על אחזקות בגופים פיננסים וריאליים, כי הגדלת דרישות הרוב לא תפתור את שורש הבעיה".
