משפט

הכור בדימונה חוזר לביהמ"ש: משפחות חולי הסרטן דורשות דיון נוסף

המשפחות טוענות כי בית המשפט העליון קבע הלכה חדשה, אשר השלכותיה יביאו בין היתר להצפת המערכת בתביעות

מארק שון 13:1727.10.10

חודש לאחר המהלומה שספגו מבית המשפט העליון, משפחות חולי הסרטן שחלו במהלך עבודתם בכור בדימונה משיבות מאבק. בעקבות פסיקת העליון כי התביעות התיישנו, הגישו בתחילת השבוע המשפחות בקשה לדיון נוסף. טענתן העיקרית: העליון שינה מהותית את ההלכה הנוגעת להתיישנות.

 

השלכות פסק הדין הן מיידיות. שלשום קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, אסתר דודקביץ, כי על בני משפחות אחרים מהכור בדימונה להודיע לה עד יום חמישי הקרוב אילו תיקים (מתוך כ־35 המתנהלים מולה) התיישנו בעקבות פסיקת העליון.

 

פסק הדין של העליון דן בשלוש תביעות מתוך כמה עשרות שהוגשו בשנים האחרונות נגד הוועדה לאנרגיה אטומית על ידי עובדים בקריה למחקר גרעיני. בני המשפחות הגישו את התביעה כמה שנים לאחר פטירת קרוביהם, בטענה שלא ידעו את העובדות הרלבנטיות ואת הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה, לאור מעטה החשאיות האופף את הקמ"ג.

 

הכור בדימונה הכור בדימונה צילום: אי פי איי

 

התובעים בתיקים אלה הם בין היתר משפחתו של נחום גיא ז"ל, שעבד במקום בשנות השישים ונפטר מסרטן בשנת 1982, והתביעה בשמו הוגשה ב־2003, ומשפחתו של ניסים אלקסלסי ז"ל, שעבד במקום כ-11 שנים עד 1976, ונפטר בפברואר 1976, בהיותו בן 61. השופט יצחק עמית קבע כי מאז מותם ועד להגשת התביעות (בתחילת שנות ה־2000) לא התגלתה אף עובדה חדשה שהצדיקה את האיחור בהגשת התביעות. תקופת ההתיישנות החוקית היא שבע שנים, והחריג בחוק מאפשר הגשת תביעה חדשה במקרה שהתגלתה עובדה שלא היתה ידועה קודם לכן.

 

עו"ד אילן קנר, שמייצג חלק מהנפגעים ומנהל במקביל עוד 45 תביעות, הגיש כעת בקשה לדיון נוסף בעניין.

 

הבקשה נוגעת לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, שמהווה חריג לכלל הבסיסי כי תביעה תתיישן לאחר שבע שנים, ועל פיו אם התובע "לא היה מודע לעובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

 

השאלה בבסיס הבקשה לדיון נוסף היא מהו היקף המידע המינימלי שעל פיו יש לצפות מתובע להגיש תביעה. מההלכה החדשה עולה כי די בחשד המקנן בלבו של התובע כדי להתחיל את מירוץ ההתיישנות, ואין צורך במידע ממשי.

 

"ברשותם של עובדי הקמ"ג אין כל נתונים בדבר החומרים הכימיים והרדיואקטיביים שאליהם נחשפו", נכתב בבקשה. "הנתונים נאספים, נשמרים ומנותחים על ידי הקמ"ג. כאשר ניסו העובדים להשיג מידע זה, נתקלו בחומה בצורה".

 

מה שהדליק את הנורה האדומה אצל התובעים היה פסק דין שניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א בעניינו של עובד אחר, חיים איטח. באותו פסק דין שקיבל תהודה ציבורית נקבע בפעם הראשונה כי בכור מזלזלים בחיי אדם ולא מקפידים על אמצעי זהירות בעבודה. לטענת עו"ד קנר, לפי קביעת ביהמ"ש העליון בתיק, ה"חטא" היחיד של המשפחות הוא שלא הגישו את תביעותיהם מיד עם הפרסום ב־1997, במקום להמשיך לחקור את הנושא.

 

השלכות ההלכה החדשה הן משמעותיות, לטענת קנר. מעבר לתביעות שהוא עצמו מנהל, לטענתו יש לכך השלכות רוחביות. "ההלכה תיאלץ כל תובע פוטנציאלי אשר חשד מקנן בלבו להגיש תביעה, ובלבד שזו לא תתיישן". המשמעות היא שתובעים ירוצו להגיש תביעות לא מבוססות מספיק, מה שייצור עומס על בתי המשפט, רק כדי לעמוד במירוץ הזמן של ההתיישנות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x