ההבטחה הגדולה של הווימקס תתקיים בלעדיו
הוויימקס מניע רשתות אלחוטיות בטווחים הגדולים פי עשרות מהטווח של הרשתות האלחוטיות, אך בניגוד ל-Wifi, הוא נשלט בידי ספקי התקשורת
שוק הוויימקס נאבק מאז ומעולם בשני אתגרים עיקריים. ראשית, משבר האשראי בשנתיים האחרונות, שקדם לו משבר התקשורת והאינטרנט בשנים 2000–2002, הקטין משמעותית את ההשקעות של ספקי התקשורת בהקמת רשתות עתידיות, ובכך גזר גם על ספקי ציוד התקשורת שנים שבהן כל שניתן היה הוא רק לנסות להחזיק מעמד. הפגיעה היתה בכל סוגי הטכנולוגיות, אולם כטכנולוגיה שאמורה להציג אלטרנטיבה חדשה יחסית, יצרני הוויימקס נתקלו בהתנגדות קשה יותר בשוק.
כמו כן, הרצון להציג כל טכנולוגיה כמהפכנית וככזו שהעולם כולו נדרש לשמוע עליה הוביל את העיתונות להוציא את הוויימקס מגבולות הגזרה שתוכננה לה מלכתחילה: טכנולוגיה שרלבנטית בעיקר במקומות שבהם לא קיימת תשתית סלולרית, ואף קרקעית, קודמת, שם היא אפשרה לפרוס רשתות כבר בעשור הקודם - לעומת הדור הרביעי בסלולר, ה־LTE, שרק השנה החל להיפרס, טיפין טיפין, בכמה שווקים.
התמיכה של חברות הטכנולוגיה בוויימקס היתה נרחבת, ותרמה לתחזיות הוורודות - אינטל הגדולה התייצבה מאחורי הטכנולוגיה והצהירה כי מעבדיה העתידיים יתמכו בקישוריות אלחוטית שכזו. סיסקו רכשה ב־2007 את Navini, שפיתחה ציוד וויימקס. נורטל ומוטורולה תיארו את נפלאות הוויימקס בתסריטים של ערים דיגיטליות וקהילות אלחוטיות.
ואז הסדקים החלו להיפער. אינטל הכריזה לפני כשנתיים כי תשלב תמיכה ב־LTE בשבביה, סיסקו לא הצליחה למנף את רכישת נאביני, ונורטל פשטה רגל - עובדה שהשפיעה על אלווריון עצמה, שקשרה עמה הסכם לשיווק משותף.
כיום, כש־9 מבין 10 מפעילי התקשורת הניידת הגדולים מצהירים כי לא יפרסו רשתות וויימקס, הכתובת לא רק על הקיר, היא מחלחלת לדו"חות הכספיים. אין בכך כדי לטעון שהוויימקס מת - העולם גדול מספיק כדי שחברות המייצרות ציוד התומך בו יוכלו להחזיק מעמד גם שנים קדימה. אולם מי שקיווה לכבוש באמצעותו את העולם, נתבדה.