$
משפט

חשיפת כלכליסט: החיים הטובים של סניור כהן

בחודש אפריל בשנה שעברה חשף "כלכליסט" לראשונה את מקום מסתורו של השופט הנמלט דן כהן בפרו. אנו מביאים כאן את התחקיר אשר חשף את החיים הטובים שניהל כהן בעיר לימה שהיתה לעיר המקלט שלו עד שנעצר אתמול לבקשת ישראל

אסף לוי 11:4325.08.09

דן כהן משקיף מחלון דירתו אל מגרש הגולף היוקרתי שבפאתי רובע סאן איסידרו, הלב הפיננסי והעסקי של לימה, בירת פרו. הוא יורד במעלית מהקומה התשיעית, פוסע אל החניון התת-קרקעי של הבניין ברחוב לוס לאורלס, מתיישב על כיסא הנהג של טויוטה קאמרי שחורה, ויוצא לסיבוב בעיר.  

 

בשנתיים וחצי האחרונות הגלות מכבידה על שגרת יומו של המשפטן המבריק, שהדהים בנובמבר 2005 את הקהילה המשפטית והעסקית בארץ כאשר נמלט בחטף מישראל תחת חשדות כבדים של שוחד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שקיבל לכאורה במשך שנים.  

 

כהן היה מבכירי הפרקליטים בישראל: שופט מחוזי לשעבר, איש עתיר נכסים וקשרים, משפטן צבעוני, ממולח ותוסס, מתוחכם ומרושת היטב. הוא חותנו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק (בנו של ברק נשוי לבתו של כהן, אורנית); שותפם לשעבר של נסיכי המשפט אבנר ברק ויורם זמיר ושל עורך הדין מיכאל שפיגלמן; וחבר אישי של כמעט כל צמרת המשפט בישראל. בהחלט לא דמות שמישהו יכול היה לחשוד בה בהסתבכות פלילית כה חמורה, ובוודאי שלא בבריחה חפוזה למדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל.  

 

וכך, מי שהתרגל לסדר יום עמוס בפגישות עם שועי ארץ ולנוכחות קבועה באירועים חברתיים של האליטות מסתגל כיום לשגרה בקצב אחר: הוא נרשם ללימודים באוניברסיטה הקתולית של פרו ושוקד על כתיבת ספר חדש. בין לבין הוא מנהל מגעים לא מחייבים עם נציגי פרקליטות המדינה.  

 

שער "כלכליסט" שחשף את מקום מסתורו של דן כהן ב-10.04.08: 

 

"הבנאדם רוצה לראות עולם"

 

מטבע הדברים, קשה מאוד לחלץ אינפורמציה על חייו החדשים של כהן בפרו. כמעט כל מי שיודע משהו ממלא פיו מים. משפחתו הודפת כל שאלה בנושא, וחבריו מקפידים לומר שאינם יודעים דבר. "דני חבר שלי, הוא נמצא כאן בפרו ואני רואה אותו לעתים," מספר ברוך איבצ'ר, איש עסקים ישראלי-פרואני, מהאנשים החזקים והעשירים במדינה הדרום אמריקאית והבעלים של תחנת הטלוויזיה הפופולרית ביותר בה. "מה הוא עושה פה? אני לא יודע. כותב ספר, מסתובב. הוא הגיע לפרו, אחר כך נסע לקרנבל בברזיל וחזר, אבל לא דיברתי איתו על בעיות שיש לו או אין לו שם בישראל. אני חבר שלו מאז הלימודים באוניברסיטה, למדנו יחד בפקולטה למשפטים בירושלים, גם עם יוסי ירושלמי (לימים שותף של כהן – א"ל). אנחנו חברים הרבה שנים. אם יש לו בעיות, אני לא רוצה להיכנס לזה".  

 

אימייל שנשלח ליוסי ירושלמי, כיום עורך דין ניו יורקי, ובו בקשה לשמוע על ימיו המשותפים עם כהן בפקולטה הירושלמית נותר ללא מענה. ניסיון לדלות פרטים מאשתו ניצה כהן, בוודאי האדם הקרוב לו ביותר, הוליד סירוב מלא בוז. "אני באמת לא חייבת לך שום דבר," אמרה לפני שטרקה את הטלפון. "מיסטר כהן הוא אדם נחמד מאוד. כבר הרבה שנים לא ראיתי אותו," ענתה העוזרת הפיליפינית שמטפלת בחמותו בת ה-93 של כהן בווילה רחבת המידות שלו בסביון.  

 

את הווילה הזו נטש כהן לטובת הפרבר העשיר במערב לימה, לחוף האוקיינוס השקט. הרובע משובץ נציגויות זרות ומטות בנקים מרכזיים. באזור מתרכזת גם מרבית הקהילה היהודית הקטנה של פרו, אולם מעטים מהם שמעו על הימצאו של השופט נשוא הפנים בסביבתם. "כל מיני אנשים כאן באים והולכים," אומר מאיר בלומנפלד, רב מקומי של חב"ד, בתשובה לשאלה אם כהן מבקר בבית הכנסת המקומי. "אני לא יכול לאשר לך אם האדון כהן נמצא בסביבה או לא, אבל אם תתקשר בשבוע הבא אוכל למסור לו שחיפשת אותו".  

 

"הוא חי חיים של פנסיונר" מספר אחד מחבריו של כהן שביקר לאחרונה בפרו. "קם בבוקר, שותה קפה, קורא, יוצא לטייל. לא עובד ולא עושה עסקים. הוא מסתובב חופשי במדינה, בריאותו טובה. אשתו ובתו מבקרות אותו. כל החברים שלו באים לבקר ארבע-חמש פעמים בשנה".  

 

אחד מהחברים האלו הוא פרופסור ניב אחיטוב, בעלה של השופטת המחוזית נורית אחיטוב ולשעבר מנכ"ל אוניברסיטת תל אביב. אחיטוב ביקר אצל כהן לאחרונה, אבל מסרב לאשר את הפרטים. "דן כהן הוא חבר ילדות שלי, ואני לא מוכן לדבר עליו", הוא אומר.

 

"הבנאדם רוצה לטייל, לראות עולם," מספר מקורב של כהן. "הוא שותה פינה קולדה, יוצא לטייל בשמש וחי כמו פנסיונר. אמנם בגיל 65 אי אפשר לשחק כדורגל במשך שעתיים, אבל אפשר בהחלט לטייל".

 

דן כהן דן כהן
"כשכהן הבין שעלינו עליו, הוא נמלט"  

 

בריחתו של כהן היתה בעצם יציאה מתוכננת מראש לשנת שבתון, שממנה טרם שב לארץ. הסיבה היא היותו חשוד מרכזי בפרשה שנחקרה על ידי רשות ניירות ערך: כהן, שהיה דירקטור ותיק ורב השפעה בחברת החשמל, נחשד שקיבל במשך שנים כספים בתמורה לקידום אינטרסים שונים בחברה. "הוא פשוט הבין שעלינו עליו," אומר היום גורם שהיה מעורב בחקירה. "גילינו את כל המקומות שבהם נמצאים הכספים שלו - מקלטי מס וחברות קש באיי התעלה ובעוד מקומות בעולם. הוא הבין שחשפנו אותו ושנחזור אליו שוב, ולכן נמלט."  

 

בחודשים הראשונים לאחר שעזב את הארץ פיזר כהן ערפל, וטען באמצעות מקורבים שמדובר כאמור בשנת שבתון ותו לא. אלא שמעט אחרי שנמלט התברר שכהן השתקע בפרו, שלה אין הסכם הסגרה עם ישראל. מאז עברו שנתיים וחצי. לדעת גורמי החקירה, כהן מנסה למשוך זמן.

 

כדי להבין את שורשי הסיפור, עד כמה נטוע כהן בלב האליטה הישראלית ועד כמה מביכה הפרשה עוד עשויה להיות אם תתברר בבית המשפט, צריך ללכת אחורה. דירקטורית לשעבר בחברת החשמל, עו"ד עדה רבון, סיפרה השבוע על שיחה שהיתה לה עם שר האוצר לשעבר אברהם שוחט, שהתנגד להארכת המינוי של כהן לקדנציה שנייה בדירקטוריון. "בייגה אמר לי פעם בשיחה שהיתה לנו 'מה את רוצה שאעשה אם אני מקבל טלפון מהחתן של ראש הממשלה, שאומר לי שראש הממשלה רוצה את כהן בתפקיד"',? סיפרה.

 

ראש הממשלה הוא כמובן רבין, השנה היא 1995 והחתן הוא עו"ד אבי פילוסוף, אז בעלה השני של דליה רבין. "דן כהן היה הקונסילייר של קבוצה שכללה אז את רפי פלד, אבי פילוסוף ואחרים", מספר חבר דירקטוריון החברה לשעבר. "בדירקטוריון קראו להם 'חבורת הג'קוזי', וכהן הוא שריכז את הפעילות בחברת החשמל מטעם הקבוצה". חבר הדירקטוריון המשיך לשרטט מזיכרונו שלל עסקאות שנרקמו על חשבון חברת החשמל, אי אז באמצע העשור הקודם. משותפת לכולן היתה פעילותו הנמרצת של כהן במועצת המנהלים של חברת הענק הממשלתית.

 

במסגרת תפקידיו כיו"ר ועדת הנכסים וכחבר בוועדת המכרזים של חברת החשמל החזיק כהן בידיו עוצמה אדירה. מצד אחד הוא ייצג לקוחות עתירי ממון ואינטרסים, כמו האחים עופר, הבנק הבינלאומי, בזק, עיריית תל אביב ורבים נוספים; מצד שני הוא שחה בתוך הפוליטיקה הפנימית של חברת הענק, שתקציב ההצטיידות השנתי שלה עמד אז על כ-6 מיליארד שקל. הוא הכיר כל מנהל בכיר וכל תוכנית עתידית של החברה.

 

את הקשרים והסמכויות הללו ניצל כהן, על פי החשד, כדי לקדם עסקאות מפוקפקות, כאשר מתחת לשולחן הוא קיבל בתמורה כספים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. החקירה, שהסתיימה והועברה לפני יותר משנה לפרקליטות מיסוי וכלכלה, חשפה שני מקורות עיקריים שמהם כהן קיבל לכאורה כספים: הראשון הוא איש העסקים המנוח עזרא הראל, הבעלים של החברה הציבורית רוגוזין; השני הוא אורן אהרונסון, מנכ"ל חברת סימנס ישראל – אחת מספקיות הציוד הגדולות ביותר של חברת החשמל.

 

"הדירקטוריון החליט על רכישת קרקעות מעזרא הראל תחת איומים ולחצים של דן כהן", מספרת רבון. "היום כל אחד מבין שמי שרצה לקנות את הקרקע רצה בעצם להעשיר את המוכר. כהן היה עורך הדין של הראל, ואחרי שהוא התמנה לוועדת הנכסים, חברת החשמל באה לקנות קרקעות חסרות ערך, מתחם תעשייתי באשקלון, בעשרות מיליוני שקלים, ללא שום הצדקה או צורך ממשי. כהן הביא לוועדת הנכסים עסקה מבושלת. הרגשתי שצריך להיכנס לבונקר תחת הלחץ שהופעל שם. מה שמצאו עליו אחר כך חוקרי רשות ניירות ערך הוא רק טיפה באוקיינוס".

 

חקירת העסקה שבמסגרתה שילמה חברת החשמל 62 מיליון דולר להראל בתמורה לקניית הקרקעות הסתעפה, והביאה את חוקרי רשות ניירות ערך להתחקות גם אחר עקבותיהן של עסקאות אחרות שקידם כהן - הפעם לטובת סימנס. החקירה העלתה שעקב לחציו של כהן הועדפה לכאורה חברת הענק הגרמנית במכרזים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שפרסמה חברת החשמל.  

 

חוקרי הרשות לא הספיקו לשאול את כהן אפילו שאלה אחת בנוגע לכספים שקיבל מסימנס לפני שעזב את הארץ, אבל המנכ"ל אהרונסון סיפר בחקירתו על העברות הכספים לחשבונות שונים של כהן ברחבי העולם בתמורה לקידום ענייניה של סימנס בחברת החשמל. לאור המידע שהעביר אהרונסון תפסו חוקרי הרשות את חשבונות הבנק של כהן. הם נעזרו לצורך כך במשרד המשפטים וברשות ניירות ערך האמריקניים. אף שפרטים מסוימים הקשורים באהרונסון עדיין נמצאים תחת איסור פרסום, אפשר ללמוד משהו מהביטחון שמקרין אחד ממקורביו: "אורן אהרונסון ממשיך בעבודתו כמנכ"ל סימנס ישראל ועושה שם חיל", אומר המקורב. "הוא לא ממתין לשובו של דן כהן, ואסור לו בתכלית האיסור לשוחח עם עיתונאים בעניין. דבר אחד אפשר לומר בבירור: אם דן כהן יחזור לארץ, לא יוגש נגד אהרונסון כתב אישום בגין נתינת שוחד. הוא שיתף פעולה עם חוקרי רשות ניירות ערך, השיב לשאלות וסיפק להם את האינפורמציה שהוא יודע. הוא לא צפוי להעמדה לדין".

 

 

דן כהן, כפי שצולם בלימה דן כהן, כפי שצולם בלימה

 

שוחד או לובינג לגיטימי?

 

בצד השני, בעצה אחת עם פרקליטיו, עורכי הדין אלי זהר, יהודה וינשטיין ואיתן מעוז, מגבש כהן קו הגנה פשוט אל מול החשדות. עורכי דינו ביקרו אצלו כמה פעמים במהלך התקופה, ועל פי הגרסה שטרם הוצגה באופן רשמי, פעולותיו של כהן למען סימנס מול חברת החשמל נעשו לאחר שסיים את כל תפקידיו בדירקטוריון. "דן כהן חדל מלהיות דירקטור בחברת החשמל ב-2001" אומר מקורב לכהן. "כל קשר שהיה לו עם חברת החשמל אחר כך, אם היה, נעשה במסגרת פעילות לובינג לגיטימית. שוחד אין פה. לא סתם לא הגישו נגדו כתב אישום או אפילו הצהרת תובע. כל השמועות שהוציאו עד היום מופרכות. יש ברשות ניירות ערך איש אחד שהוא המנוע מאחורי החקירה הזו, והוא רוצה לתקוע את דן כהן. זה כל הסיפור".  

 

על השאלה מדוע התאמצו כהן וסימנס להסתיר את התשלומים בחשבונות זרים אם מדובר בפעילות לובינג לגיטימית, המקורב מעדיף שלא להשיב. "הם לא ביקשו ממנו דרכון, לא ביקשו ממנו ערבויות ולא החתימו אותו על הגבלות כלשהן", הוא אומר. "הוא לא ברח ולא נמלט. 'הילד איננו' כי מדובר ברשלנות שלהם. הוא ממילא אמר שהוא רוצה לצאת לשנת שבתון. יש פה יותר עשן מאשר בשר, חסרות להם ראיות מהותיות להגשת כתב אישום".

 

ברשות ניירות ערך מתייחסים לטענה שמדובר בלובינג, ולא בשוחד, בביטול. "נכון, תשלומי השוחד מסימנס שולמו ב,2003- שנתיים אחרי שכהן סיים את כהונתו בחברת החשמל, אבל הם הועברו לאור סיכום מוקדם שנעשה בתקופה שהוא היה בדירקטוריון," קובעים שם. "קבלת הכסף לא צריכה להיות בו זמנית עם הסיוע שלו. הסיוע שהוא נתן לסימנס היה בזמן שהוא היה דירקטור, ההבנה שהוא יקבל כסף נולדה אז, לכן אפשר לייחס את התשלומים כתמורה.  

 

"דן כהן היה הדירקטור הכי ותיק בדירקטוריון ובעל ההשפעה הכי גדולה; אדם מאוד דומיננטי שכיהן שם שתי קדנציות, כמעט עשר שנים של פעילות בדירקטוריון. בישיבות הדירקטוריון שבהן היו צריכים לקבל את ההחלטות הוא היה מאוד דומיננטי, הפעיל את השפעתו והכריע את הכף לטובת סימנס. בדירקטוריון דווקא היתה נטייה לקחת את ההצעה השנייה".

 

ואז כביכול הוא התעורר והפעיל את השפעתו לכיוון סימנס?

"כן."

 

כהן מעולם לא התראיין בנוגע לחשדות הכבדים שנקשרו בשמו ודחה את הבקשה גם במקרה זה. "למה הוא צריך את זה?" שואל מקורבו. "הוא לא יעשה את זה ולא ייתן חומר לחוקרים. שנתיים וחצי הוא לא הוציא הגה מפיו, וברור שהוא גם לא יעשה כן".

 

עד שיוכרע עניינו, כהן יכול לפגוש באזור מגוריו מכרים ותיקים שפועלים בלימה לאחרונה. החברה לישראל, שבשליטת סמי ועידן עופר, לקוחותיו לשעבר של כהן, דיווחה לפני כארבעה חודשים כי תקים בפרו טורבינת גז בהספק של 192 מגה-ואט ובעלות כוללת של כ-90 מיליון דולר. שותפיה בפרויקט: ממשלת פרו - וחברת סימנס.  

 

פרקליטו של כהן, איתן מעוז, מסר בתגובה לשאלות "כלכליסט" כי "בהיות הנושא בחקירה אין באפשרותנו להגיב, בפרט לא על השאלה על כתיבת הספר."
בטל שלח
    לכל התגובות
    x