סגור

נשארים בארץ בקיץ? רשימת הנחלים המזוהמים בצפון הולכת ומתארכת

המשרד להגנת הסביבה פרסם את הרשימה המעודכנת של הנחלים המזוהמים בצפון, בהם יעדים פופולריים כגון מפל הג'ילבון, מפל היהודייה והמג'רסה

מגיפת הקורונה תשאיר, ככל הנראה, רבים מהישראלים בארץ גם הקיץ, ואולם נראה כי המשימה של מציאת יעד רטוב לטיול בצפון - תהיה קשה במיוחד.

המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד הבריאות, פרסמו לפני זמן קצר את רשימת הנחלים המזוהמים בהתאם לבדיקות שנערכו בימים האחרונים. על פי הדיגומים שנערכו נמצאו תוצאות חריגות בשורת נחלים בצפון הארץ ומהמשרדים נמסר כי הכניסה אליהם עלולה להיות "מסוכנת באופן זמני".
ברשימה כלולים נחל צלמון בריכת החרוב וטחנת קמח; נחל געתון חניון החורבה; שניר (חצבאני): ממורד התחנה ההידרואלקטרית (סמוך לגשר מעיין ברוך) עד למפגש עם הירדן; בניאס מגשר כפר סאלד עד המפגש עם הירדן; ירדן: מגשר יוסף עד מיצד עטרת; ג'ילבון: מפל דבורה; יהודייה: מפל יהודיה; זאכי; אל-על: מפל שחור; מג'רסה עד הכניסה לכינרת ומשושים: בריכת המשושים.
למרות שמזה שנתיים נמצאים נחלים רבים בצפון מזוהמים, הבדיקות נערכות רק אחת לשבועיים, ולא נראה כי הבעיה עומדת להיפתר בקרוב.
התוצאה היא חוסר ודאות גבוה בקרב מטיילים, שחלקם הזמינו מקומות לינה באתרים השונים בחופשת הקיץ - ואינם יודעים מה יהיה המצב בנחלים.
לפי הדיווח של המשרדים, הבדיקות לחיידקים נערכו ב-20 ביוני בנחלי הגליל המערבי והתחתון וב-21 ביוני בנחלי הגולן ועמק החולה; בכמה נחלים נמצאו תוצאות שחורגות מהמלצות משרד הבריאות (400 קולי צואתי).

2 צפייה בגלריה
מפל יהודייה
מפל יהודייה
מפל יהודייה
(עופר צור)

עוד נמסר כי פרט לנחל הג'ילבון, שבו נצפה בקר בעת הדיגום, המשרד להגנת הסביבה לא מצא מקור זיהום ידוע ביתר הנחלים. "הדיגום לאיכות המים במספר נחלים בצפון מתבצע מדגמית אחת לשבועיים, באמצעות פקחי רשות הטבע והגנים. משרדי הבריאות והגנת הסביבה ממשיכים בדיגום ובמעקב, ויעדכנו בהמשך ככל שיידרש", נמסר.
על פי ההערכות, הזיהום בחלק מהנחלים מגיע מלבנון ובחלק מהמקרים - בשל עדרי בקר שעושים את צרכיהם במים או בסמוך להם. המשרד להגנת הסביבה פעל לצמצם את הזיהום באמצעות התקנת שקתות מים שיהוו חלופה אטרקטיבית יותר עבור עדרי הבקר, אולם בפועל ועל אף שהותקנו עד כה 52 שקתות, הרשימה של הנחלים המזוהמים רק הולכת ומתארכת. בכל שבועיים נכנסים ויוצאים מהרשימה נחלים אחרים, והמטיילים ומדריכי הטיולים מצויים בחוסר ודאות.
מעמותת צלול נמסר בתגובה: "לאחר סדרת זיהומים מתמשכת הגיע הזמן שמשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה יבצעו חקירה יסודית של מקורות הזיהום במטרה להסירם, ולא יסתפקו אך ורק באזהרת הציבור מפני כניסה לנחלים בנוסף, יש צורך לדגום את הנחלים באותה תדירות שבה דוגמים את חופי הרחצה כדי להפוך את האזהרות לגורפות פחות ומדויקות יותר. מדיניות זהה יש לנקוט לגבי שאר נחלי הארץ שזורמים בהם מים בתקופת הקיץ - כזיב, תנינים ועוד. בדיקות כאלה יסייעו בהסרת מקורות זיהום ויגבירו את ביטחון הציבור. במדינה קטנה וצפופה שהנחלים שבה מועטים יש לעשות מאמץ מיוחד ולאפשר לציבור ליהנות מהנחלים ולא למנוע ממנו את הגישה אליהם".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לפניית כלכליסט בנושא, שהועברה עוד בטרם פורסמה היום הרשימה העדכנית של הנחלים: "במסגרת הפעילות שהמשרד להגנת הסביבה מוביל למניעת הגעת זיהומים לנחלים, וכן במסגרת יישום החלטת הממשלה 4528, מיושמת תוכנית להרחקת הבקר מהנחלים על ידי הקמת שקתות מים, המבוצע על ידי רשות הטבע והגנים בתקציב כולל של כ-14 מיליון שקל.
"עד כה הותקנו ופועלות 52 שקתות מתוך 57 מתוכננות באזור שהוגדר לשלב הראשון. כמו כן, מתבצע ניטור של יעילות המהלך באמצעות חיישני GPS שהותקנו באופן מדגמי באמצעות קולרים על צוואר הפרות. ממצאי הניטור מאששים את ההנחה, כי הצבת שוקת בחלקת המרעה מצמצמת במידה משמעותית את נוכחות העדר בקרבת גוף המים הטבעי. הצבת השקתות נמשכת כעת לאורך הירדן ההררי, ובמקביל מתבצע חיסון של עדרי הבקר במרחב נגד מחלת העכברת, בהובלת השירותים הווטרינריים.

2 צפייה בגלריה
מפל הג'ילבון ג'ילבון
מפל הג'ילבון ג'ילבון
מפל הג'ילבון ג'ילבון
(עופר צור)

"במהלך השנה הקרובה יוקמו עוד כ-50 שקתות, והמהלך של הצבת השקתות ביחד עם המשך ניטור סדור ופיקוח הדוק, צפויים להביא להפחתת הזיהום לנחלים לרווחת כלל הציבור בישראל. הדיגומים שנערכים בנחלי הצפון הם דיגומים מייצגים בלבד שמבוצעים עבור משרד הבריאות באמצעות פקחי רשות הטבע והגנים, לפי תוכנית שקובע משרד הבריאות ובמימונו. התדירות שקבע משרד הבריאות היא של פעם בשבועיים בעונת הרחצה, ופעם בחודש בעונת החורף.
"גדות הנחל, כמו גם חופי הרחצה, נמצאים באחריות הרשות המקומית או הגוף המנהל את אותו השטח (כמו רשות הטבע והגנים בשמורות). המשרד להגנת הסביבה מבצע פיקוח על מקורות זיהום פוטנציאליים, מבצע סיורים וכן ניטור סביבתי לפי הצורך. במקומות שבהם מתגלה מקור זיהום מוגדר, הנושא מטופל בהתאם לצורך.
"הבדיקות הבריאותיות של חיידקי קולי צואתי משמשות כאינדיקטור מקובל בעולם להימצאות זיהום במקורות מים. מדד חיידקי קולי צואתי יכול להיות מושפע מגורמים שונים, כמו גלישות שפכים לנחל, נוכחות של חיות ועופות בר, בני אדם טובלים, הרחפה של משקעים מהקרקעית ועוד.
"כאשר יש מקור ידוע, כגון ביוב, ריכוז החיידקים גדול משמעותית - ריכוז של מאות אלפים עד מיליונים - ואילו בבדיקות שנערכות בנחלי הצפון לאורך העונה, כולל בנקודת הדיגום המגיעה מלבנון שבה איכות המים היא הנמוכה ביותר, ריכוז חיידקי הקולי הצואתי אינו עולה על אלפים בודדים. ממצא זה תומך בכך שאין מקור זיהום נקודתי בסמוך לנחלים או מקור ביוב קבוע".