סגור

האיום על הקדנציה של ליברמן: אינפלציה שמרימה ראש

שחרור הביקושים הכלואים, התייקרות המוצרים בחו"ל והצטברות מזומנים בפיקדונות מובילים להתפרצות אינפלציונית, ששר האוצר החדש ונגיד בנק ישראל יצטרכו לרסנה עם ידיים כבולות למדי: העלאת ריבית אינה סבירה כעת, והפחתת מכסים דורשת תמיכה קואליציונית

1. האינפלציה במשק מרימה ראש. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב־0.4% (בהתאם לציפיות שניבאו עליה של 0.5%-0.4%), דבר שהקפיץ את האינפלציה השנתית ל־1.5%, ולראשונה זה שנתיים בתוך תחום יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%). מדובר באותה רמה שנרשמה במאי 2019, ומאז הוא מתחת ליעד. מאז התפרצות משבר הקורונה נוצרה "ספירלה דפלציונית" על רקע המיתון והירידה הדרמטית בצריכה הפרטית, ירידה שבלטה מאוד אפילו במונחים בינלאומיים (כמעט 10%). אלא שמאז תחילת השנה, על רקע מבצע החיסונים המוצלח ופתיחה מהירה של המשק, התהליך התהפך: מאינפלציה שלילית של 0.4% בינואר לרמה של 1.5% בתוך חמישה חודשים.
2. האירועים הללו לא צריכים להפתיע איש, ומי שעקב אחרי הציפיות לאינפלציה ידע לאן הרוח נושבת. גם כאן המספרים מדברים בעד עצמם. הציפיות לאינפלציה משוק ההון (מוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות, Break-even Inflation) זינקו מ־0.4% בסוף 2020 לרמה של 1.7% בחודש האחרון. גם האומדנים של חזאים התעדכנו בהתאם וגם הציפיות מחוזי אינפלציה זינקו במהירות הבזק.
1 צפייה בגלריה
מימין נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן
מימין נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן
מימין נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אלא שבחודש האחרון ההערכות התחזקו. הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג הוציאה דו"ח שבו עדכנה בחדות את תחזית האינפלציה לשנת 2021. זאת אחרי שהיא הבינה כי המגמה המסתמנת היא כאן כדי להישאר, לפחות בטווח הקצר לרמה של 2.2% (דצמבר 2021 מול דצמבר 2020), מעל אמצע יעד יציבות המחירים. רק כדי לסבר את האוזן: הפעם האחרונה שנרשמה אינפלציה של 2.2% היתה ב־2011, לפני עשור בדיוק. עד יוני התחזיות המקובלות דיברו על אינפלציה של 1% עד 1.5% לכל היותר.
3. גרינברג הסבירה את התפנית (היא יותר מהכפילה את התחזית) במילים הבאות: "השקעות מועטות במהלך המגפה מצמצמות את יכולת הייצור ויתמכו במחירים גבוהים יותר (ובעולם ובישראל). ייתכן כי חלק מהעסקים שנפגעו מתקופת הסגרים ירצו להעלות מחירים ולפצות על אובדן ההכנסות. כמו כן לחצי המחירים הצפויים מחו"ל (כפי שתוארו במסמך) ימשיכו להשפיע על האינפלציה בישראל ויבואו לידי ביטוי במחירי היבוא. למרות ייסוף השקל במהלך שנת 2020 (בכ־5%), העלייה במחירי הסחורות בעולם מיובאת גם לישראל (כפי שבא לידי ביטוי בסעיפי הריהוט והציוד לבית, במחירי הדלק ובמדד מחירי התשומות בענף החקלאות). האינפלציה המיובאת והתחזקות הביקושים בישראל צפויות לתמוך בעלייה מסוימת באינפלציה בטווח הקצר".
4. חשוב להבהיר, הרמת הראש של האינפלציה אינה תופעה ייחודית לישראל. דווקא בארצות הברית, שגם ניהלה מדיניות תקציבית מאוד מרחיבה, מדיניות סיוע למשקי בית ולעסקים, ואפילו שיגרה צ'קים לכל האזרחים (גם דונלד טראמפ וגם הנשיא החדש ג'ו ביידן), האינפלציה השנתית זינקה לא ל־1.5% אלא ל־5% והשיא שנשבר הוא של 13 שנה. לא ברור אם התופעה בישראל תהיה באותה עצימות, אבל מה שבטוח כעת זה שהיא תהיה באותו כיוון. הסיבה לכך פשוטה: ההתפרצות האינפלציונית שאנו חווים נובעת לא רק מהירידה בהיצע ומהזינוק בביקושים, אלא גם מהצטברות כסף "חם". כעת ברור לכולם כי רק חלק מאזרחי ישראל נפגע ממשבר הקורונה כאשר מאות אלפי ישראלים המועסקים במגזר הממשלתי והציבורי, בהייטק ובמגזר הפיננסי, לא רק שלא נפגעו, אלא שאפילו התעשרו. לא בכדי הלמ"ס דיווחה כי השכר הריאלי הממוצע (בניכוי האינפלציה) זינק ב־2020 בשיעור עצום של 11%.
והנה נתון מעניין לא פחות: בנק ישראל פרסם נתונים על אחזקת מזומן (זה הכסף הזמין שבתוך שנייה יכול להפוך ל"ביקוש"), שלפיו פיקדונות הציבור זינקו ב־236 מיליארד שקל במשבר, קפיצה חדה וחסרת תקדים של 18%, לעומת עלייה ממוצעת של 4.8% ב־20 השנים האחרונות. אגב, בארצות הברית, שם האינפלציה זינקה בכ־5% כאמור, הזינוק עמד על 30%.
5. הנתונים האלו צריכים להלחיץ מאוד את שר האוצר החדש אביגדור ליברמן, שגם אתמול וגם שלשום התייחס לעליית המחירים הכוללת במשק. "אנחנו במצב מאוד מורכב מבחינת יוקר המחיה ומחירי הדיור. נדהמתי לראות את הקפיצה במחירים בחודשים האחרונים. צריך לנהל את האירוע בצורה ממלכתית ואחראית", הוא אמר, והוא לגמרי צודק. ככל שהאבטלה תמשיך לרדת כפי שקורה כעת, הביקושים רק ילכו ויגברו, וידיו של נגיד בנק ישראל אמיר ירון כבולות לחלוטין.
הרי לא סביר כי בעיצומו של תהליך של התאוששות כלכלית הוא יחל בהעלאת הריבית.