סגור

תושבי הר עמשא לא מוותרים: מערערים לעליון נגד טורבינות הרוח

לפני מספר שבועות דחה ביהמ"ש המחוזי בב"ש את עתירות התושבים נגד התוכנית וקבע שהפגיעה ביער יתיר אשר באזור דרום יהודה צפויה להיות מצומצמת; לטענת העותרים: "הופרה החובה לקיים הליך ראוי ומבוסס על תשתית עובדתית"

תושבי היישוב הר עמשא בחבל יתיר שבאזור דרום יהודה הגישו בימים האחרונים ערעור לבית המשפט העליון נגד הקמת 10 טורבינות רוח גדולות, בגובה 180 מטרים כל אחת (כגובהו של הגבוה במגדלי עזריאלי בתל אביב), בלבו של יער יתיר הנושק לבתיהם.
הערעור לבית המשפט העליון הוגש לאחר שלפני מספר שבועות דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע את עתירות התושבים. השופט גד גדעון קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי החלטת הועדה התקבלה לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי, והפגיעה ביער צפויה להיות מצומצמת שכן רוב שטחי התוכנית אינם ביער, אלא בשטחים המיועדים לחקלאות.
לטענתם, הטורבינות מתוכננות להיבנות מאות מטרים בלבד מבתי התושבים, הקרובה שבהן 442 מטר בלבד מהם – מרחק קצר בהרבה מזה שעליו מומלץ על-פי משרד הבריאות כדי להימנע מהסכנות הבריאותיות הקשות הנובעות, בין היתר, מהרעש הנשמע והבלתי נשמע הנוצר מפעולתן של טורבינות רוח גדולות, ובהן מחלות לב, קשיי קשב וריכוז, הפרעות שינה, ירידה בשמיעה, ועוד.
הערעור מכוון נגד מוסדות ממשלתיים ומוסדות התכנון והבנייה, כמו גם נגד מושב בית יתיר השותף לפרויקט אשר חבר לאנלייט, חברה הנסחרת בבורסה בשווי של יותר מ-6 מיליארד שקל ופעילה מאוד בשוק האנרגיה המתחדשת.

2 צפייה בגלריה
טורבינות של חברת אנלייט בפרויקט עמק הבכא ב רמת הגולן
טורבינות של חברת אנלייט בפרויקט עמק הבכא ב רמת הגולן
טורבינות של חברת אנלייט בפרויקט עמק הבכא ברמת הגולן
(צילום: שי שלום)

תושבי היישוב הקטן המונה כמה עשרות משפחות בסך הכול מבקשים מבית המשפט העליון לבטל את ההחלטה לאשר את התוכנית להקמת הטורבינות ולהחזירה למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לצורך גיבושה של מדיניות ארצית אחידה ומתודולוגיה סדורה לבחינת היבטים בריאותיים של תוכניות להקמת טורבינות רוח בישראל, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של כל תוכנית, באופי השטח המדובר ובאוכלוסייה החיה בסביבתו – ותוך הקדשת תשומת הלב הראויה לשיקולי בריאותם של תושבי האזורים הסמוכים ולעובדות הנדרשות לצורך בחינת ההשלכות הבריאותיות של כל תוכנית ותוכנית.
בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, מצביעים התושבים על פגמים שנפלו לדעתם בהחלטתם של מוסדות התכנון לאשר את המיזם, על כך שלא הביאו בחשבון במסגרת קבלת החלטותיהם שיקולים ראשונים במעלה הנוגעים לבריאות הציבור ועל כך שלא ביססו את החלטותיהם בהיבט זה על מדידה והערכה סדורה ושקופה ועל מסד עובדתי מלא, עדכני ושלם לבחינת היבטים בריאותיים וסיכונים של התוכנית הזו ושל תוכניות אחרות.
מחקרים מצביעים על פגיעה בריאותית לגרים בסמוך לטורבינות
בערעור נטען בין היתר כי באופן מסורתי, נתפסות טורבינות הרוח הנטועות בלב שטחים פתוחים ומוריקים כמקור חשמל מתחדש, ידידותי לסביבה וחף מסיכונים. אולם בעשורים האחרונים עשרות מחקרים ומאמרים שפורסמו בעולם בכתבי עת מדעיים מבוקרים מצביעים על פגיעה בריאותית ועל מטרדים נרחבים לתושבים החיים בשכנות לטורבינות רוח – עד כדי נטישת אזורים מיושבים, שבהן הוקמו טורבינות בסמוך לבתי תושבים.
המערערים עומדים בערעור על הסכנות הרבות שהרעש הנשמע והבלתי נשמע (אינפרה-סאונד) והריצוד עלולים לגרום להם. בין השאר, הסכנות הנזכרות במחקרים הן תחלואה עודפת ממחלות לב איסכמיות (IHD) ומחלות נובעות מיתר לחץ דם; הפרעות שינה חמורות; פגיעה בריכוז ויצירת מוגבלויות קוגניטיביות; מטרדי שמיעה, אבדן שיווי משקל וטינטון; מחלות מטבוליות וירידה כללית במצב הבריאותי ובבריאות הנפש לצד פגיעה משמעותית באיכות החיים של אנשים החיים ליד טורבינות רוח תעשייתיות – כל אלה גם כאשר המרחק המינימלי המקובל גדול בהרבה ומגיע לפחות לקילומטר אחד.
התושבים מעידים כי ועדות התכנון שדנו בתוכנית לא התייחסו בהחלטתן לכל אלה, ולא ראו לנכון לבחון את החלטתן לאור חקיקה קיימת מהעולם. "בכך, הטילה הוועדה את מלוא החשיפה לסיכון הבריאותי על כתפיהם של תושבי האזור וזאת מבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים לצורך צמצום הסכנה לבריאותם", נכתב בערעור.

2 צפייה בגלריה
יער יתיר
יער יתיר
יער יתיר
(יורם פרץ )

כך למשל, נטען כי התוכנית מתעלמת לחלוטין מהמלצתו הרשמית של משרד הבריאות לערוך בדיקות וסימולציות נוספות לפני אישור התוכנית, מתוך הכרה בכך שבמרחקים שבין 500 ל-2,000 מטר מבתי התושבים ייתכנו השפעות על בריאותם. בנוסף, לא נבחנה עד תומה הנגישות לכיבוי שריפות ביער שיקיף את הטורבינות ולא הובהרו הסכנות לתושבי שלושת היישובים הנמצאים בסמיכות ליער ולמטיילים במקרה של שריפה סביב הטורבינות. ארגון הכבאות וההצלה עצמו הצהיר כי לא ניתן יהיה לכבות שריפות מן האוויר בסמוך לטורבינות בשל האיסור לטוס בסביבתן – מה גם שהטורבינות עצמן הן גורם הנחשב מלבה שריפות.
לא הוצגו חלופות ריאליות
לדברי המערערים, למעשה, לא הוצגו חלופות ריאליות לתוכנית כפי החוק מחייב בתוכניות כאלו. החלופות שהוצגו לתוכנית היו חלופות פסולות מלכתחילה בשל שיקולי ביטחון או חלופות שנכללו ממילא בחלופה שנבחרה והוצגו לשם מצג שווא, וכך יצא שלא נבחנו אלטרנטיבות מעשיות ופחות מזיקות לתוכנית המוצעת.
יער יתיר, המשתרע על שטח של עשרות אלפי דונמים, הוא היער הנטוע הגדול בישראל והוא כולל בתוכו ערכי טבע נדירים, ומעליו חולפות בכל שנה מאות אלפי ציפורים בנדידתן, רבות מהן אף עוצרות לנוח בו, בהיותו הנקודה הירוקה האחרונה לפני המדבר. לטענת התושבים, הטורבינות צפויות לבתר את המסדרון האקולוגי ביער לכל אורכו ולפגוע בחלק משמעותי מהעופות – חלקם עופות נדירים.
חגית פרץ ממטה המאבק של תושבי הר עמשא, מסרה: "כבר שש שנים שאנחנו פונים לכל משרד ממשלתי רלוונטי, גוף ציבורי, פוליטיקאים, קובעי מדיניות ובצר לנו גם בתי משפט, ומבקשים מהמדינה לקחת אחריות ולהתייחס בכובד ראש גם לנזקים הצפויים מהטורבינות אם יקומו. המחשבה הראשונית שלנו על טורבינות רוח היתה חיובית, אבל מהר מאוד הבנו שמאחורי התוכניות היפות מסתתר תכנון דורסני שנעשה במרחקים לא סבירים ויפגע בבריאות שלנו. אנחנו נחשפים להרבה בורות, אדישות וחוסר עניין, ולאלו שפשוט מאמצים בלי לשאול שאלות את הנרטיב שהיזמים הצליחו להנחיל".