כתב אישום שני בגין העלמת הכנסות ממכירת ביטקוין - והקשר לפרשת טלגראס

כתב אישום שני מסוגו בחשד להעלמת הכנסות מעסקאות במטבע הביטקוין. מדובר בהסתעפות נוספת של פרשת טלגראס, כאשר במרכז האישום הנוכחי עומד אדם שהיה שותפו לרווחים של מי שהואשם זה מכבר בתור מלבין ההון וספק הביטקוין של ארגון הסחר בסמים, ארז שמואלי.

הבוקר (ד') הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב נגד לשם אקריש בגין השמטת הכנסה מדו"ח כתוצאה ממכירת ביטקוין, בהיקף של כשני מיליון שקל.

על פי כתב האישום, בין החודשים אוגוסט 2018 לנובמבר 2018, מכר שמואלי ב-19 הזדמנויות שונות מטבע וירטואלי מסוג ביטקוין בתמורה ל-2 מיליון שקל במזומן. אקריש מואשם כי הוא ושמואלי חלקו בתקבולים באופן שווה, כך שכל אחד מהם שלשל לכיסו מחצית מהכספים שהתקבלו במזומן. בסוף דצמבר 2019 הגיש אקריש דו"ח שנתי לרשויות המס עבור שנת 2018, והוא מואשם כי השמיט את התקבולים הללו מהדו"ח. לטענת הפרקליטות, במעשים אלה הוא השמיט את ההכנסה שלו ביחס לשנת המס כדי לחמוק מתשלום מס. בכתב האישום שהוגש נגד אקריש לא מופיע כל אזכור לפרשת טלגראס או לארגון, והאישום נגדו לא מייחס לו כל קשר שכזה.

נגד שמואלי הוגש כבר ביוני 2019 כתב אישום חמור בעבירות של הלבנת הון בפרשת טלגראס. שמואלי ניהל עסק למסחר במטבעות וירטואליים - ביטקוין וריפל - שאותם רכש והכניס לתוך ארנק דיגיטלי. לפי האישום, שמואלי התחמק מתשלום מס בגובה 2.7 מיליון שקל על הכנסות מפעילות זו. בנוסף הוא מואשם בהלבנת הון לאחר שבין מאי 2018 למרץ 2019 הוא מכר מטבעות ביטקוין לרן בוגנים, אחד מבכירי טלגראס, בסכום כולל של כ־900 אלף שקל.

צילום: שאטרסטוק

תפקידו של בוגנים בטלגראס היה לאסוף את הכספים ששילמו הסוחרים שפעלו באפליקציה ולחלק משכורות לעובדי הארגון. בוגנים עשה זאת בין השאר באמצעות העברת כספים בביטקוין - הוא העביר מזומן לשמואלי, ושמואלי העביר בפועל את הביטקוין לעובדים. לפי האישום, שמואלי ידע כי מקור הכספים במה שהמשטרה הגדירה "רכוש אסור", וכי "הפעולות נעשות במטרה להסתיר ולהסוות את התנועות בחשבון".

שמואלי, המכחיש את החשדות נגדו, טען מנגד כי לא ידע שהכספים שמועברים אליו קשורים לעבירה, ואף הציג בעבר בבית המשפט את עדותו של בוגנים במשטרה, שבה אמר כי שמואלי לא היה קשור לטלגראס ולא ידע מה מקור הכספים.

התיק של שמואלי, שהיה למעשה כתב האישום הראשון שהוגש בגין הלבנת הון והעלמת הכנסות ממכירת מטבעות דיגיטליים, עדיין מתנהל בבית המשפט. כעת, כאמור, הוא הוליד את כתב האישום השני בגין העלמת הכנסות ממכירת המטבע הוירטואלי, היות וחלק מהתמורה העומד בבסיס האישום הנוכי הוא מאותם כספים שהתקבלו מטלגראס במזומן.

עם זאת, חשוב לציין בהקשר זה, כי לגופי החקירה לא היו ראיות שאקריש ידע כי מקור הרווחים הוא ממכירת ביטקוין לטלגראס או שנעשית דרך שמואלי הלבנת הון כלשהי עבור הארגון, וכי האישום כולל רק עבירה כלכלית בתחום המס. יצויין עוד שבכתב האישום שהוגש נגד לשם אקריש לא מופיע כל אזכור לפרשת טלגראס או לארגון, והאישום נגדו לא מייחס לו כל קשר שכזה.

עו"ד עמית בכר ממשרד ש.הורוביץ, סנגורו של אקריש, מסר בתגובה: "מדובר בהאשמות מופרכות שנובעות מחוסר הבנה של הפרקליטות את האירוע, כיצד עובד המסחר בביטקוין, והאם וכיצד יש לדווח ולשלם מס על המסחר בביטקוין. התיק עוסק לכל היותר בהיבטי מס אזרחיים בלבד, ואף במישור זה אין כל קשר בין מר אקריש לחיוב המס האזרחי".