הנדל"ן של מקורות יממן את הוזלת המים

חברת המים הלאומית מקורות מתכננת מעבר של המטה ומשרדי החברה מתל אביב לחולון. ממידע שהגיע לידי “כלכליסט” עולה שהמעבר יכלול שני מהלכים. הראשון, עזיבת משרדי החברה ברחוב לינקולן בתל אביב, כאשר המבנה כולו אמור להיהרס ולהפוך לבניין בן 30 קומות שיכלול שטחי מסחר בהיקף של כ־54 אלף מ”ר, בהם יחידות דיור, משרדים ומלון בוטיק. על פי ניתוחים מקדמיים שנעשו בחברת מקורות, מכירת השטחים ברחוב לינקולן תניב כ־1.7 מיליארד שקל.

המהלך השני הוא מעבר מטה מקורות לחולון, לבניין שיוקם בשטחים שמאוכלסים היום על ידי החברה־הבת שלה שח”מ (שירותים מכנים חשמליים), בשטח של יותר מ־120 דונם באזור התעשייה בחולון. במקום יוקמו מעל לאלף יחידות דיור ומסחר, שבתוכן ישוכן, בין היתר, מטה מקורות שמכיל כ־400 איש, עם צפי לבנייה של כ־124 אלף מ”ר. עלות הבנייה בחולון על פי הניתוח המקדמי נאמדת בכ־1.2 מיליארד שקל. 

מטה מקורות בתל אביב. החברה עברה שינוי ארגוני ונרשמה למסחר בבורסה צילום: google street view

מקורות השלימה בשבועות האחרונים את סבב השיחות שניהלה מול משרדי האנרגיה, החשב הכללי באוצר ורשות החברות הממשלתיות. גורמים אלה כבר קיבלו הסכמה שהכסף שייוותר אחרי המעבר - המוערך בחצי מיליארד שקל - מיועד לשיפור מצבה של החברה, ויישאר בקופת חברת המים הלאומית. על פי ההערכות שהועברו בין משרדי הממשלה, המהלך יושלם בתוך שלוש שנים.

כמו קרקעות חברת החשמל

מאחר שהמהלך ימנע הוצאות מקופת מקורות עצמה, התרומה לתעריף המים מוערכת בשלב זה, עוד לפני שהושלמה המכירה ועל בסיס מחיר השוק של מתחמי מסחר בתל אביב, בכ־5%. אם האומדנים יתממשו, תעריף המים של משקי הבית לא יתייקר ואף יספוג ירידה מסוימת בטווח של 5%.

מדוע לא ניתן להכריז כבר מעכשיו על ירידת תעריפי המים? הסיבה העיקרית היא שמשק המים עובר רפורמה מקיפה ותוכניות פיתוח שכוללות השקעות של יותר מ־1.5 מיליארד שקל לשנה. בינואר הקרוב רשות המים בישרה על התייקרות של כ־4.4% (התעריף הנמוך, שהוא 7 מטר קוב מים לנפש), ועל פי ההערכות, צבר ההשקעות האדיר, שמקורו גם בחמש שנות בצורת בין 2013 ל־2018, עלול להתגלגל לארנק של האזרחים בדמות עליות תעריפיות עתידיות. לפיכך, המהלך של מקורות ימתן התייקרות עתידית שאולי תירשם בתחילת 2021, ואולי אף יצליח להוביל להוזלה.

המהלך של מקורות משכפל למעשה מהלך דומה שבוצע בחברת החשמל במסגרת הרפורמה בחברה. ב־2017 החליטה רשות החברות הממשלתיות, בשיתוף פעולה עם רשות מקרקעי ישראל, שחברת החשמל תחזיר למדינה שטחים שהיא לא משתמשת בהם כדי לייצר חשמל. השטחים כללו מגרשי ענק ובנייני משרדים בעיקר בתל אביב, כאשר התמורה אפשרה מחיקת חובות לחברת החשמל בשיעור של כ־2.5 מיליארד שקל.

במקרה של מקורות העיקרון זהה - החברה תחזיר למדינה שטחים שנחשבים לאטרקטיביים (כלומר מטה החברה ברחוב לינקולן שבמרכז תל אביב), כשהתמורה לא תשמש את החברה למחיקת חובות אלא כאמור למימון המעבר לחולון, וזאת במקום להוציא את הכסף מקופת החברה או להשית אותו על תעריף החשמל של האזרחים.

מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט צילום: בשמת איבי

מקורות עברה השנה שינוי ארגוני מקיף, והיא נרשמה למסחר בבורסת תל אביב. החברה סיימה את הרבעון השלישי של 2019 ברווח נקי של כ־62 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של כ־67 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2018. הכנסות החברה גדלו בכ־11%, והסתכמו בכ־1.44 מיליארד שקל, זאת בשל מה שיוחס שם לעלייה של כ־7.5% מהכנסות ממכירת מים לצרכנים, כמו גם עליית תעריפים בשיעור של כ־4.8%. עוד רשמה החברה קיטון של כ־4% בעלות המכירות, שמקורו בין השאר בפיצוי של כ־44 מיליון שקל מתחנת הכוח דוראד שהיא ספק החשמל של החברה. הרווח התפעולי של החברה רשם זינוק של כ־230%, ועלה מכ־81 לכ־275 מיליון שקל, ואילו הוצאות המימון נטו הסתכמו ברבעון המדווח בכמיליון שקל בלבד, לעומת כ־53 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הגיבנת של החברות־הבנות

למרות השינוי הארגוני החברות־הבנות מהוות עבורה "גיבנת". מקורות ייזום שאחראית על מתקן ההתפלה הכושל באשדוד רשמה גירעון בהון החוזר בהיקף של כ־44 מיליון שקל. בדו"ח הרבעוני של החברה נכתב ש"הנהלת החברה מעריכה כי החברה תוכל לעמוד בפירעון התחייבויותיה".

בנוסף, מיזם התפלת המים בלרנקה קפריסין ממשיך לקרטע, ולכן "נכלל גילוי בדבר קיום ספקות משמעותיים להמשך פעילות המיזם כעסק חי”, זאת בשל הפסד תלת רבעוני של כ־413 אלף יורו, שאליו מתווסף גירעון בהון החוזר בהיקף של כ־30 מיליון יורו.