שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

"מאות רופאים יושבים בבית כי אין תקנים בבתי החולים"

"אין מחסור ברופאים - יש מחסור בתקנים": ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון המתמחים החדשה, משנסת מותניים לקראת המו"מ על תנאי העסקת הרופאים במערכת הבריאות הציבורית, תוקפת את הסתדרות הרופאים הוותיקים ומאיימת "נילחם עד הסוף"

אדריאן פילוט 10:3031.10.19

משרד האוצר הודיע בחודש שעבר על ביטול המענקים לרופאים ומתמחים בפריפריה ובמקצועות במצוקה החל מ־2020. ייתכן שזה צעד נכון ושעדיף לשים את הכסף במקום אחר?

"זו החלטה בעייתית של הממשלה, המענקים האלו היו החמצן של הרפואה הציבורית בפריפריה והצליחו להביא לשם הרבה רופאים טובים. המצב בפריפריה לא כל כך טוב מלכתחילה, התורים ארוכים וזמינות הרפואה נמוכה כתוצאה ממספר הרופאים הנמוך ואיכותם הפחותה. המענקים הפכו לתוכנית לאומית להבראת הרפואה הציבורית בפריפריה, שהוכיחה את עצמה, ולכן מצער שוויתרו עליהם".

 

שמעתי בכירים במערכת הבריאות, שתומכים ברפואה ציבורית, טוענים שאין הוכחות לכך שהמענקים הצליחו למשוך רופאים לפריפריה. הם "פיצו" רופאים שעבדו בפריפריה, אך לא ברור אם גרמו למתמחים חדשים להגיע לשם.

"זה לא מדויק, בלשון המעטה, רק אדם מנותק יכול להוציא מפיו אמירה כזו. תנאי ההעסקה של רופאים בפריפריה פחות טובים. מי שמגיעים לעבוד שם עושים זאת מתוך אידיאולוגיה ורצון לחולל שינוי. גם לאחר המענקים תנאי ההעסקה עדיין לא הפכו את המעבר ל'רווחי'. המענקים חוללו שינוי, ואני רואה אותו בבית החולים אסותא שבו אני מתמחה: המענקים הביאו לבית חולים קטן ופריפריאלי רופאים בעלי שם עולמי שעבדו קודם לכן בבתי חולים גדולים במרכז הארץ. שום מומחה לא היה מסכים לכך לולא המענקים.

 

"מעבר למספרים, שאני בטוחה שתומכים בטענה שלי, ברור שהדבר הזה עשה המון טוב. גם אם המדינה החליטה לאחר בחינת הנתונים שהמענקים לא העניקו את המענה הנדרש, אסור לבטל את הכלי היחידי שנותן מענה לפריפריה, ולו חלקי, מבלי לתת פתרון אחר".

 

מה יקרה אם לא ימצאו פתרון מיידי?

"ההזנחה בפריפריה, שבאה לידי ביטוי בכל שאר האספקטים של עולם הבריאות תתבטא גם באיכות הרופאים שמגיעים אליה. יגיעו פחות מתמחים במקצועות שהם גם כך פחות אטרקטיביים, כמו גריאטריה ופתולוגיה. למעבר לפריפריה יש הרבה משמעויות עבור רופא: עקירה מהבית ואובדן הביטחון האישי, הזדמנויות חינוך פחות טובות לילדים, אפשרויות תעסוקה פחותות לבני ובנות הזוג. אני כבר שומעת מנהלים אומרים שבעקבות ביטול המענקים 'הרופא הזה או הזו ירדו מהפרק'".

 

30 שעות עבודה וסכנה בכבישים

 

לנוכח העומסים על מערכת הבריאות הציבורית והמגבלות התקציביות, היכן לטעמך נכון להשקיע את הכסף?

"הגיע הזמן לשנות את היקף התקנים לרופאים במערכת הרפואה ולהתאים אותם לריבוי הטבעי של האוכלוסייה. אי אפשר להותיר את תקצוב המערכת לפי התקנים של שנות ה־70. לא התבצעו עדכונים (למעט עדכון אחד לפני כ־20 שנה - א"פ), אך האוכלוסייה גדלה ב־100 אלף איש בשנה. לפי המספרים הללו צריך לפתוח בית חולים קטן כל שלוש שנים. לשמור על מספר התקנים הנוכחי זה לעג לרש, גם למטופלים וגם לרופאים. זה מייצר כעסים ותסכול".

 

 

ד"ר ריי ביטון ד"ר ריי ביטון צילום: גדי קבלו

 

איפה היית מוסיפה תקנים? רופאים, מתמחים, אחיות?

"כיו"ר "מרשם" אני מתבוננת על המתמחים, שהם גם אלו שרוב נטל הרפואה הציבורית נופל על כתפיהם. בתי החולים מושתתים בעיקר על מתמחים, לכן לפני הכל צריך להוסיף תקנים למתמחים. לאחר מכן גם למומחים, לאחיות ולכוחות העזר. גם במדדי הבריאות הבינלאומיים כמו מספר מתמחים ל־1,000 איש מצבנו רע, כי התקנים לא עודכנו".

 

תקנים נוספים זה מצוין, אבל במשא ומתן הצפוי ב־2020, לקראת פקיעתו של ההסכם הקיים ב־2021, אתם גם דורשים תוספות שכר משמעותיות. כל שקל שיגיע לשכר הרופאים הוא שקל שלא יגיע לתרופות או לטכנולוגיות טיפול.

"המאבק שלנו אמנם שם דגש על תוספות שכר, אבל מאבק המתמחים הוא קודם כל על תנאים. כשמדברים על טכנולוגיות וטיפולים צריך לזכור שמאחורי כל מכשיר חייב לשבת רופא שיקבל החלטות ויפענח תוצאות בדיקה. האמירה הזו שיש רק עוגה אחת מיועדת אך ורק לרכך את הדרישות שלנו לקראת המשא ומתן. זה לא התפקיד שלנו המתמחים לקבוע את תקציב הבריאות, אלא לאפשר לאוצר להבין איפה יש כשלים במערכת, והכשל העיקרי הוא בהיקף כוח האדם. כל עוד אין מי שיאייש את המכשירים, כל הטכנולוגיה הנהדרת הזו לא שווה את ההשקעה".

 

ב־2011, במסגרת משא ומתן ארוך ומייגע בין הסתדרות הרופאים (הר"י) לבין משרדי הבריאות והאוצר, המתמחים נפרדו מההסתדרות. מאז הם מתארגנים בנפרד במסגרת מרשם, והעוינות בין הרופאים למתמחים הולכת ומתעצמת. האם הפרידה הזו היתה צעד חכם?

"ההפרדה היתה בלתי נמנעת, ההסכם שנחתם ב־2011 היה רע מאוד למתמחים. מרשם היה קיים כבר אז, אמנם לא כארגון עצמאי אלא כקבוצה קטנה שרצתה לעשות את השינוי במסגרת הר"י. אבל במהלך המו"מ דרישות המתמחים נדחקו לצד וכלל לא עלו לשולחן הדיונים. הר"י אכזבה את המתמחים ולא היתה ברירה אלא לצאת לרחובות ולמחות נגד ההסכם. הם לא היו שם בשבילנו ברגע האמת. הפרישה של מרשם והקמת ארגון עצמאי היא תוצאה של מחדל של הר"י. הבנו שאם לא נעשה את העבודה בעצמנו אף אחד לא יעשה אותה".

 

למו"מ החדש המתמחים יגיעו בנפרד מהרופאים?

"פנינו להר"י מספר פעמים כדי לגשת אל המו"מ הזה כקבוצה אחת ולהגיש מסמך הבנות מוסכם. לצערי זה התמסמס ולא עומד על הפרק. אנחנו במרשם מבינים שכוחנו באחדותנו, אבל לא בכל מחיר. לא ניתן להר"י למכור אותנו שוב. אנחנו מגיעים למו"מ של 2020 מפוכחים, כקבוצה גדולה ומגובשת ולמודת קרבות שיודעת מה היא רוצה. קולנו יישמע. המתמחים הם כוח העבודה העיקרי של הרפואה הציבורית וצריכים לקבל ייצוג הולם במו"מ. אנחנו מוכנים להילחם על התנאים שלנו עד הסוף".

 

מה זה "התנאים שלנו" ומה זה "עד הסוף"?

"קודם כל קיצור התורנויות שמוגדרות כ־26 שעות אבל מגיעות בפועל ל־30 שעות טיפול רצוף ללא מנוחה. במצב זה הרופאים מסכנים גם את עצמם וגם את החולים. זו תהיה הדרישה הראשונה על שולחן המו"מ בהסכם 2020. בנוסף, נדרוש הוספת תקנים ומימון הסעות לאחר התורנויות, במקום העלייה על ההגה בלי דקת שינה, שבה אנחנו מסכנים את עצמנו ואת ציבור הנהגים כולו.

 

"מעבר לכך, שכר המתמחים נשחק, אנחנו משתכרים משכורות מבישות. אנחנו עושים הכל עם המון אהבה ואידיאולוגיה, אך זה מחייב תגמול הולם. וכמובן יש את סוגיית האלימות נגד רופאים: כינון ועדה מראה שהבינו שיש בעיה, אך עד ליישום הדרך ארוכה ובינתיים המתמחים עובדים תחת אלימות יומיומית. מוקדם לצאת בהצהרות מיליטנטיות, פנינו לשלום. אנחנו רוצים שישמעו אותנו ויתייחסו אלינו ברצינות ויבינו שמערכת הבריאות על גבנו".

 

תקנים, תקנים ועוד תקנים

 

כיו"ר ארגון המתמחים, מה את חושבת על הטענה לפיה קיים מחסור ברופאים?

"הטענה הזו היא אחת ההטעיות הגדולות של הציבור. זה פשוט לא נכון, אין מחסור ברופאים - יש מחסור בתקנים. בימים אלו, כשכולם חוגגים את פתיחת הפקולטה לרפואה באריאל, אני מתקשה להצטרף לחגיגה. מוסיפים עוד ועוד רופאים שמסיימים את הלימודים ועומדים בפקק לקראת קבלת התמחות, כי חסרים תקנים בישראל. מדובר במאות רופאים שיושבים מובטלים בביתם, כיוון שלא נפתחים עבורם תקנים בבתי חולים.

 

"הפקולטה החדשה רק תגביר את המשבר, שהוא משבר של תקנים, לא של רופאים. זה נשמע יותר טוב ומצטלם יותר טוב, אבל חייבים לשים את האמת על השולחן. הבעיה של מערכת הרפואה היא תקנים, תקנים ותקנים".

 

אולי הבעיה היא ניהול משאבים כושל. תסתכלי על בית החולים אסותא אשדוד שבו את עובדת: בית החולים קיבל מיליארד שקל מהמדינה ועוד 200 שקל
בתרומות, ושלושה חודשים לאחר מכך נקלע לגירעון עתק של 150 מיליון שקל.

"זה לא נכון לדעתי לדבר על אסותא, שהרי להבנתי כל בתי החולים בארץ בגירעון (כל בתי החולים בארץ בגירעון למעט ביה"ח שיבא - א"פ). אני מציעה שכלכלנים ינתחו את הסיבות לגרעונות בתי החולים ויבחנו את הקשר ביניהם לבין תקצוב חסר ביחס לגודל האוכלוסייה והצרכים הרפואיים. אסותא אשדוד נותן מענה רופאי מעולה לכל תושבי האזור, הושקעו בו משאבי ענק, יש שם טכנולוגיות מדהימות ורופאים מצוינים בעלי שם עולמי. אבל בית החולים נמצא במדינה שמערכת הבריאות הציבורית בה פגומה ופגועה מהיסוד. כמו העובדה שזו מערכת שלא נפתח בה בית חולים ציבורי חדש כבר 40 שנה".

 

מה דעתך על מסקנות ועדת טור־כספא שהוגשו לפני מספר חודשים למשרד הבריאות?

הוועדה המליצה לתקצב את המחלקות הפנימיות לפי מספר המיטות בפועל ולא לפי מספר המיטות הקבוע ברישיון. כיום, במחלקה פנימית שלפי הרישיון שלה מכילה 38 מיטות מספר המאושפזים בפועל יכול להגיע גם ל־49 בלי תקצוב נוסף. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופת החורף, שצפויה בה עליה משמעותית בשיעורי התחלואה והאשפוזים. ברור לנו שממשלת מעבר לא תוכל לעשות את השינוי היסודי הנדרש אבל אפשר לכל הפחות למצוא פתרונות ביניים שיאפשרו יישום חלקי של המסקנות, כמו למשל הענקת מענק חד־פעמי כדי למנוע את הקטסטרופה הממשמשת ובאה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x