$
מוסף כלכליסט

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של מנדלבליט, תחבורה ציבורית בשבת וסאקלר

וגם: בארה"ב מתרבים הקולות הקוראים להדחתו של שופט בית המשפט העליון ברט קוואנו, סופה העגום של תקופת כחלון, מכרז אפליקציות התחבורה הציבורית יצא לדרך ובקליפורניה מנסים להגדיר מחדש את כלכלת החלטורה

כתבי כלכליסט 08:3419.09.19
היועץ המשפטי בולם

מנדלבליט: בינתיים מוביל

 

קשה לקנא ביועץ המשפטי לממשלה, בייחוד ביועץ של ממשלה לפני בחירות, בייחוד ממשלה לפני בחירות שבראשה עומד חשוד בפלילים שעושה הכל כדי לנצח. אביחי מנדלבליט ספג, כצפוי, ביקורת על "התקפלות" כשאישר לבנימין נתניהו את הכשרת המאחז הלא חוקי מבואות יריחו. אבל הוא לא זכה לשבחים שמגיעים לו על הבלימות שביצע בענייני חוק המצלמות, סיפוח בקעת הירדן ואולי גם מלחמה שנתניהו תכנן ללא כינוס ואישור הקבינט. בתרגום לכדורגל, תחום שאהוב על מנדלבליט במיוחד, התוצאה כרגע היא 1:3 לטובתו. בעוד שבועיים הוא יפגוש את נתניהו בשימוע על התיקים הפליליים של ראש הממשלה, וזה עשוי לשנות את התוצאה — בכפוף, כמובן, גם לתוצאה שאיתה נתניהו יגיע מהבחירות.

משה גורלי

 

אביחי מנדלבליט אביחי מנדלבליט צילום: איי אף פי

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

סופה של קדנציה

כחלון: גומר רע

 

מדד מחירי הדירות שפורסם השבוע - שלפיו המחירים ירדו ב־0.3% בחודש, ובשיעור שנתי עלו רק ב־0.7% - הזכיר ששר האוצר משה כחלון בסך הכל עמד באופן סביר במשימה הגדולה שלו, לבלום את מחירי הדירות. באותו היום ממש הצהיר ח"כ רועי פולקמן, לשעבר מנאמניו הבולטים של כחלון, שיצביע לישראל ביתנו, והזכיר שלא באמת משנה מה כחלון עשה בתחום הדיור - את הקדנציה שלו (ואולי את דרכו הציבורית בכלל) הוא מסיים ללא תומכים וללא אהדה. הוא אולי תרם לכך שמחירי הדיור לא עלו, אבל הוא גם הוריד את מחיר הכיסא, ותרם לא מעט למכירת החיסול של הדמוקרטיה. וזה ייזכר יותר מהנחה על דירה.

נמרוד בוסו

 

משה כחלון משה כחלון צילום: אוראל כהן

 

הקרב על חופש התנועה

אוטובוסים בשבת: לא באמת מסובך

 

בין הבחירות לשנה העברית החדשה, כדאי לנפץ מיתוס מרכזי בשיחה על תחבורה ציבורית בשבת, שלפיו אי אפשר לעשות את זה בלי הסכמת המפלגות החרדיות. לא רק שאפשר, זה אפילו לא יקר. יש כמה ארגונים שמפעילים אוטובוסים ברשויות שונות, ולאחרונה עיריית רמת גן עושה את זה בעצמה באופן רשמי. השירות עולה כמה אלפי שקלים לכל סופ"ש (לעיר גדולה שרוצה כמה קווים הוא יעלה כמה עשרות אלפי שקלים) - סכומים פעוטים יחסית לרשות מקומית חזקה. ובכל רגע נתון היא יכולה גם לגבות עליו כסף, או להעלות את הארנונה בכמה שקלים כדי לממן את האוטובוסים האלה. פשוט, זול, אפקטיבי - למה זה לא קורה בכל עיר? בגלל עצלנות, או קוצר ראייה. אולי השנה זה סוף־סוף ישתנה. בעיית התחבורה הבין־עירונית לא תיפתר, אבל לפחות בתוך העיר יהיה אפשר לחיות יותר בקלות.

ליאור גוטמן

 

 צילום: נמרוד גליקמן

 

המכרז יצא לדרך

אפליקציות התחבורה: פורצות גבולות

 

משרד התחבורה חשף השבוע את המתמודדים במכרז להפעלת אפליקציות תשלום בתחבורה הציבורית: שלושת הבנקים הגדולים — הפועלים, לאומי ודיסקונט — ולצדם ישראכרט ושופרסל. בסופו של דבר ייבחרו שלושה מפעילים, שינסו לשכנע את הנוסעים להשתמש דווקא באפליקציה שלהם, ואולי למשוך עוד לקוחות לעסקים האחרים שלהם. קרוב לוודאי שבמסגרת הניסיון הזה הם יבטיחו שלל צ'ופרים, הנחות וכן הלאה, ולכל הגופים המתמודדים יש כיסים מספיק עמוקים כדי לפזר הטבות כאלה. אבל משתמשים שנמנעים מאפליקציות (עניים, קשישים, ילדים וכו') לא ייהנו מההטבות, ובעיקר יש כאן פריצת גבולות. כשבנק הפועלים רצה לממן תוכניות חינוך פיננסי בבתי הספר, כולם נזעקו על הכניסה המסחרית למערכת החינוך. למה כעת זה נראה הגיוני שבנקים יסבסדו מערכת ציבורית? ואיך משרד התחבורה מאפשר לחברות ענק לקבל במתנה שוק של מיליוני נוסעים?

רחלי בינדמן

 

בצלאל סמוטריץ' בצלאל סמוטריץ' צילום: יואב דודקביץ

 

סדרה שהיא טקסט פוליטי

"רק להיום" - וגם לעתיד

 

ייתכן שהטקסט הכי פוליטי במערכת הבחירות הזאת היה בכלל הסדרה הישראלית "רק להיום", שעוסקת במטפלים ובמטופלים בהוסטל שיקומי לאסירים גמולים מסמים. זהירות, ספוילרים: רגע אחרי שגיבורי הסדרה מתבשרים על סגירת ההוסטל הם חווים איזו עדנה - בילויים משותפים, ים, קריוקי, בישולים, חברוּת, שמחה. חרף החרדה מהחיים שאחרי, לרגע נראה שאופטימיות אופפת אותם. ואז הכל קורס. גם המטפלים וגם המטופלים נופלים, מהר וכואב, והכל שובר את הלב. המחשבה שהם יצליחו לבד מוחלפת במציאות החותכת: תהליכים מורכבים דורשים זמן, ומקום מכיל, וסולידריות, וחמלה. וכל אלה - זמן, מקום, סולידריות - דורשים כסף. ואין כסף, לכן סוגרים את ההוסטל. בלי חסות ממשלתית לתהליכים, ובלי שהפקידים מכירים את המציאות, את האנשים, את הצרכים, ההתפוררות מהירה ואכזרית. זו לא רק הצצה לחצר האחורית, זה משל על העתיד.

אדוה קיזלשטיין

 

 

פרדו פארמה פושטת רגל

סאקלר: לו זה כבר לא מזיז

 

ריצ'רד סאקלר, ממייסדי פרדו פארמה, עמד בראש חברת התרופות בשנים שבהן החלה הפריחה הגדולה של האוקסיקונטין, משכך הכאבים שלה, והוביל את מסע השיווק האגרסיבי שגרם לכך שהרופאים הרבו לרשום אותה. העדויות על התמכרות המונית הגיעו מהר, אך סאקלר קרא למכורים "פושעים" והמשיך להסתתר מאחורי הקלעים ולצבור הון. עכשיו, כשאמריקה מתמודדת עם נזקי ההתמכרות, פניו של סאקלר הן פני המשבר של דור שלם, והשם סאקלר מזוהה עם אסון המוני שכבר הרג מאות אלפים. עם זאת, לרוב ההון שהמשפחה כבר הספיקה לצבור - ולהרחיק מארצות הברית - הצונאמי התדמיתי הנוכחי לא ממש יזיק. פרדו פארמה הגישה השבוע בקשה לפשיטת רגל, אבל משפחת סאקלר תמשיך לחיות בנחת עם כ־13 מיליארד דולר.

סופי שולמן

 

 

ריצ'רד סאקלר ריצ'רד סאקלר

 

קליפורניה מנסה לפעול

כלכלת החלטורה: להתחיל בהגדרות

 

קליפורניה אישרה בשבוע שעבר חוק שמחייב חברות להסדיר את מעמדם של עובדים עצמאיים, בתקווה שיהיה אבן דרך בהסדרת זכויות עובדי כלכלת החלטורה (Gig Economy), למשל הנהגים והשליחים של חברות ענק כאובר, ליפט ו־DoorDash. אלא שנוסח החוק קובע שהחברות מחויבות להעסקה ישירה של עובדים שהיא שולטת באופן עבודתם, או אם עבודתם היא חלק מפעילותה העסקית השגרתית. אובר מיהרה להכריז שהנהגים שלה "ישמרו על מעמדם העצמאי" כי פעילותה העיקרית אינה הסעות אלא הפלטפורמה הטכנולוגית לשירותים. כל טיעון תקף במאמץ להרוויח זמן לפני שהחברה תצטרך לשנות את תנאי ההעסקה ולשלם יותר, ואובר והחברות האחרות ימשיכו למצוא פרצות כאלה. לכן כדי לטפל כראוי בשוק העבודה המשתנה, הרגולטור צריך להתחיל לעשות סדר עם הגדרות ברורות ונוקשות, במילים מפורשות, בלי להשאיר שום פרצות.

ליאור באקאלו

 

 צילום: איי פי

 

 

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

הוכחות לתקיפה מינית

קוואנו: לפחות לנסות להדיח

 

בסוף השבוע האחרון פרסם "הניו יורק טיימס" תחקיר ובו הוכחות לתקיפה מינית שביצע שופט בית המשפט העליון ברט קוואנו. המקרה נחשף עוד לפני מינויו, וקוואנו הכחיש את ההאשמה בעודו מעיד בשבועה; כעת, בעקבות ההוכחות, מתרבים הקולות הקוראים להדחתו. להליך הדחה כזה אין הרבה סיכוי - נדרש לו רוב בסנאט, והרוב בסנאט הוא רפובליקני - ובכל זאת הוא צריך לצאת לדרך. גם כחלק משינוי השיח, כדי להמשיך לבנות את האמון הציבורי במתלוננות ואת ההוקעה הפומבית של תוקפים ומטרידים. וגם כמהלך לשיקום מערכות השלטון: ממשל טראמפ רומס את מערכת הבלמים האמריקאית המפורסמת. כדי לבסס מחדש את הרלבנטיות שלה, הדמוקרטים חייבים להתחיל להשתמש במערכת הזאת, ופתיחה במהלך להדחת קוואנו היא הזדמנות מצוינת.

הגר רבט

 

ברט קוואנו ברט קוואנו צילום: אי.אף.פי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x