שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף כלכליסט

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: סיכום מערכת הבחירות

מערכת הבחירות מדדה אל קו הסיום, אבל גם הוא יהיה משונה; כמעט שאין טעם לצפות במדגמים, אין מה לחכות במתח לתוצאות האמת: תוצאת האמת היחידה תהיה הממשלה שתקום, אם תקום. בינתיים, לקראת שבועות וחודשים של בלגן וטרלול, כתבי כלכליסט מסכמים את בחירות 2019 ב'

כתבי כלכליסט 08:1812.09.19
חזון הקואליציה החילונית

בעיות העומק: הזדמנות נדירה

 

הבעיה העמוקה והמטרידה ביותר בכלכלה הישראלית היא הפריון במשק שלנו. מדברים על זה כבר שנים, יש תוכניות, יש יוזמות, יש מאמצים. אבל השבוע יש, סוף־סוף, הזדמנות משמעותית להתחיל לפתור את הבעיה כמו שצריך - מהסיבה הפשוטה שיש סוף־סוף הזדמנות משמעותית ליצירת סדר יום כלכלי־אזרחי־חילוני, במקום סדר היום הלאומי־מתנחלי־חרדי שאליו הורגלנו. ממשלה כזאת תוכל, קודם כל, להחזיר למעמד הביניים העובד את התקציבים שנשאבו לגחמות חרדיות ודתיות לאומיות ולהקל את מה שמכונה החיים עצמם. בשלב הבא, עם רוח גבית של רוב גדול בכנסת, היא תוכל להפעיל רפורמות מבניות לטיפול בשלל העיוותים, במגזר הפרטי והציבורי, שיוצרים את בעיית הפריון; להזריק למערכת החינוך תקציבים שיתרמו לצמצום הבעיה; לייצר תמריצים לעבודה של חרדים. נשמע הכרחי? זה תלוי, כמובן, לא רק בבוחרים, אלא גם בסיכוי שהמפלגות הרלבנטיות יעמדו בהבטחות הבחירות שלהן. בהצלחה עם זה.

גולן פרידנפלד

 

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן צילום: אוהד צויגנברג

 

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

שני תרחישים לכוח המכריע

הקואליציה העתידית: אין לה אלוהים

 

יש שתי סכנות גדולות בבחירות הקרבות - האפשרות שעוצמה יהודית תיכנס לכנסת, והסיכוי שהיא תאפשר לבנימין נתניהו להקים את קואליציית "השותפים הטבעיים". במצב כזה יקיץ הקץ על המדינה, הדמוקרטיה והממלכתיות כפי שהכרנו אותן, משום שהן ישועבדו לשלושה סוגים של לחצים: החרדים, כהרגלם, יתבעו תקציבים מוגדלים; הכהניסטים ירחיבו את הגזענות האלימה מול הפלסטינים בשטחים ובישראל; והחשודים מהליכוד, בראשות נתניהו, ידרשו חסינות ודרכי מילוט מההעמדה לדין. אם עוצמה יהודית לא תעבור את אחוז החסימה, המפתחות יחזרו לאביגדור ליברמן הבלתי צפוי. אלה שני התרחישים לעתידה של ישראל אחרי הבחירות — קואליציה עם אלוהים שאין לה אלוהים, או קואליציה חילונית שאי אפשר לחזות לאן ימשכו אותה. אלוהים או ליברמן - אלה שתי הברירות העומדות לפנינו ביום שלישי הקרוב. אלוהים ישמור.

משה גורלי

 

גבי אשכנזי, יאיר לפיד, בני גנץ ובוגי יעלון גבי אשכנזי, יאיר לפיד, בני גנץ ובוגי יעלון צילום: twitter / @yairlapid

 

לקראת מה נקום ברביעי

תוצאות האמת: לא באמת

 

החיה המוזרה של מערכת הבחירות הזאת מדדה אל קו הסיום, אבל גם הוא יהיה משונה. כמעט אין טעם לצפות במדגמים, אין מה לחכות במתח לתוצאות האמת. תוצאת האמת היחידה תהיה הממשלה שתקום, אם תקום. גם כשהישראלים יקומו בבוקרו של יום רביעי לא יהיה להם מושג אם גורל הדמוקרטיה נחרץ או שהטרלול נגמר ואפשר להתחיל להתעשת ולהתאושש. עוד שבועות וחודשים של בלגן לפנינו, אבל בשבועות ובחודשים האלה לא תהיה לנו שום אפשרות להשפיע על הנעשה. ביום שלישי אנחנו עוד יכולים לעשות זאת, ולהרגיש שאנחנו עדיין חיים בדמוקרטיה.

סופי שולמן

 

איילת שקד, משה גפני ונפתלי בנט איילת שקד, משה גפני ונפתלי בנט צילום: אוהד צויגנברג

 

ממשלה לא מתפקדת

השנה האבודה: אולי עדיף ככה

 

כן, 2019 היתה "שנת ממשל אבודה", אבל לא בטוח שזה רע. מאז ההחלטה על הקדמת הבחירות הקודמות בסוף 2018 ועד שממשלה חדשה תתחיל לפעול תחלוף כשנה (לפחות) ללא שלטון מתפקד. במשרדי הממשלה עובדים כבר חודשים על תוכניות לרפורמות, פירוק מוקדי כוח בעייתיים, צמצום האי־שוויון ושיפור השירותים האזרחיים. נכון, בהיעדר שרים קבועים וממשלה יציבה, אין לרפורמות האלה אפשרות להתממש. מצד שני, יש לפקידים זמן לבנות תוכניות מושקעות, שיש בסיס כלכלי וחברתי למימוש שלהן. אם במקרה תקום קואליציה רחבה יש סיכוי לממש חלק מהתוכניות האלה, שדורשות אורך נשימה ונחישות. אבל גם אם לא, לפחות הרווחנו שנה פוליטית אבודה, שבה פוליטיקאים סקטוריאליים, גזענים, הומופוביים ומשיחיים התקשו לקדם את האג'נדות ההרסניות שלהם.

עמרי מילמן

 

הרגע שבו זה התחיל

הציבור בבחירות: המנון לאדישות

 

לקראת סיומה של מערכת הבחירות הנוכחית, כששוב נדמה שהשיח רק הולך ומידרדר, ההסתה מעמיקה והכל לגיטימי כדי להימנע מהתמודדות עם הסוגיות הבוערות באמת, כדאי לחזור לנקודת ההתחלה של הבחירות האלה. לרגע ההוא בסוף מאי, שבו 73 חברי כנסת נכנעו לגחמה של בנימין נתניהו ואישרו את החוק לפיזור הכנסת. כביכול, זה היה רק עוד שלב בהתמסרות המתמשכת של המנגנון השלטוני כולו לטובת האינטרסים האישיים של ראש הממשלה. בפועל, זה היה הרגע שהפך את חוסר האמון של הציבור בשלטון לתגובה הסבירה היחידה. פיזור הכנסת המיותר קיבע, ובמידה רבה של צדק, את התמסרותם של הישראלים לאדישות. לא במקרה מערכת הבחירות שמסתיימת השבוע היתה אחת הרדומות ביותר. כשהציבור מגלה ממש עם סיום ספירת הקולות שלפוליטקאים לא אכפת מהפתק שהטיל לקלפי, קשה לשכנע אותו לחזור על ההשפלה מהר כל כך.

צבי זרחיה

 

ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק

 

 

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

ברוסיה פתאום מתלוננים

התערבות בבחירות: שיחדש

 

הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בסוף השבוע שעבר ברוסיה לוו בטענות של השלטון המרכזי לפיהן פייסבוק וגוגל הציגו לגולשים פרסומות פוליטיות לקראת הבחירות וביום הבחירות עצמו. הטענה הרשמית היתה שהצגת פרסומות כאלה היא "התערבות אסורה בריבונות ופגיעה בדמוקרטיה הרוסית". נכון כבר יותר משנתיים אנחנו שומעים שרוסיה התערבה בבחירות ופגעה בדמוקרטיה האמריקאית באמצעות פייסבוק? אז הפוך. מתברר שכמו עוד כמה מנהיגים, גם ולדימיר פוטין נזקק לגישת ה"אם אני אצעק חזק שדופקים אותי אולי זה יסיח את הדעת מכל השאר, ומהאמת". זה לא עזר לו - אנשיו ספגו תבוסה בבחירות לעיריית מוסקבה. או שהטריק הזה לא כל כך עובד יותר, או שמצאנו את הדבר האחד שפוטין יכול ללמוד מעמיתו הישראלי. כנראה נגלה ביום רביעי.

ליאור באקאלו

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x