שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף כלכליסט

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של מתניהו אנגלמן, הלוואות על חשבון הפנסיה, ותמ"א 38

וגם: התפטרותו של לוי רחמני; הריבית הנמוכה שמגדילה פערים בין שכבות חזקות לחלשות; ויום האוברדראפט הסביבתי - בו הנזק לסביבה שגרמה האנושות מתחילת השנה, כבד מיכולת כדה"א לתקן עצמו עד סופה

כתבי כלכליסט 08:5801.08.19
זינוק בהלוואות הצרכניות

חוב לאומי: והפעם על הפנסיה

משה ברקת. הממונה על רשות ההון משה ברקת. הממונה על רשות ההון צילום: עמית שעל

 

היקף ההלוואות שישראלים לוקחים על חשבון קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלהם זינק בעשור האחרון, מכ־800 מיליון שקל ל־11 מיליארד. זה קרה כי הגופים המוסדיים נכנסו לתחום בכל הכוח, בעוד הבנקים נסוגו קצת מלדחוף הלוואות פרטיות. הבשורה הטובה היא שהלוואות מקרנות השתלמות זולות יותר מהלוואות בנקאיות — אם כבר לווים, עדיף כך. כלומר, במובן מסוים יש כאן התנהגות צרכנית נבונה. אבל אסור שהיא תצא משליטה, ותשמש עוד פלטפורמה להתמכרות הישראלית לאשראי, ועוד על חשבון העתיד שלנו. רשות שוק ההון צריכה לשמור על ערנות, כדי למנוע הידרדרות.

 

גולן פרידנפלד

 

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

בעל השליטה שוב מנסה

רחמני: אין עקומת למידה

 

לוי רחמני: לשעבר יו"ר חברת הביטוח איילון לוי רחמני: לשעבר יו"ר חברת הביטוח איילון צילום: עמית שעל

 

יש בשוק ז'אנר מיוחד של בעלי שליטה, אלה שמסרבים להפנים שהחברה שלהם ציבורית ושהם לא יכולים לעשות בה מה שהם רוצים. לוי רחמני הוא אחד מכוכבי הז'אנר, ומתברר שגם אחרי שנאלץ להתפטר מתפקידיו בחברת הביטוח איילון בדיוק משום שנהג בה באופן לא תקין — הוא עדיין לא הבין. השבוע התברר שבמסגרת הפשרה בין רחמני לדירקטוריון על הדחת היו"ר שלמה גרופמן, רחמני מבקש להאריך את תקופת ההודעה המוקדמת על ההדחה, מה שיעניק לגרופמן עוד 90 אלף שקל. בעלי מניות המיעוט עוד צריכים לאשר את הפיצוי הזה — מכיס החברה הציבורית, לא מכיסו הפרטי של רחמני כמובן — מה שמעניק להם הזדמנות מצוינת להזכיר לבעל השליטה שהכסף הזה, שהוא מפזר פתאום באיזה נוהל פתלתל לא ברור, הוא לא הכסף שלו. אולי הפעם, אם יצטרך להכניס את היד לכיס, הוא כבר יפנים.

 

ירדן רוז'נסקי

 

 

מטה הדיור בעד הארכת התמ"א

בילסקי ממשיך? אז תתקן

 

זאב בילסקי זאב בילסקי צילום: עמית שעל

 

 

יו"ר מטה הדיור באוצר, זאב בילסקי, צלל השבוע רשמית לקרב המתלהט על תמ"א 38, והצטרף לתומכים בהארכת התוכנית (הקבלנים והרשות להתחדשות עירונית) במאבקם במי שרוצים לבטלה (מינהל התכנון והשלטון המקומי). בילסקי הבהיר חד־משמעית שהוא תומך בחידוש התוקף של תמ"א 38 לחמש שנים נוספות, כי על כל מגרעותיה — היא עובדת, והוסיפה לשוק אלפי דירות בשנה. בכך הוא התעלם באלגנטיות מהעובדה שהתוכנית לא רלבנטית לפריפריה, ושבמרכז היא אמנם מוסיפה דירות, אבל משמשת בעיקר כלי מהיר להתעשרות ופטור ממס למבוססים ממילא. אם כבר מאריכים את התמ"א בילסקי ומטה הדיור צריכים לגבש עדכונים הכרחיים שירחיבו אותה כך שתמלא את מטרתה העיקרית, המקורית — לחזק מבנים נגד רעידות אדמה — ותעשה זאת בכל רחבי הארץ.

 

נמרוד בוסו

 

 

הכלכלנים רוצים ריבית נמוכה

בתי ההשקעות

 

אמיר כהנוביץ' אמיר כהנוביץ' צילום: דן לב

 

הלוביסטים החדשים כמו לוביסטים שמנסים לייצר "אווירה ציבורית" שתואמת את האינטרס שלהם בזירת החקיקה, גם כלכלנים של בתי השקעות מתרוצצים בתקשורת ושותלים את הרעיונות שמשרתים את האינטרסים שלהם. כך, באחרונה הם מרבים לומר — השבוע למשל עשה זאת אמיר כהנוביץ מאקסלנס — שהריבית בארה"ב חייבת לרדת, כדי "לאפשר לצמיחה לחלחל ליותר שכבות". גם אם נניח לרגע שזו המטרה (הרי כבר יש לא מעט מומחים שמסבירים למה רעיון החלחול לא באמת יכול להתממש), הרי שהריבית היא לא בהכרח האמצעי. ריבית נמוכה מנפחת נכסים, כולל ניירות ערך שמבטיחים רווחים נאים לבתי ההשקעות. כלומר היא מיטיבה עם העשירים ועם מי שמנהלים את הכסף שלהם. מבחינת השכבות החלשות, היא בעיקר מוזילה את ההלוואות — כלומר מגדילה את החובות. התוצאה היא לא "חלחול", אלא הגדלת פערים.

 

רחלי בינדמן

 

 

המהפכות של המבקר

אנגלמן הכל חוץ מענווה

 

מתניהו אנגלמן מתניהו אנגלמן צילום: עמית שאבי

 

"אני נכנס לתפקיד בענווה", אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עם מינויו, בתחילת יוני. כחודשיים חלפו, והרושם העיקרי הוא שאנגלמן נכנס לתפקיד ביוהרה, מתובלת בפזיזות. הוא הפסיק את כהונת היועץ למאבק בשחיתות, שוקל למנוע מהאגף לתפקידים מיוחדים לעסוק בחקירות של טוהר המידות, דורש דו"חות עם ממצאים חיוביים, וגם הודיע שהוא רוצה להתייעץ עם המבוקרים לגבי נושאי הביקורת. וכל אלה נעשו כמעט כשליפות מהשרוול, לא יצאו כנהלים מסודרים. ברדק, ומבוכה לוותיקי המשרד. כשעיתונאים מבקשים מאנגלמן תגובה לעניין, הוא משיב שהוא "עוד לומד את התפקיד". כל עוד אתה לומד, אל תעשה. אם אתה עושה, אז מסודר. וכדאי, באמת, בענווה, ועם כבוד מינימלי למוסד החשוב הזה.

 

שחר אילן

 

ח"כים במפרץ חיפה

הבטחות בחירות מתנדפות כמו הריח

 

בתי הזיקוק בחיפה בתי הזיקוק בחיפה צילום: גיל נחושתן

 

חברי כנסת מכחול לבן ביקרו השבוע במפרץ חיפה, הריחו ריחות והפריחו הבטחות. "לא ייתכן שקרוב למיליון איש יחיו לצד מפעלים פטרוכימיים. חייבים לפנות את המפעלים המזהמים", אמר משה (בוגי) יעלון, וחבריו החרו־החזיקו אחריו. ראוי לבחון פינוי של המפעלים המזהמים, אבל גם אם יוחלט לעשות זאת זה ייקח עשור, יעלה מיליארדי שקלים שלא ברור מאיפה הם יגיעו. זו לא הבטחת בחירות, זה לא שפן שממשלה מסוימת שולפת. זה מהלך לאומי רחב שמחייב גיוס של כולם, ומחויבות רבת שנים. כל הצהרה בנושא ערב בחירות לא שווה הרבה, ונראית רק כמו ניסיון לקושש קולות. בדיוק כמו ההצהרה של יעלון בינואר, לפני הבחירות הקודמות, כשהבטיח לפעול כדי להזיז את אסדת לוויתן מאזור חוף דור. הקמת האסדה תושלם בשבועות הקרובים, עוד לפני הבחירות. הזרמת הגז תחל אחרי החגים, קרוב לוודאי לפני שיעלון ימונה לתפקיד שיאפשר לו להוציא איזו הבטחה לפועל.

 

ליאור גוטמן

 

 

יום מוקדם במיוחד

האוברדראפט הסביבתי נותרה מסורת ריקה

 

נזקי האנושות לכדור הארץ נזקי האנושות לכדור הארץ צילום: רויטרס

 

ביום שני צוין יום האוברדראפט הסביבתי, Overshoot Day — היום שבו הנזק הסביבתי שגרמה האנושות מתחילת השנה כבד יותר מהיכולת של כדור הארץ לתקן את עצמו עד סוף השנה. עד 2020 אנחנו עתידים לכלות משאבים בקצב גדול פי 1.75 מהיכולת של הכדור לספק אותם. במילים אחרות, כדי לכלכל את אורח החיים הממוצע של כלל בני האדם דרושים כמעט שני כדורי ארץ. היום הזה החל כיוזמה חינוכית ב־1986, ומאז נאלצים לציין אותו מוקדם יותר ויותר בכל שנה. מה שאומר, ובכן, שהוא לא ממש מועיל בהעלאת המודעות והמלחמה באסון האקולוגי, רק ממשיך כמו תזמורת שמנגנת שירי זיכרון על ספינה טובעת.

 

רן אברמסון

 

 

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

המכירה המוקדמת החלה

כריסמס ביולי משבר קמעונאות אקלימי

 

סנטה קלאוס סנטה קלאוס צילום: שאטרסטוק, רויטרס

 

כלבו היוקרה הבריטי סלפרידג'ס השיק השבוע את המכירות של קישוטי כריסמס, ושבר את השיא של עצמו במכירה מוקדמת, 149 ימים לפני החג. התירוץ היה שתיירים ומקומיים יוכלו "לברוח מחום הקיץ לאווירת החורף", אבל הסיבה האמיתית ברקע היא כמובן הירידה במכירות של קמעונאיות לא מקוונות. סלפרידג'ס הצליח לחמוק ממנה בעונת החגים הקודמת בזכות המכירה המוקדמת ואפילו הגדיל את המכירות, אבל האיום תלוי מעליו בדיוק כמו מעל כל שאר החנויות. וכדי לשרוד תחת העננה הזאת כל האמצעים כשרים, גם אם זה אומר גיוס ציני של ההתחממות הגלובלית ומכירת פתיתי שלג ביולי. לפחות שמשבר אחד ימנע משבר אחר.

 

תמר טוניק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x