שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף כלכליסט

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של אלטשולר, אמזון וג'יימס בונד

וגם: חברות הפרמיום נזכרות להפוך לירוקות, עיריית ברלין קונה דירות, בבנקים מחליפים מנכ"לים ומשרד העבודה מחפה על רשלנים

כתבי כלכליסט 07:4118.07.19
חברת הכנסת פורשת

יחימוביץ': שלטה בחומר

 

המגזר העסקי נהג לזלזל בשלי יחימוביץ', האשים אותה שהיא עסוקה רק בעליהום עליו. אלא שבפועל היו לא מעט רגעים שבהם יחימוביץ' הציגה יכולת ניתוח חדה וזיהתה זרמים תת־קרקעיים. היא ידעה, למשל, להצביע על בעיות בהתנהלות העסקית של נוחי דנקנר הרבה לפני שהרגולטורים התחילו לבדוק את העניין והאימפריה שלו קרסה. היא הבחינה מוקדם בתקלות גם בקריירה של אילן בן דב. היא ידעה ששכר הבכירים יוצא משליטה שנים לפני שהגיע לשיא (כבר ב־2008 הגישה את הצעת החוק להגבלת השכר). אפשר לא להסכים איתה, אבל אי אפשר לקחת ממנה את העובדה שבאופן לא מובן מאליו, היא הכירה את העולם הזה והבינה אותו הרבה יותר מרוב הפוליטיקאים בעשורים האחרונים.

גלית חמי

 

שלי יחימוביץ' שלי יחימוביץ' צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

מנכ"לים חדשים בבנקים

קוטלר ולוין: זה לא הכסף

 

המינויים של מנכ"לי הבנקים השבוע – דוב קוטלר להפועלים, אורי לוין לדיסקונט – הוסיפו עוד קיסם למדורה שמסרבת לגווע, זו של הדיון על שכר הבכירים. כי מול הטענה שהגבלת השכר מבריחה מנהלים טובים מהתחום הפיננסי מתייצבות העובדות: כדי להתמנות למנכ”ל דיסקונט תחת הגבלת שכר, לוין ויתר על יותר מ־7 מיליון שקל בשנה שקיבל כמנכ”ל דיסקונט ניו יורק. קוטלר, מצדו, מקפיא את עסקיו הפרטיים ושב לקבוצה שבה כבר עבד בעבר, כמנכ”ל ישראכרט, בידיעה שיקבל כחצי משכרו אז (שעמד על 6-4.5 מיליון שקל בשנה). מי שדבק בטענה שהגבלת השכר מבריחה מנהלים קצת מרוקן את תפקידם מתוכן, הופך אותם לכאלה שמתמצים אך ורק במשכורת. מי שמגיע לתחום חרף הגבלת השכר מזכיר שניהול של גוף פיננסי מציע הרבה יותר מכסף.

ירדן רוז'נסקי

 

דב קוטלר דב קוטלר צילום: מקס מורון

  

הנפקה לחברת הגמל

אלטשולר: השותפים הם לקוחות

 

חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם הונפקה השבוע לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל. גילעד אלטשולר הוא אחד ממנהלי ההשקעות הוותיקים והמוערכים בשוק, אדם שיודע מתי ואיך לממש רווחים; האם זה אומר שההנפקה הנוכחית עשויה להיות סימן לכך שחברת הגמל והפנסיה מתחילה למצות את עצמה? לא בהכרח. החברה־האם אלטשולר שחם ומנכ”ל חברת הגמל יאיר לוינשטיין עדיין מחזיקים ב־75% ממנה, כך שהאינטרס שלהם להרוויח היטב לא ממש נפגע. עכשיו, כבסיס לשותפות מוצלחת, הם צריכים להתייחס לבעלי מניות המיעוט כלקוחות שמצפים לתשואה. אם זה יעבוד כמו שצריך, אחר כך הם יוכלו למכור נתחים נוספים מהחברה לפי שווי גבוה עוד יותר.

יניב רחימי

 

גלעד אלטשולר גלעד אלטשולר צילום: עמית שעל

 

משרד העבודה לא מגלה

תאונות בנייה: מי מחפה על הרשלנים

 

אחת הסנקציות הקשות בניסיון לצמצם את התאונות בענף הבנייה קובעת שקבלנים שבאתרים שלהם נרשמה רשלנות לא יוכלו לגשת למכרזי בנייה ממשלתיים. אבל השבוע התברר שהסנקציה הזאת לא מיושמת, כי משרד העבודה - שמפעיל את מינהל הבטיחות, זה שתופס את הקבלנים הרשלנים - לא מעביר את המידע למשרדים האחרים, אלה שמפרסמים את המכרזים. אפילו לכתבת “ידיעות אחרונות” שחשפה את הסיפור סירב המשרד להעביר את שמות החברות שהרשלנות בהן אמורה לפסול אותן ממכרזים, בהן ככל הנראה כמה מהקבלנים הגדולים במשק. התוצאה, למרבה הצער, היא שמשרד העבודה בעצם מסייע לחברות הרשלניות להמשיך לחמוק מסנקציות חוקיות או מנזק תדמיתי. ומספר הקורבנות רק ממשיך לעלות.

נמרוד בוסו

 

 צילום: הפורום למניעת תאונות עבודה

 

שביתות בפריים דיי

מחאה באמזון: הצעקה האחרונה

 

כשעובדים של אמזון שבתו בימי מכירות חגיגיים בשנה שעברה, זה היה הגיוני - זה קרה באירופה, במדינות עם מסורת רציפה יחסית של מאבקי עובדים לשיפור תנאי העסקתם. בארצות הברית, לעומת זאת, לא נרשמו אז מחאות כאלה. אבל השבוע, ביום החג של ענקית הקמעונאות, הפריים דיי, המחאות התרחבו גם למתקני החברה באמריקה. למרות ההשקעה העצומה שלה במחסנים רובוטיים ובאלגוריתמים מתוחכמים, אמזון, שמעסיקה כ־250 אלף עובדים, עדיין נזקקת לאותם פועלים אנושיים שיאספו, ירימו, ימיינו וישלחו את אינספור ההזמנות. ובפריים דיי היא זקוקה להם יותר מכל. אבל המחאות שלהם השבוע יכולות לחולל בקושי אדוה באוקיינוס הזה שנקרא אמזון, שבשנים הקרובות תזדקק לפחות ופחות עובדים בני אנוש. זו כמעט נשמעת הצעקה האחרונה.

ליאור באקאלו

 

מחאת עובדי אמזון מחאת עובדי אמזון צילום: גטי

 

העירייה קונה דירות

ברלין: איך מתקנים את השוק

 

ממשלת המחוז הפדרלי של ברלין קנתה השבוע 670 דירות בשדרת קרל מרקס בעיר, והיא תשכיר אותן כדיור בר־השגה. ”אנחנו נקנה דירות ככל שנוכל כדי להחזיר לעיר את השליטה על שוק הדיור”, הצהיר ראש העירייה מיכאל מולר. רוב תושבי ברלין חיים בשכירות, אבל השוק רותח, המחירים עולים, והעיר שהתגאתה בתדמית “ענייה אך סקסית” נהפכה ליקרה מדי עבור תושביה הוותיקים. העירייה מפעילה כבר חצי מיליון דירות בבעלותה בעיר (25% מהשוק), אבל העסקה האחרונה סמלית במיוחד: הבניינים בקרל מרקס הם מונומנט סובייטי, סמן לקומוניזם קיצוני; כעת הם חוזרים לידי השלטונות כעוד מאמץ לתיקון הקפיטליזם הקיצוני.

רן אברמסון

 

דיור בברלין דיור בברלין צילום: AFP

 

היוקרה נהיית ירוקה

לואי ויטון ויגואר: טוב שנזכרתן

 

LVMH, או בקיצור לואי ויטון, תאגיד היוקרה הגדול בעולם לפי שווי מותג, הודיע השבוע על רכישת חלק מבית האופנה סטלה מקרטני, שמתגאה כבר עשרות שנים בקידום סוגיות של קיימות והגנה על בעלי חיים. במקביל הודיעה ממשלת בריטניה שתלווה חצי מיליארד ליש”ט ליגואר כדי לסייע לה במעבר לעידן המכוניות החשמליות לקראת שנה הבאה, אז ייכנסו הגבלות מחמירות של האיחוד האירופי על הפליטה ממכוניות. במילים אחרות, גם חברות פרמיום מבינות שהמסלולים הירוקים הכרחיים להישרדות העסקית שלהן. הבעיה היחידה היא שכל המהלך ההגיוני לגמרי הזה מגיע, אולי, מאוחר מדי.

תמר טוניק

 

לואי ויטון לואי ויטון צילום: Simon Dawson

 

 

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

הפתעה בסרט החדש

הסוכנת 007: רק זריקת עצם

 

הכותרות הכריזו על "ג’יימס בונד" אשה, וכך שיתפו פעולה עם המנגנון הידוע כ"נזרוק לבנות האלה איזו עצם". בסרט ה־25 בסדרה, שמצטלם בימים אלה, תהיה סוכנת 007. אשה. ועוד ממוצא אפריקאי - השחקנית לשאנה לינץ’. אבל היא תהיה שם רק לרגע, כשבונד פורש ולפני שהוא חוזר. הדיווחים השבוע אפשרו למפיקים להרוויח יחסי ציבור, ואולי הם ירוויחו עוד כמה צופים, אבל הצופות בעיקר נשארו עם תסכול. סוכנת בונד לא תהיה כאן (ובהחלט יכולה להיות כזאת; הלא גם ד”ר הו הוא כבר אשה), רק תחושה של מחווה פטרנליסטית בניסיון להשתיק ביקורת על תעשייה סקסיסטית, וגזירת עוד קופון על גב הפמיניזם.

הגר רבט

 

השחקנית לשאנה לינץ' השחקנית לשאנה לינץ' צילום: James Bond on Twitter

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x