חקר ביצועים: השבוע של כיל, בואינג וסלקום

האוצר פספס בגדול

הדו"חות האחרונים של כיל חשפו את התעלולים הפיננסיים שהיא עושה כדי לשלם פחות מסים. אף אחד לא נפל מהכיסא. מהלכים כאלה יכולים לעורר סלידה, אבל בסופו של דבר הם חלק מהטבע הבסיסי של חברה מסחרית, שמטרתה להשיא ערך לבעלי המניות. הבעיה כאן אינה עם מנהלי כיל, אלא עם משרד האוצר. יש בו לא מעט אנשים חכמים שעומדים על המשמר מטעם המדינה כדי לדאוג לכך שלא יהיו חורים בהכנסות ממסים. הם יודעים לקרוא דו"חות כספיים מצוין, ולכן צריכים לעקוב אחרי הדו"חות של כיל כדי למנוע את המשך ההתחמקות. אחרי הכל, כשמישהו חייב לך כסף, וכשאתה יודע שהאינטרס שלו הוא לא לשלם ולמצוא איך להתחמק, מה הגיוני יותר מלחפש כל הזמן איך הוא מנסה לעשות את זה?

סופי שולמן

משה כחלון צילום: ארן דולב

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

מנכ"ל האוצר מתעצבן

באב"ד מצמצם את הנגישות

אחרי שפנה לנציבות שירות המדינה ולמשנה ליועץ המשפטי, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד דרש השבוע מהממונה על התקציבים שאול מרידור לבחון אם אנשי אגף התקציבים שוחחו עם המועמד לראשות הממשלה בני גנץ. התגובה של באב"ד מעידה על כך שהוא רואה כאן עניין חמור במיוחד, אבל ראוי לומר: אנשי האוצר מדברים בכל יום עם פוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה. הם נגישים להם, וצריכים להיות נגישים לכל אדם שמעוניין בתשובות ממשרד האוצר. אחרי הכל, מדובר במידע ציבורי. אלא ששר האוצר משה כחלון ובאב"ד הנהיגו באוצר רוח של הסתרת מידע, שוב ושוב, והשבוע באב"ד לקח את הרוח הזאת לקצה הציני ביותר.

עמרי מילמן

שי באב"ד צילום: עמית שעל

בחירות בסימן פקקים

מצע התחבורה: תלוש עד לא קיים

רק בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה שמצא כשלים רבים מספור בניהול הסעת ההמונים בישראל, לרבות תכנון חסר, הזנחת מערך האוטובוסים והידרדרות הרכבת. אבל גם ערב בחירות, הזמן שבו אמורים להציג תוכניות ולהפיח תקוות, לא נראה שהמצב עומד להשתנות. "כלכליסט" פנה השבוע לכל המפלגות כדי לקבל את מצע התחבורה שלהן, וקיבל תשובות שמרכיבות תמונה עגומה. חלק מהפתרונות לא ממש ישימים, ויותר מכך: אף מפלגה לא ציינה מקור תקציבי לתחום שדורש השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. זה מה ששוות ההבטחות. ובעיה חמורה עוד יותר נעוצה בעובדה שמפלגת הליכוד, שכבר עשור מחזיקה בתיק התחבורה ומפקידה אותו בידי ישראל כץ, בכלל לא טרחה לענות ולהסביר מה היא מתכננת לעשות כדי לשפר את המצב.

ליאור גוטמן

ישראל כץ צילום: עמית שעל

הדו"ח חושף את ההפסד

סלקום: חברה מדממת

הדו"ח השנתי של סלקום שפורסם השבוע חושף את הקושי של החברה, שלפני עשור הרוויחה יותר ממיליארד שקל בשנה, להחזיק את הראש מעל המים: ב־2018 היא רשמה הפסד של 62 מיליון שקל. זה החזיר אותי לפגישה שקיימתי לפני כחמש שנים עם שאול אלוביץ'. "מה שיקרה בשוק הסלולר הוא שמלחמת המחירים תדמם לפתחן של כל חברות הסלולר. אנחנו (פלאפון ובזק)", הוא אמר וחכך את ידיו בהנאה, "נשרוד. היתר יצאו מהענף, ואז המחירים ישובו לעלות". אלוביץ' טעה: מלחמת המחירים בסלולר לא עושה סימנים של דעיכה. אליה הצטרפה גם מלחמת המחירים בטלוויזיה, והמלחמה הבאה היא על התשתיות: מי ישלוט בהן, אם ההשקעה תחזיר את עצמה ובעיקר אם עד להחזר כזה החברות הגדולות יצליחו להחזיק מעמד מול הר החובות שלהן, בעיקר אם תהיה עלייה בעלויות של גיוס החוב. ואז האתגר יהיה גדול עוד יותר.

גולן פרידנפלד

ניר שטרן צילום: עמית שעל

ההכרעה חוזרת לוועדה

התרומות לנתניהו הסיטו את הדיון

שופטי בג"ץ נתנו השבוע לבנימין נתניהו הזדמנות נוספת לשכנע את ועדת ההיתרים לאשר לו גיוס תרומות למימון ההגנה המשפטית. ייתכן שהדיון יחזור להרכב המקורי של הוועדה, חרף התפטרותו של העומד בראשה, השופט בדימוס עוני חבש, אלא שנציג הוועדה בבג"ץ הבהיר שהיא תדון בנושא רק אם נתניהו יוכיח "השתתפות עצמית". לא לגמרי ברור אם זהו תנאי משפטי, או רק מוסרי, ועוד פחות מכך ברור אם הוא רלבנטי: הרי אם ראש הממשלה העומד בפני אישומים בשוחד זכאי למימון, מה זה משנה אם מדובר ב־100% מימון או רק 70%?

משה גורלי

בנימין נתניהו צילום: צילום מסך

חברה חדשה בתחום

עוד קורקינטים: המסיבה מתקררת

מותג חדש של קורקינטים להשכרה, ליאו - מבית חברת אינוקים והמשקיע והפרזנטור אייל ברקוביץ' - הגיע השבוע לרחובות, באיחור מגוחך למדי. כשאינוקים חשפה את הכוונה להיכנס לתחום, ביולי, הקורקינטים להשכרה היו מהפכה חדשה והחברות האמריקאיות בירד וליים קיבלו הערכות שווי של מיליארד עד 2 מיליארד דולר. בשנה הזאת נכנסו לישראל שלוש חברות השכרה ותל אביב מוצפת ב־1,500 כלי רכב כאלה, בעוד בארצות הברית הציבור מתקומם נגדם, העיריות מגבילות את הפעילות, התלהבות המשקיעים צונחת, ובירד מפטרת עובדים. שוק הקורקינטים מוצף, וליאו וברקוביץ' הם השיעור המובהק ביותר לכך שטיימינג הוא כל הסיפור.

ליאור באקאלו

איל ברקוביץ' צילום: יובל חן

תחקיר בעקבות ההתרסקויות

בואינג: בחסות הרגולטור

בעוד חוקרי בטיחות תעופה בודקים את נסיבות התרסקותם של שני מטוסי 737 מקס 8 מתוצרת בואינג, תחקיר של ה"סיאטל טיימס" חשף השבוע נוהל מטריד מאוד של רשות התעופה האמריקאית. מתברר שבעקבות קיצוצים בתקציבה, הרשות החלה להעביר חלק מסמכויות הבדיקה של המטוסים החדשים לידי בואינג עצמה. התחקיר חשף גם שהרשות לחצה להאיץ את תהליך האישור של המקס 8 כדי שבואינג תוכל להתחרות מול הדגם המקביל של איירבוס הצרפתית. כשחברה מנסה לקצר תהליכים ומעגלת פינות זוכה ליד חופשית ואף לעידוד ממי שאמור לפקח עליה, התוצאה טרגית.

תמר טוניק

בואינג 737 MAX 8 צילום: Boeing

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

בארה"ב מפסיקים למחזר

משבר מיחזור: אמריקה מגלה את האמת

בשנה שעברה סין הגבילה משמעותית את סוגי הפסולת שהיא מתירה לייבא אליה ממדינות המערב, מה שהעלה את עלויות מיחזור הפסולת בארצות הברית באירופה. בלית ברירה, כעת מתברר שרשויות מקומיות רבות באמריקה מקצצות בתוכניות שמעודדות את הציבור להפריד אשפה ולמחזר בקבוקי פלסטיק, פחיות ועוד. סין היא לא רק מקור למוצרים זולים, היא גם היתה הדרך הקלה והזולה להיפטר מהפסולת של אחרי השימוש במוצרים האלה. עכשיו האמריקאים מגלים לא רק כמה סין משמעותית לחיים הנוחים והנקיים שלהם, אלא גם מה המשמעות והעלות האמיתית של הצריכה המוגברת שלהם, בדמות הררי זבל. ספק רב אם זה ישנה את ההרגלים שלהם; את הנזק לסביבה זה בלי ספק יגדיל.

רן אברמסון

מפעל מיחזור בפלורידה צילום: בלומברג