$
מוסף כלכליסט

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של הלפרין, בר והאריס

וגם: "פורבס" פרסם את רשימת המיליארדרים השנתית, הרשויות עוצרות בנייה, המל"ל רוצה לפקח על השקעות זרות גדולות והילארי קלינטון הודיעה כי לא תרוץ לנשיאות ארה"ב ב-2020

כתבי כלכליסט 08:1707.03.19

"פורבס" פרסם הדירוג

עשירות העולם - עוד לא בכוחות עצמן

מספר הנשים ברשימת המיליארדרים של "פורבס" שפורסמה השבוע משמח: 243, לעומת 91 בלבד ב־2010. ועדיין, מדובר ב־11% בלבד מהרשימה, וכשיורדים לפרטים מתברר המצב האמיתי: בעוד רוב הגברים עשו את הונם בעצמם, אצל הנשים בדרך כלל מדובר בכסף שהגיע מהאב או בן הזוג. כך, למשל, כנציגות אמריקאית אפשר למצוא שם כמה מבנות משפחת מארס (ענקית החטיפים), וולטון (וולמארט) וג'ונסון (אנד ג'ונסון). גם באירופה העשירות הן בעיקר יורשות, כמו האשה העשירה בעולם, פרנסואז בטנקור מאיירס (בתמונה), היורשת של לוריאל. הפערים מצטמצמים, נשים מנהלות חברות ענק, משתלבות בצמרת עמק הסיליקון, אבל בסוף, במבחן הכיס, הדרך ארוכה מאוד. בשנה הבאה כנראה עדיין ניאלץ להסתפק בגרושתו לעתיד של ג'ף בזוס, שהפרידה עתידה להפיל אותו מהמקום הראשון ברשימה - ולהפוך אותה לאשה העשירה בעולם.

סופי שולמן

 

 

פרנסואז בטנקור מאיירס פרנסואז בטנקור מאיירס צילום: איי אף פי

 

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

המתמודדות חוטפות אש

האריס - טירונות בנות

האתר פוליטיקו, התנ"ך של וושינגטון, ליווה את קאמלה האריס, מהמתמודדות הבולטות על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות, ופרסם השבוע כתבה שבה הוא חשף את הבעיה האמיתית שלה: "האריס מתחברת היטב לקהל, לפעמים יותר מדי". זאת בניגוד לבעיות של אליזבת וורן, שאותה "קשה לחבב", ושל קירסטן ג'יליברנד, שהיא "יותר מדי אמביציוזית". זה קורס מבוא לטיפול שמקבלת כל אשה שמנסה להתקדם בפוליטיקה האמריקאית. אם אחת מהן תזכה במועמדות, היא תעבור לכיתת המתקדמות ע"ש הילארי קלינטון, ותלמד שאשה שרוצה להיות נשיאה צריכה לחייך (אבל לא יותר מדי), להיראות מושלמת (אבל לא לנקר עיניים), לדעת לענות על כל שאלה (אבל לא להיות "מוכנה מדי" כמו קלינטון), ולקחת בחשבון שהאמריקאים מעדיפים גבר שבקושי מסוגל למצוא את ארצות הברית על המפה על אשה שיש לה החוצפה לחשוב שהיא יכולה לתת הוראות מהחדר הסגלגל.

ציפי שמילוביץ

 

הרשות יוצאת לקרב

הלפרין - ספיידרוומן

לפני חודשיים אישרה הכנסת את חוק התחרות, שמחזק את רשות ההגבלים העסקיים בשלל כלים - קנסות גדולים יותר, אחריות פלילית המוטלת על מנהלים, ובעיקר אכיפה נגד חברות חזקות גם אם אינן מונופוליות, אלא מחזיקות פחות מ־50% מהשוק. השינוי מפעולה נגד "נתח שוק" לפעולה נגד "כוח שוק" מאפשר לרשות להתחיל לפעול בתחומים כגון בנקאות, קמעונאות, גז לבישול ועוד. הממונה מיכל הלפרין הסבירה השבוע שהחוק נותן לרשות יותר שיניים, אבל גם נותן בה "אמון שתפעיל אותן בשכל (...) כמו המוטו של ספיידרמן — עם יותר כוח באה יותר אחריות". זה אולי היה אמור להרגיע את החברות שצועקות "גוועלד" על החוק, אבל הלפרין הזדרזה להבהיר שהן יכולות להתכונן לאכיפה מינהלית ופלילית מוגברת. כמו ספיידרמן, את הקורים היא כבר טווה.

משה גורלי

 

 

מיכל הלפרין מיכל הלפרין צילום: עמית שעל

 

מאגר נתוני האשראי מגיע

בר - להמשיך בזהירות

הבשורה הצרכנית הגדולה של המפקחת על הבנקים חדוה בר יוצאת לדרך בחודש הבא: מאגר נתוני אשראי, שיספר לגופים המלווים אם אנחנו מחזירים הלוואות כמו שצריך, ולכן כדאי להם להלוות לנו, ואפילו להציע עמלות אטרקטיביות. השבוע יצא לדרך קמפיין של בנק ישראל, שמנסה להסביר לציבור את הטרייד אוף של "יודעים עליי יותר, ואני אמור להרוויח מזה". אלא שבעוד שהמאגר הוא בשורה חיובית ללווים הטובים, הוא מחמיר עם האחרים. החלשים, אלה שלעתים מתקשים, שמתעכבים, עלולים למצוא את עצמם מול ריביות גבוהות יותר. כבר בקמפיין בנק ישראל נזהר, כדי לא להיתפס כמי שמעודד הלוואות. הגישה הזאת צריכה להמשיך גם כשהמאגר ייצא לפועל, כשהפיקוח יצטרך לוודא שהוא לא משמש תירוץ לייקור הריביות דווקא לחלשים ביותר.

רחלי בינדמן

 

הרשויות עוצרות בנייה

פוסק - לא להשלים בשקט

מבת ים עד הרצליה, שורה של ראשי עיריות מרכזיות שנבחרו בנובמבר מבקשים לעצור את הבנייה למגורים בעריהם או לצמצמה משמעותית, בעיקר מנימוקים כלכליים. הלך הרוח הזה, שצמח על רקע מחאת תכנון נרחבת מצד הציבור, עלול להוביל לזינוק במחירי הדירות. אבל דווקא האשה החזקה של התכנון והבנייה בגוש דן, יו"ר הוועדה המחוזית דניאלה פוסק, נשמעת רגועה. בראיון ל"כלכליסט" השבוע היא לא הציגה פתרון למגמה המדאיגה של עצירות הבנייה, אף שיש לה לא מעט כלים לעשות זאת, גזרים (למשל זכויות בנייה של שטחי תעסוקה ומסחר שיניבו ארנונה גבוהה לרשויות הקואופרטיביות) וגם מקלות (כמו הוצאת היתרי בנייה מעל ראשיהם של ראשי עירייה סרבנים). פוסק נדרשת להיות פחות מעודנת; משבר הנדל"ן הוא שדה קרב, והיא לא יכולה להשלים בחצי פה עם התופעה. זה הזמן שלה לנער את הרשויות, שיחזרו לבנות.

נמרוד בוסו

 

 

דניאלה פוסק דניאלה פוסק צילום: אוראל כהן

 

המל"ל רוצה לפקח

גרינברג - אל תשתפי פעולה

המטה לביטחון לאומי (המל"ל) הגיש השבוע לממשלה הצעה להקים ועדה שתאשר השקעות זרות גדולות בישראל, כאלה שעשויות להיות להן "השלכות אסטרטגיות על המשק". לא השלכות ביטחוניות, רק "אסטרטגיות". כדי לכבס את העובדה שהמוטיבציה למהלך הזה היא ביטחונית (להבדיל ממעט ועדות דומות שקיימות בעולם), המל"ל מציע שבראש הוועדה תעמוד הכלכלנית הראשית של האוצר, שירה גרינברג. אבל הוועדה תפעל תחת אחריות הקבינט הביטחוני. ספק רב אם אנשי האוצר הם אלה שייתנו בה את הטון, בדגש על משמעויות כלכליות ולא על שיקולים אחרים, כאלה שנוגעים לחששות ביטחוניים נסתרים מעין הציבור, או לאינטרסים נגועים עוד יותר, נגיד, כמו בעסקת הצוללות. המל"ל הרי מתמחה בלהסתיר מהאזרחים את העובדות, והאוצר צריך להבהיר שלא ישתף פעולה עם מהלך כזה.

עמרי מילמן

 

חצי פרישה, ומורשת

קלינטון - מעבירה את הפטיש

הילארי קלינטון הודיעה השבוע שלא תרוץ לנשיאות ב־2020, וגם לא תתמודד על תפקידי מושל או ראש עיריית ניו יורק. היא תישאר מאחורי הקלעים, ותמשיך לפעול במסגרת המפלגה הדמוקרטית. "אני לא הולכת לשום מקום", אמרה, "אני מבטיחה שאמשיך להביע את דעתי". מאז בחירות 2016 האשימה קלינטון שלל גורמים באחריות לתבוסתה במירוץ לנשיאות, כולל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ראש ה־FBI לשעבר ג'יימס קומי, יריבה על הטיקט ברני סנדרס והשוביניזם הכללי. אבל הקמפיין ההוא שלה הצמיח הרבה מאוד פוליטיקאיות חדשות, כולל מספר שיא של נשים במירוץ לנשיאות. קלינטון חילקה את הפטישים, השאלה היא אם פוטין, ה־FBI, סנדרס ובעיקר הציבורי יאפשרו הפעם לשבור את תקרת הזכוכית.

תמר טוניק

 

 

הילרי קלינטון הילרי קלינטון צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

 

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

לסינים יש מגישה חדשה

העיתונאית הרובוטית זה העתיד?

סוכנות החדשות הממשלתית של סין חשפה השבוע את המגישה החדשה בערוץ הטלוויזיה שלה, שין שיאנג. שין היא רובוט דמוי אשה, שמבוסס על בינה מלאכותית ומחקה דיבור ושפת גוף אנושית. שין היא הגרסה המתקדמת של שני מגישים גברים שחשפה החברה הסינית Sogou, כבר בנובמבר. בעידן שבו מנהיגים עולמיים מגלים אובססיה חסרת תקדים לאופן הצגתם בתקשורת, מוושינגטון עד בייג'ינג, "עיתונאים" רובוטיים הם כנראה העתיד. נאמנים וצייתנים, חרוצים ולא חמוצים, יעילים וכנראה גם זולים יותר מאלירז שדה.

הגר רבט

בטל שלח
    לכל התגובות
    x