• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
11.01.19
מוסף כלכליסט
חאיק, השבוע במעבדתו בטכניון, צילום: אלעד גרשגורן
דוקטור וואו
פרופ' חוסאם חאיק הוא אלון מאסק של המחקר הרפואי. שורת המצאות כמעט־בדיוניות שפיתח, מאף שמריח מחלות ועד מדבקה חשמלית שמאחה את עצמה, הפכו אותו לכוכב שמגייס עשרות מיליוני דולרים מביל גייטס ומהאיחוד האירופי למעבדה שלו בטכניון
ב

אחת הסצנות הבלתי נשכחות של הסרט "שליחות קטלנית 2", עומדת הגיבורה שרה קונור פנים אל פנים מול המחסל T1000, אנדרואיד עשוי מתכת נוזלית שיכול לסגל לעצמו את דמותם וקולם של אנשים אחרים. כרגע הוא לובש את דמותו של השוטר אוסטין. ידה הימנית של שרה פצועה ולכן היא מניעה במהירות את שמאלה, מעלה ומטה, כדי לטעון את רובה הציד ולירות באוסטין. קליק־קלאק, ירייה. קליק־קלאק, ירייה. קליק־קלאק, ירייה. כך חמש פעמים. אוסטין נסוג לאחור, מועד, חמישה חורים מתכתיים ענקיים נפערים בין צווארו למותניו. שרה טוענת בפעם השישית. קליק. נגמרו הכדורים. זו בדיוק השהות שנחוצה לגופו של אוסטין למלא את חורי הענק שגרם הירי ולשקם את כל היכולות שלו.

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

כשהסרט יצא ב־1991, הסצנה הזו חילצה מהצופים קריאות תדהמה. מתכת שסוגרת לבדה את החורים שנפערו בה ומחזירה לעצמה את כל תכונותיה באופן מושלם מנוגדת לכל מה שאנחנו יודעים על חומרים. מדע בידיוני משובח. אלא שהמדע הבדיוני הזה מתממש עכשיו בדיוק במעבדה של פרופ' חוסאם חאיק בטכניון.

 

אנחנו יושבים במשרדו והוא מראה לי סרטון על הטכנולוגיה החדשה שהוא מפתח: מדבקה דקיקה עם מערכת חיישנים וטרנזיסטור, שמנטרים באופן רציף מגוון מדדים ביולוגיים בגוף. מדביקים אותה על הגוף כמו קעקוע של ילדים: מצמידים את המדבקה לפרק היד, למשל, מרטיבים במים, לוחצים מעט ומסירים את הנייר. פשוט. הקסם מתרחש כשגוזרים את המדבקה לשניים. בתוך 30 דקות לא רק שהפלסטיק מתאחה — גם המעגל החשמלי שעליו מתקן את עצמו ומשחזר את תכונותיו החשמליות. נורה שחוברה למדבקה ונכבתה עם החיתוך שלה מהבהבת בהדרגה עד שהיא דולקת לגמרי בדיוק כמו בהתחלה.

 

חאיק (מימין) וגייטס. "הגשתי לו את בקשת המענק הכי זריזה שכתבתי בחיים וקיבלתי 1.5 מיליון דולר" חאיק (מימין) וגייטס. "הגשתי לו את בקשת המענק הכי זריזה שכתבתי בחיים וקיבלתי 1.5 מיליון דולר"

 

זה מטורף. כמו ב"שליחות קטלנית".

"בדיוק ככה", חאיק משיב ונדמה שהוא נהנה מהתגובה הנדהמת שלי. "בעולם האמיתי, בחיי היומיום אנחנו מצפים שהמדבקה הזו תישרט. כשמכשיר חשמלי נשרט או נחתך אי אפשר לתקן אותו, צריך להחליף אותו. זה לא קריטי בעולם המערבי אבל זה סופר קריטי בעולם השלישי, ולכן פיתחנו תכונה שמאפשרת להתקן החשמלי לתקן את עצמו: לא רק לסגור את השריטה מבחינה מכנית, אלא לתקן את התכונות החשמליות והכימיות".

 

איך זה עובד?

"המערכת מבוססת על פולימר בשם פוליאוריתן, שלא יכול להתקיים לבדו. הוא זקוק לקשרים חזקים, וברגע שחותכים אותו הוא חייב להתחבר למשהו. הפולימר הזה לא מוליך חשמלי ולכן הכנסנו לתוכו ננו־צינורות פחמן בצורת רשת, כך שכשהפולימר מתחיל להתאחות, הוא מחבר גם את התכונות החשמליות".

 

כמו שליח שמחבר את הננו־צינורות?

"כן. זו המערכת הכי משוכללת שפיתחנו. היו דורות קודמים שאחרי ארבע פעמים שחתכנו את המערכת היא שבקה חיים. אבל המערכת מהדור החדש מבטיחה את הקיום של עצמה, ושרדה כבר 200 חיתוכים. עכשיו אנחנו מנסים לחבר לה יכולת ייצור עצמית של חשמל, שהופכות את התזוזות והתנועות של הגוף לאנרגיה שמפעילה את המערכת".

 

 

"פעם פחדתי לומר שיש לי רעיונות הזויים, אבל עדיף לחלום ולעשות מאשר לחלום ולפחד. צריך כמובן להיות שאפתניים ולעבוד קשה. היתה לי חגורה שחורה בקראטה, כך שלהיות תחרותי והישגי זה האופי שלי"

 

המדבקה שמשקמת את עצמה ונטענת מתנועות הגוף היא חלק מהפיתוחים החדשניים והפרועים שיוצאים מהמעבדה של חאיק — אחד הכוכבים הבולטים בטכניון, אם לא המעוטר שבהם. נפגשנו במשרדו בצהרי יום רביעי לפני כמה שבועות, והשולחן מלא כוסות - שאריות מחגיגה מאולתרת שנערכה ערב קודם כשהתברר שהוא זכה בפרס נוסף, הפעם פרס ברונו של קרן יד הנדיב. "אני אקריא לך את ההודעה מנשיא הטכניון, שלא אשמע פלצני", הוא קובר את פניו בטלפון. "הפרס, על שם מיכאל ברונו, מוענק למדענים ולחוקרים עד גיל 50 שהוכיחו כישרון ויצירתיות יוצאי דופן ובעלי פוטנציאל לפריצת דרך משמעותית בתחומם". על שולחן העבודה שלו נח פרס אחר שסטודנט קיבל עבורו כמה ימים קודם, כשהיה בנסיעת עבודה בחו"ל. אחד הקירות בחדר מלא תעודות, הספרייה שמולו עמוסה פרסים, וזה רק חלק קטן מהשלל שבאמתחתו, שכולל למעלה מ־60 פרסים שונים ובהם תואר אביר במסדר האקדמאים מטעם ממשלת צרפת, פרס הומבולדט הגרמני, מענק המצוינות של האיחוד האירופי על שם מארי קירי ופרס קרן גייטס של ביל ומלינדה גייטס.

 

המסלול המטאורי של חאיק החל עם דוקטורט בהנדסה כימית בטכניון בגיל 27. לאחר מכן עשה פוסט דוקטורט אחד במכון ויצמן ושני במכון הטכנולוגי והיוקרתי של קליפורניה (קלטק). ב־2006 חזר לארץ והצטרף לפקולטה להנדסה כימית בטכניון, ובגיל 36 כבר קיבל תואר פרופסור. כיום, כשהוא בן 43, הוא עומד בראש מעבדה שבה 36 חוקרים בעלי תואר שני ומעלה ("זה מביש אבל אני לא יודע כמה סטודנטים לתואר ראשון") — חלקם מגיעים במיוחד למעבדה הזו מרחבי העולם.

עד היום הוא פרסם (או היה שותף לפרסום) כמעט 300 מאמרים אקדמיים שצוטטו מעל עשרת אלפים פעמים, זכה במענקי מחקר בעשרות מיליוני יורו וכיכב בלא מעט רשימות משפיעים ומבטיחים — החשובה שבהן היא של רשימת הממציאים המבטיחים מתחת לגיל 35 של המגזין MIT technology review, שבה נכלל ב־2008.

 

פיתוח של חאיק פיתוח של חאיק צילום: ניצן זוהרת דוברות הטכניון

 

מה המתכון להצלחה כזו בגיל כל כך צעיר?

"כשסטודנטים מתייעצים איתי אני אומר להם קודם כל לא לפחד ללכת נגד הזרם ולא לפחד מכישלון. צריך כמובן להיות שאפתניים ולעבוד קשה, היתה לי חגורה שחורה בקראטה, כך שלהיות תחרותי והישגי זה האופי שלי. אבל כדי להגיע להישגים בזמן קצר צריך לדעת לנהל את הזמן נכון ולעבוד בצורה יעילה. יש הרבה אנשים חכמים שלא יודעים לנהל נכון את הזמן שלהם והחוכמה שלהם לא מוצאת ביטוי במציאות".

 

ולחלום על המצאות שיכולות לככב בתסריטים הוליוודיים.

חאיק צוחק. "פעם פחדתי לומר שיש לי רעיונות הזויים, היום אני לא מפחד ולא חושב פעמיים. עדיף לחלום ולעשות מאשר לחלום ולפחד. ואם נכשלת, אז מה?"

 

הפרסים המכובדים האלה מייצרים לחץ של איך תמשיך להמציא את עצמך מחדש?

"כן, לגמרי. זה סופר־כיף שמכירים בהצלחה, במיוחד מפני שבתחילת הדרך היו כאלה שהרימו גבה. מהטכניון תמיד קיבלתי תמיכה מדהימה, אבל היו אחרים שאמרו 'הבחור הזה לא מבין מהחיים שלו'. אז משמח אותי שמכירים בטכנולוגיה, אבל זה מעמיס מאוד על הכתפיים - איך אני ממציא את הגלגל מחדש ואיך אני יכול לפרוש את היכולות שלי כדי להתקדם הלאה. זו מעמסה די רצינית".

 

ויש רעיונות?

"יש רעיונות".

 

פיתוח נוסף של חאיק פיתוח נוסף של חאיק צילום: אלעד גרשגורן

 

האם סרטן ריאות עובר באוויר?

חאיק מוכר בעיקר בזכות האף האלקטרוני — התקן שנקרא NaNose ומסוגל להריח מחלות. הרעיון הבסיסי מאחוריו הוא שתאי הגוף של חולים משחררים חומרים כימיים שמאפיינים את המחלה, ואפשר ללמד חיישנים בגודל ננומטרי לזהות את הכימיקלים הללו בהבל הפה של אנשים. על בסיס הידע הזה האף האלקטרוני יכול לאבחן מחלות.

 

יש כמובן מרחק בין מוצר שמצליח במעבדה ובניסויים בבתי חולים לבין מוצר מסחרי שמשמש רופאים וקליניקות. זה תהליך ארוך שנים בענף מדעי החיים, והאף האלקטרוני עושה את המעבר הזה כעת.

 

אבל הראש של חאיק כבר עמוק בדבר הבא. אחרי שהאף הוכיח את עצמו, הוא חזר למעבדה, אל התא הבודד, וחיפש את המנגנון שגורם לתא חולה לנדף כימיקלים מסוימים — והופתע. "מצאנו שלתא סרטני בודד יש פרופיל כימי נדיף, שנמצא מעל התא עצמו. וכששמנו תא לידו, הפרופיל הכימי של התא השני השתנה. כלומר התאים מדברים ביניהם באמצעות אותות כימיים שעוברים דרך הפאזה הגזית. גם אם הם נמצאים במרחק כמה סנטימטרים, תא אחד אומר לתא השני, 'שמע, תיזהר, אני בסטרס'".

 

פיתוח נוסף של חאיק פיתוח נוסף של חאיק צילום: באדיבות פרופ חוסאם חאיק

 

כלומר התאים מדביקים אחד את השני? יכול להיות שככה סרטן עובר מתא לתא?

"כן. היום יש לנו עדות על אות, סיגנל, שמאפשר תקשורת בין תאים בודדים ועובר דרך הדם או האוויר — והוא חדש, שונה מהאות שהיה מוכר בספרות המקצועית. אחת התוצאות המדהימות שראינו היתה שכששמנו תא סרטני במקום אחד ומקרופאג' (תא בולען שמסייע למערכת החיסון להתגונן מחיידקים ותאים סרטניים) במקום אחר, שום דבר לא חיבר ביניהם - היה רק פתח של מעבר אוויר דרכם. וראינו שהמקרופאג' קיבל אותות מהתא הסרטני והתחיל לשנות את התנהגותו לכיוון שהוא יותר סרטני. מצאנו אותות נדיפים שמאפשרים העברה או הדבקה בסרטן עצמו".

 

מה שאתה אומר בעצם הוא שאפשר להידבק בסרטן דרך האוויר או הדם?

"אני לא יודע, מסוכן מדי לומר את זה. העדות שמצאנו היא שיש מעבר בין־תאי בפאזה הגזית, במנגנון חדש לגמרי, שאנחנו עכשיו מבססים. זה המשחק שאנחנו משחקים עכשיו בשביל הכיף והסקרנות", הוא אומר. כבר עכשיו נבדקים יישומים אפשריים, למשל בהפריית עוברים. "יש לנו עבודה שמנסה ליצור תקשורת בין עוברים בתהליך IVF (הפריה חוץ־גופית). הרי היום סיכויי ההצלחה ב־IVF הם 40%–45%, ואנחנו לא יודעים אם התאים העובריים בצלוחית טובים או לא. יש מדד אחד לזה - מורפולוגיה (חלוקת התאים). אנחנו בודקים אם יש תקשורת כימית ביניהם, ואם תא אחד במצב של סטרס מעביר את הסטרס גם לתאים אחרים. ומה שראינו בסרטן אנחנו מתחילים לראות בתאים עובריים".

 

עוד מוקדם לדבר על השלכות חד־משמעיות אבל חאיק כבר מדמיין את העתיד. "אני מרגל אחרי תהליך תקשורת בין התאים כדי שנוכל לפנטז בעתיד על טכנולוגיות. אנחנו עוד לא שם, אבל חייבים לחלום".

 

מה מסתתר בהבל הפה?

החלום הראשון של חאיק היה להשתמש בכימיקלים שמרכיבים את הבל הפה כדי לבדוק אם אדם חולה, ואם כן — במה. זה היה ב־2007, זמן קצר לאחר שחזר לטכניון מקלטק, שם עסק באף האלקטרוני במסגרת הפוסט־דוקטורט שלו. המחלה הראשונה שניסה לאבחן בעזרת האף היתה סרטן ריאות, כי היא קשורה לנשימה ולכן אפשר לצפות לאותות טובים בהבל הפה, ומפני שאבחון מוקדם מגדיל מאוד את סיכויי השרידות של החולה.

 

פיתוח נוסף של חאיק פיתוח נוסף של חאיק צילום: באדיבות הטכניון

 

ב־2009 עבד המוצר בתנאי מעבדה והיה מסוגל לזהות חולי סרטן שנשפו לתוך המכשיר. חאיק החליט לאתגר את ההצלחה האקדמית ולבדוק אם האף האלקטרוני עובד גם בחיים האמיתיים. "במעבדה יש תנאים אידיאליים, הכל תקין ונקי ובשליטה מלאה, וכשהלכנו לבית חולים עם אותו מכשיר ועם אותה שיטת דיגום ל־40 חולי סרטן ריאות בשלבים מתקדמים, נכשלנו. הגענו ל־55% דיוק, שזה כמו להטיל מטבע ולהגיד, 'או שיש לך סרטן או שאתה בריא'. היו לי שתי ברירות: להמשיך עם תוכנית המחקר המקורית או לבדוק למה המוצר נכשל, כלומר להיכנס עם הראש בקיר עד שיישבר הראש או הקיר. החלטתי ללכת על האופציה השנייה".

 

חאיק שכר 11 חוקרים שהתחילו את הפיתוח מההתחלה והפעם לקחו בחשבון את המשתנים ה'מלוכלכים' מהחיים האמיתיים — גנטיקה, תזונה, מיקום גיאוגרפי, השפעות סביבתיות וכו', ולאחר כמה סבבי שיפוצים הגיעו ל־88% דיוק. ואז, כשהצליחו לאבחן סרטן ריאות במציאות של בית חולים, החליטו ללמד את האף לזהות מחלות נוספות, ולא לאבחן רק את המחלה אלא גם את הסוג, תת־הסוג, הגנטיקה שקשורה בה והשלב — שהוא קריטי כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות של החולה.

 

היום האף בניסוי קליני, "שנחשב לניסוי הקליני הכי גדול בעולם בתחום בדיקות הנשיפה", אומר חאיק, בהשתתפות 19 מכונים ברחבי העולם וכ־8,000 נבדקים. האף מסוגל להבחין בכל אחת מ־17 מחלות שונות ובהן כמה סוגי סרטן, מחלות עצביות כמו פרקינסון, אלצהיימר וטרשת נפוצה, מחלות כליה ומחלות מדבקות כמו שחפת. אם אותו אדם חולה בכמה מחלות — האף יזהה גם את זה.

 

 

"פספסתי את ההזדמנות הגדולה שלי לעבוד בהוליווד", צוחק חאיק. "ב־2007 קיבלתי מכתב מאיזה מפיק, 'בוא תכתוב בשבילנו תסריט מדע בדיוני'. אמרתי 'לא'. היום אני אומר, 'חבר'ה, תנו לי הזדמנות ואוכיח את עצמי'"

 

כעת חאיק מרחיב את הסטטיסטיקה על שלוש מחלות, כדי שהממצאים יהיו משמעותיים יותר לרופאים מטפלים. הראשונה היא סרטן הריאות, שם המיקוד הוא בזיהוי המוטציות הגנטיות של המחלה, כדי לאפשר דיאגנוזה פרסונלית שתוכל לשמש לטיפול ולתרופות מותאמות אישית — הגל החדש והאפקטיבי של טיפולי סרטן. המחלה השנייה היא סרטן הקיבה, שעבורו ייאספו בשנים הקרובות באירופה ובארצות הברית כ־40 אלף דגימות.

 

התחום השלישי הוא פרקינסון, "מחלה ללא תרופה, אבל על ידי אבחון מוקדם ומתן תרופות ניתן להאט את קצב ההידרדרות שלה", הוא מסביר. המחקר התחיל באקראי כשהתברר שבדיקת הנשיפה - בשלב שאומנה לזהות רק סרטן ריאות - הצליחה לזהות מחלה שלישית, שבדיעבד התבררה כפרקינסון. זה היה גילוי שנחת על חאיק בהפתעה. הוא כל כך זלזל באופציה הזו, שהוא נתן את הדגימות לסטודנטים לנתח כפרויקט גמר, "וכשהגיעו התוצאות נדהמתי. חברתי לחוקר שמפתח תרופות לפרקינסון כדי לעשות ניסויים, והתוצאות היו מדהימות".

 

מה מספר עלינו העור שלנו?

אחרי שהאף האלקטרוני החל לקטוף פרסים והתקדם לקראת הפיכתו למכשיר רפואי, חאיק החליט להמציא את עצמו מחדש. "בדיקות נשיפה זה טוב ונחמד, אבל יש מחלות שבהן צריך ניטור רציף", הוא מסביר, "לשים חיישן על הגוף שינטר את המחלה עצמה". כך נולדו המדבקות לניטור סמנים ביולוגיים (ביומרקרים). הרעיון דומה לזה שעומד מאחורי האף האלקטרוני: במצב מחלה הגוף מנדף כימיקלים שייחודיים לה, וכמו שאפשר להריח אותם עם אף אלקטרוני — אפשר לזהות אותם באמצעות מדבקות שמוצמדות לעור.

 

המדבקה שחאיק פיתח דקיקה, בעובי שני מיקרון (מיליונית המטר). אפשר לכווץ אותה, למתוח אותה, והחיישנים שעליה לא נפגעים. לפני חמש שנים הוא קיבל 100 אלף דולר מקרן גייטס, שמייסדיה ביל ומלינדה גייטס חיפשו טכנולוגיה לניטור שחפת שתעלה לכל היותר דולר ליום. חאיק הצליח: "מצאנו שלחולי שחפת יש פרופיל חומרים שנודף דרך העור ושונה משל אנשים בריאים, ואז קיבלנו מהקרן כמה מיליוני דולרים לפיתוח".

 

 

"עשיתי סרטון בערבית לבקשת הטכניון, משהו לטובת האנושות ובחינם. ואז בארץ אמרו שאני מחבל שמשתמש במעבדות הטכניון כדי לעשות פצצות, ובעולם הערבי טענו שהסרטון נועד לשטוף להם את המוח. סבלתי"

 

המדבקה שפיתחו הגיעה ל־91% זיהוי של שחפת באפריקה, אבל גייטס לא הסתפק בזה. "באחת הפגישות שלי עם ביל גייטס, בדרבן בדרום אפריקה, הוא שאל אותי, 'תגיד, הפרופיל הכימי שאתה בודק דרך העור משתנה ממדינה למדינה?' עניתי שאני לא יודע, שצריך לנסות, וזאת היתה בקשת המענק הכי קצרה שכתבתי בחיים שלי. חצי עמוד וקיבלתי מיליון וחצי דולר". ניסוי דומה בהודו הגיע גם כן ל־91% הצלחה בזיהוי שחפת, וניסוי נוסף בלטביה הגיע לרמת דיוק של 97%.

 

עכשיו הוא ממשיך הלאה עם הרפתקת המדבקה, לזיהוי סטרס דרך העור. "נפגשתי עם אריק שמידט (יו"ר גוגל ולשעבר המנכ"ל שלה) והוא אמר שאחד האתגרים הכי גדולים במאה ה־21 הוא לדעת איך לגרום לאנשים להיות מאושרים. לא ניכנס לתיאוריות על אושר אבל הוא סיפר שהרבה חברות, כולל חברות על הפלטפורמה של גוגל, מחפשות דרכים לנטר סטרס ולהפחית אותו. הבנתי שאפשר להשתמש במדבקות שכבר פיתחתי לקרן גייטס, ולשלב בהן זיהוי של חומרים נדיפים שמשקפים מדדים רפואיים כדי לגלות סטרס בשלבים השונים שלו". לאחר שניסוי על חיות מעבדה הצליח, כעת נערך ניסוי קליני על בני אדם בבית החולים תל השומר.

 

וחאיק, כרגיל, חולם בגדול יותר. "אחד החלומות שהיו לי כמהנדס היה למצוא ביומרקר ייחודי למחלה. אין מה לעשות, הייתי טיפש פעם. מהנדס לא יודע מה זו רפואה. היום כשאני מבוגר יותר אני מחפש פרופילים וחתימות של מגוון חומרים. יש לי חלום שאנחנו נותנים את המדבקות האלה לאנשים מהלידה, והן מנטרות אדם במצב נורמלי, מין בייסליין, וברגע שיש סטייה מהבייסליין יש אינדקציה לקיומה של מחלה. אנחנו מפתחים טכנולוגיות לזה".

 

הדברים שאתה עושה נשמעים כמו מדע בדיוני. אתה יכול לכתוב תסריטים להוליווד.

"פספסתי את ההזדמנות הגדולה לעבוד בהוליווד", הוא צוחק. "ב־2007 קיבלתי מכתב מאיזה מפיק, 'בוא תכתוב בשבילנו תסריט מדע בדיוני'. אמרתי 'לא'. היום אני אומר, 'חבר'ה, תנו לי הזדמנות ואוכיח את עצמי'".

 

בינתיים הטכנולוגיות שלו מוכיחות את עצמן, ובדרכן להיות מוצרי מדף באמצעות חברת היישום של הטכניון: חברה מסן פרנסיסקו קיבלה רישיון למדבקה לניטור שחפת; ג'וינט ונצ'ר בין הטכניון לחברה סינית מכניס לשימוש מסחרי את האף לגילוי סרטן ריאות וסרטן קיבה; חברה ישראלית מגייסת כסף כדי לקדם מוצר למחלות אחרות, ובנוסף קמו כמה חברות נוספות שבחלקן שותפים חאיק והסטודנטים שלו.

 

מהו הסוד להצלחה?

חאיק גר כיום עם רעייתו ושני בניהם בחיפה. ההישגים שלו יוצאי דופן בכל קנה מידה, אך מתעצמים עוד יותר כשזוכרים שהוא לא בן למעמד פריבילגי, בעל כוח וקשרים בארץ, אלא ערבי־נוצרי, יליד נצרת.

 

כילד חשבת שתהיה מדען?

"כשהייתי קטן רציתי להיות מדען, אבל מגיל צעיר ספגתי לחץ חברתי שקיים בחברה הערבית — אין מה לעשות — שצריך למצוא ביטחון בעבודה ולסגור את החודש. בשנה השלישית של התואר הראשון רציתי להיות מהנדס במפעל, אבל לקראת סוף התואר הרגשתי שחסר לי המון ידע והחלטתי שאני עושה דוקטורט. הרבה אנשים לקחו אותי הצידה ואמרו לי, 'לא, אסור לך, אתה לא תצליח'.

 

"זה לא סוד שאני לא צרפתי. אני בא מהחברה הערבית וכאן יש קשיים. רק אחוז וחצי מהפרופסורים הם ערבים, ובמדעים עוד פחות. אמרו לי שלא אצליח בתחום. דאגו לי שאבזבז את הזמן שלי ובסוף אצטרך לקחת דמי אבטלה. וכשהייתי דוקטורנט היו גם חברי סגל מפקולטות מסוימות שאמרו לי, 'עם כל הכבוד לכישורים שלך לא תצליח כי אתה ערבי'".

 

זה השפיע עליך?

"אני מקשיב ועושה מה שאני רוצה. אני לא מזיק לאף אחד, בסך הכל רציתי לנסות".

 

עשית פוסט דוקטורט בקלטק, ויכולת להישאר ולחקור במוסדות יוקרתיים, שבהם לאף אחד לא היה מפריע שאתה לא צרפתי ובכל זאת חזרת לארץ.

"היו לי הצעות מאוניברסיטת ברקלי ומנאס"א. כשנסענו לארצות הברית אשתי יצאה מהבית בוכה, איך היא עוזבת את החברים, המשפחה והכל. ובארצות הברית נהנינו מהחיים, אבל מה שהחזיר אותנו לארץ זו תחושת השייכות. עזבי את המצב הפוליטי והשטויות, כאן מרגישים שייכות, ולכן אני לא רק מקובע בבועה של המדע, אלא גם פעיל חברתית. זה משמח אותי לא פחות מהצלחות מדעיות".

 

במסגרת הזו הוא הקים עם פרופסורים נוספים מהאקדמיה מאגר מידע מדעי רחב היקף בערבית, שכעת גם מתורגם לעברית. נוסף על כך, הוא מסתובב בארץ ומרצה בפני ילדים ובני נוער על חידושים במדע ובטכנולוגיה, מדבר על חשיבות המדע ומעודד אותם להצטיין בלימודים. "שום דבר לא דומה לשמחה שלי כשאני פוגש תלמידים שאומרים 'אני רוצה להיות מדען' או 'שינית את חיי, פתאום יש לי חזון ושאיפות, ואני מאמין שאני יכול להתקדם במדינה אחרי ששנים כולם חשבו שזה בלתי אפשרי'. חוץ ממקומות ביטחוניים, אם אתה עושה מדע טוב — הכל פתוח בפניך. היום שופטים אנשים על מצוינות וזה המסר שלי שאיתו אני הולך גם ליהודים וגם לערבים".

אני מניחה שזה לא תמיד היה כל כך חלק ומושלם. בטח מקשים עליך בנתב"ג ביציאה מהארץ, ובחו"ל תוקפים אותך כמדען ישראלי.

 

"בזמן החרם של האקדמיה הבריטית על ישראל, הזמינו אותי להרצות שם ובאותה טיסה עשו לי עוול בנתב"ג כשלא רצו להעלות אותי למטוס בגלל שאני ערבי. אמרתי להם, 'תביאו לי את הקב"ט, אני רוצה לדבר איתו. אתם לא רוצים להטיס אותי? בסדר, לא אייצג אתכם. אחזור הביתה. אני בסך הכל הולך לייצג את המדע מהארץ, בואו נעזוב את כל השטויות מסביב'. בסופו של דבר נתנו לי כרטיס VIP שאיתו אני עובר בקלות. אני חושב שאני מייצג את המדינה בכללותה בצורה מצוינת — גם את החברה היהודית וגם את החברה הערבית — ואני עושה את זה בכיף ובאהבה. זה לא אומר שאין קשיים —- יש קשיים, אבל אני לא רוצה שהדור הערבי הצעיר ייתפס על הסבל. ספגתי דברים אבל היום אני במצב מצוין והכל בסדר גמור".

 

 

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

ה"מוקים" (קורסים אקדמיים באינטרנט) שלך מאוד פופולריים בכל העולם, גם בעולם הערבי.

"וקיבלתי בגללם איומים על חיי. כשאתה עושה מוק לעולם הערבי אומרים: 'וואלה, הבחור הזה מחבל, הוא משתמש במעבדות של הטכניון כדי לעשות פצצות', ובעולם הערבי טענו נגד הסרטון שמטרתו לשטוף את המוחות שלהם. בסך הכל דיברתי על מדע לבקשת הטכניון, עשינו משהו טוב לטובת האנושות ובחינם — סירבתי לקבל תשלום מהטכניון על בניית הסרטונים, ופתאום שמים אותך באיזו פינה. סבלתי. היו לי הרבה אתגרים, ואני חושב שאדבר עליהם רק בעתיד. עכשיו הכל בסדר, ההצלחות שלי מדברות בעד עצמן".

x