"מטרות טובות הן קשות להשגה. אז לא להתייאש"

בשנה החדשה נחיה אחרת. נלך לחדר כושר, נאכל בריא יותר, נשקיע בעבודה, נפתח בדיאטה ונלמד עוד שפה. ראש השנה הוא זמן מצוין לקבל החלטות גדולות. הבעיה היא שקשה לקיים את ההחלטות האלה. הדיאטה נזנחת, והמנוי לחדר הכושר נותר לא מנוצל.

והאמת, זה לא מפתיע שקשה לנו לממש את ההחלטות האלה, אומרת פרופ' איילת פישבך. "אם זה לא היה קשה, לא היינו מציבים את זה כמטרה. דברים שאנחנו מרוצים מהם ועושים על בסיס יומיומי אנחנו לא צריכים להציב לעצמנו כמטרות. לקום בבוקר, לעשות את מה שכיף לי, לבלות עם החברים שלי והאנשים שיקרים לי - אני לא צריכה להציב את זה בתור מטרה. אם אני מציבה משהו בתור מטרה, סימן שלא כך כך קל להשיג את זה".

פישבך, ד"ר לפסיכולוגיה בהכשרתה, היא פרופ' בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו. מאז תחילת העשור הקודם פירסמה לא פחות ממאה מאמרים אקדמיים, כולל מאמר, משנה שעברה, על החלטות לשנה החדשה, ומה יכול לגרום להן להצליח. בגדול, מה שמעניין את פישבך במחקרים שלה הוא רכיב הקסם שדרוש למי שרוצה להשיג את המטרות שלו: מוטיבציה.

בראיון מרתק ומלא השראה ל"כמוסה", הפודקאסט החדש מבית כלכליסט, פישבך מסבירה שעצם קבלת ההחלטה לשנה החדשה הוא צעד ראשון בכיוון הנכון. ״אם אנחנו משווים בן אדם שהחליט בתחילת השנה ללכת לחדר כושר, והוא או היא הלכו לחדר כושר רק בתחילת השנה או בסופה - זה בסדר. זה עדיף מאשר לא לעשות את זה בכלל", היא מדגימה. "זה שאנחנו לא משיגים את המטרות שלנו לגמרי לא אומר שלהשיג מטרות באופן חלקי זה דבר כל כך רע. אבל להציב מטרות זה לא מספיק. להגיד 'אני רוצה להיות שם' רק נותן את הכיוון. 'אני רוצה ללכת לחדר כושר' - אוקי, יפה מאוד. אבל עכשיו צריכים לקרות כל מיני דברים".

אז נניח שהחלטתי שאני רוצה ללכת לחדר כושר אחרי ראש השנה. איך מבטיחים שאצליח להתמיד בזה?

"בואו נתחיל עם זה שצריך להציב מטרה ולא מטלה. ההבדל בין מטרה למטלה הוא שמטלה היא עונש, ׳אני הולכת לסבול ואני אעשה את זה למרות שאני הולכת לסבול'. וזה לא עובד, למעט מקרים שבהם אין ברירה, כמו ללכת לרופא. במקרה של חדר כושר זה לא עובד בכלל, ובאופן כללי בכל מה שקשור ללחיות את החיים באופן אחר. המטרה צריכה להיות משהו שנעים מטבעו, שהוא מעניין. אל תחליטו לרוץ אם אתם לא אוהבים לרוץ. אל תחליטו לשחות אם אתם לא אוהבים להירטב. תבחרו את סוג ההתעמלות שמתאים למה שאתם אוהבים לעשות, למשל, לשמוע מוסיקה, או לראות סדרות טלוויזיה מעניינות - או לעשות דברים עם חברים, כמו להתעמל יחד או לצאת יחד להליכות".

זו מסקנה שפישבך הצליחה לבסס בסדרת ניסויים, שמצאו בין היתר שכבר בגילאי 3-5 שנים ילדים מבינים מההורים שלהם שאוכל בריא הוא לא טעים. וזו הטעות שצריך להימנע ממנה.

פרופ' איילת פישבך. "לפעמים המטרה זה לקבל את מי שאני" צילום: Taylor Castle

לפישבך גם חשוב להבהיר שהחלטות לשנה החדשה לא חייבות להיות חלק מהמרוץ לשיפור עצמי. אנחנו לא חייבים בהכרח להחליט להיות רזים, יפים ועשירים יותר. "לפעמים המטרה זה לקבל את מי שאני, או ללמוד לחיות עם מה שיש לי. התוכן של המטרה הוא בלתי תלוי בדרך להגיע לשם. המטרה יכולה להיות למצוא את מה שמספק אותי בעבודה הנוכחית שלי, בחיים שלי, למצוא את מה שאני אוהבת לעשות. אם חושבים באופן פשטני על השגת מטרות בתור להיות יותר עשיר או יותר מפורסם, אז בוא נבהיר שזה לא מייצג את כל המטרות שיש לאנשים".

ולקינוח, לפישבך יש עוד מסר של חיזוק: "מטרות טובות הן מטרות שקשה להשיג אותן. אז לא להתייאש כשלא משיגים אותן. הרעיון הוא להתקרב אליהן, ללכת לשם. להגיע לגמרי למטרה זה דבר שהרבה פעמים לא קורה. אבל עשיתי משהו".

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

הכמוסה הוא פודקאסט חדש מבית כלכליסט, שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן, שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת. האזינו מידי יום שישי באתר כלכליסט ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם