הולכים אחרי השכר: זינוק חד במספר הסטודנטים למדעי המחשב ומתמטיקה

הסטודנטים החלו להתאים את עצמם לשוק העבודה. ירידה של 21% נרשמה בארבע השנים האחרונות במספר הסטודנטים למינהל עסקים ושל 14% במספר הסטודנטים למשפטים. לעומת זאת נרשם זינוק של 28% במספר הסטודנטים למדעי המחשב ומתמטיקה ועלייה של 8% בתחומי ההנדסה.

המגמה הזו צפויה להתחזק משום שלפני כשנה הגדילה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את תעריף ההוראה של המרצים לחוגי ההייטק והפחיתה את התקציבים למשפטים ומינהל עסקים.

פתיחת המכללות גרמה להצפה של תלמידים למשפטים ולמינהל עסקים, הרבה מעבר לצורכי המשק ולהיקף מקומות העבודה הפנויים. זאת, בעוד קיים מחסור חמור במהנדסים ואנשי מחשבים. הרשות לחדשנות מעריכה שבלי תוספת עובדים משמעותית בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית ההייטק הישראלית עשרת אלפים מהנדסים ומתכנתים. המחסור הזה גורם לעלייה גדולה של המשכורות בתחומים אלה ולכן מגדיל את עלויות הייצור בפרויקטים שונים. כמו כן, הוא גורם לעיכובים בביצוע תוכניות פיתוח ולהעברת פרויקטים לחו"ל.

ביקוש להנדסה ואדריכלות

נתונים של המועצה להשכלה גבוהה שהגיעו לידי "כלכליסט" מגלים שבחמש השנים האחרונות מתרחשת מהפכה בהעדפות הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל שהחלו להתאים את עצמם לצורכי השוק.

ירידה של 21% חלה במספר הלומדים מינהל עסקים ומדעי הניהול, מ־23,200 בשנת 2013 ל־18,400 ב־2017. ירידה של 14% נרשמה במספר הסטודנטים למשפטים מ־16,200 ל־13,900. ירידה של 13% נרשמה בתקופה זו גם במספר הסטודנטים למדעי ההחברה.

מגמה הפוכה נרשמה בחוגים המכינים סטודנטים לעבודה בתחומי ההייטק. במסלולי מדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה חל בשנים האלה זינוק של 28% מ־10,900 ל־13,900. עלייה של 8% נרשמה בתקופה זו בלימודי ההנדסה והאדריכלות מ־33,600 ל־36,400. בסך הכל נוספו לשני התחומים קרוב ל־6,000 סטודנטים.

כשבודקים את הסטודנטים של האוניברסיטאות בלבד מתגלה מהפך מעניין נוסף. לראשונה הגיע מספר הסטודנטים להנדסה ואדריכלות ב־2017 ל־20 אלף ועבר את מספר הסטודנטים למדעי החברה (19,300). מספר הסטודנטים למדעי החברה לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד בין השנים 2011 ל־2017 ב־18% בעוד מספר הסטודנטים להנדסה ואדריכלות גדל ב־34%. גם מספר הסטודנטים למדעי הטבע ומתמטיקה באוניברסיטאות גדל בתקופה זו ב־20% והגיע ל־13,400.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

נתוני 2018 טרם עובדו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור המל"ג אבל המגמה צפויה להתחזק בשנה זו. הסיבה לכך היא שבקיץ 2017 הפעילה הוועדה לתכנון ולתקציב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) תוכנית לעידוד הלימודים בתחומי ההייטק. הוועדה עדכנה את תעריפי ההוראה לאוניברסיטאות, כך שבמקצועות הייטק הסבסוד למוסדות גדל מ־38 אלף שקל לסטודנט ל־45 אלף שקל (18%) בשנה, ואילו במשפטים ומינהל עסקים הסבסוד הופחת מ־18 אלף שקל ל־15 אלף שקל לשנה. על רקע זה צופים בות"ת שבשנים הקרובות תירשם עלייה נוספת במספרי התלמידים במקצועות ההייטק: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים ומדעי המחשב.

השקעה בתשתיות ומורים

מסלולי הלימוד למקצועות המובילים לתעסוקה בהייטק נחשבים מלכתחילה ליקרים יחסית, שכן העלות להכשרת סטודנט מבחינת השכר לסגל ההוראה, התשתיות והציוד גבוהה יותר מאשר במקצועות כמו משפטים ומינהל עסקים.

בתוכנית החומש של תקציב ההשכלה הגבוהה נוספו למקצועות ההייטק 700 מיליון שקל בשל החשיבות הרבה שמייחס שר החינוך נפתלי בנט לנושא זה. מתוכם כ־200 מיליון שקל מיועדים לתוספת מבנים ותשתיות ומאה מיליון שקל מהם כבר חולקו על ידי הות"ת בשנה החולפת. מטרה נוספת היא חיזוק תחום ההוראה במקצועות אלה. היעד הוא להגדיל את מספר הסטודנטים ב־40%.

שר החינוך נפתלי בנט אמר בתגובה ש"האקדמיה צריכה לעודד יותר ויותר משרות כאלו, על פני עוד רבבות עורכי דין ומשפטנים שמציפים את השוק".

יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ אמרה ש"בתחום לימודי המשפטים ומינהל עסקים ישנה רוויה ולעומת זאת יש צורך לאומי בהגדלת מספר הסטודנטים בהייטק, שהוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. לאור זאת ות"ת הקטינה את התמרוץ לסטודנטים למשפטים והגדילה את התמרוץ למוסדות שיקלטו סטודנטים להכשרה בתעשיית ההייטק".