$
בארץ

השרים יתבקשו להצר את סמכויות רשות שוק ההון

ועדת השרים לחקיקה תדון היום בכמה הצעות חוק; ח"כית נורית קורן מבקשת להכפיף את רשות שוק ההון לביקורת חקיקתית; הצעת חוק שהגיש ח"כ מיקי זוהר מבקשת להוציא את קביעת שכר הח"כים והשופטים מידי הכנסת

רחלי בינדמן, אמיתי גזית, אדריאן פילוט ועמרי מילמן 07:4227.05.18
ועדת השרים לענייני חקיקה שתכונס היום צפויה לדון בכמה הצעות חוק שמבקשות להגביר את כוחה של הממשלה: הצרת סמכויות רשות שוק ההון, הגבלת סכום הפיצוי שישולם לרוכשי קרקעות שהוחכרו בעבר לקק"ל בעת הפקעה, וצמצום יכולת חברות ממשלתיות להעביר פעילות לחו"ל. בנוסף צפויה לעלות לדיון הצעת חוק המבקשת לקשור בין שכר ח"כים, שרים ושופטים לשכר ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיאת בית המשפט העליון.

 

שרת המשפטים איילת שקד צפויה לתמוך בהצעת חוק פרטית של ח"כ נורית קורן (הליכוד) שמבקשת להכפיף את רשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר לביקורת חקיקתית. לפי ההצעה, הוראות רשות שוק ההון יידרשו לעבור את אישור ועדת הכספים של הכנסת לפני יישומן. לפני כשבועיים תקפה שקד את סלינגר בישיבת הממשלה והגדירה את החוזרים שפרסמה כרגולציה שקטה שאינה עוברת את ביקורת הכנסת.

 

הגנה על דיירים בחכירה

 

הצעת חוק אחרת שצפויה לעלות לדיון ומקודמת בידי ח"כ רחל עזריה (כולנו) מבקשת להפקיע מאות דונמים שהוחכרו בעבר לקק"ל ונבנו עליהם בתים, אך בשנים האחרונות נמכרו לאנשי עסקים פרטיים. ההצעה נולדה בעקבות עסקה שחתמה הכנסייה היוונית אורתודוכסית ב־2016 למכירת 600 דונם בשכונות טלביה וניות בירושלים לקבוצת יזמים פרטיים, שהתאגדו תחת השם ניות קוממיות. הקרקעות שבמוקד העסקה הוחכרו בשנות החמישים לקק"ל וכיום מתגוררים בהן כאלף משפחות. תושבי השכונות חוששים שעם פקיעת חוזי החכירה ב־2050, היזמים ידרשו מהם או מיורשיהם תשלום גבוה כדי להמשיך להתגורר בבתיהם.

 

נורית קורן נורית קורן צילום: אלכס קולומויסקי

 

החוק שמקדמת ח"כ עזריה נועד למנוע מבעלי הקרקעות החדשים לדרוש מהדיירים הקיימים דמי חכירה גבוהים ולאיים בפינוים. גרסה קודמת של הצעת החוק נדחתה בפברואר האחרון בלחץ הכנסייה, והיא עולה כעת מחדש בגרסה כללית יותר שמכוונת לכל שטח אדמה שנמכר ליזמים פרטיים בשעה שמתגוררים עליו תושבים שסכנת פקיעת חוזי החכירה של הקרקע מאיימת עליהם. ההצעה החדשה מקבעת את הפיצוי שישולם לבעלי הקרקע החדשים על מחיר הרכישה בתוספת 15%, ומגלגלת את תשלום הפיצוי על קק"ל.

 

בנוסף צפויה ועדת השרים לדון בהצעת חוק שהגישו חברי האופוזיציה, ודורשת לחייב חברה ממשלתית באישור הממשלה במקרה של העברת יותר מ־30% מפעילות הייצור שלה או העתקת המטה שלה לחו"ל. טכנית, ההצעה מבקשת לתקן את סעיף 11 לחוק החברות הממשלתיות. הרקע ליוזמה הוא פרסומים שלפיהם התעשייה האווירית שוקלת להוציא לחו"ל חלק ניכר מפעילות הייצור שלה.

 

ההצעה זוכה לתמיכת התאחדות התעשיינים, ויוזמי החוק, בהם יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל (המחנה הציוני) וחברי סיעת יש עתיד, טוענים כי היא זוכה גם לתמיכת שר הכלכלה אלי כהן (כולנו). אם ההצעה תאושר, רשות החברות הממשלתיות תהיה אחראית לטיפול בבקשות החברות להעביר את פעילותן לחו"ל.

 

מיקי זוהר מיקי זוהר צילום: עומר מסינגר

הגבלת שכר או העלאתו?

 

הצעת חוק רביעית שצפויה לעלות לדיון הוגשה בידי ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), ומבקשת לדבריו להוציא את קביעת שכר הח"כים והשופטים מידי הכנסת ולהפחית את שכר בכירי מערכת המשפט. כיום משתכרים השופטים הבכירים עד ל־90 אלף שקל בחודש בשעה שראש הממשלה ונשיא המדינה משתכרים כ־55-50 אלף שקל. הצעת החוק של זוהר מבקשת להגביל את שכר נושאי המשרה ברשויות השלטון לשיעור מסוים משכר ראש הממשלה והנשיא. לפי ההצעה, נשיא בין המשפט העליון, יו"ר האופוזיציה ונשיאת בית המשפט העליון ישתכרו 94% משכר ראש הממשלה והנשיא, ויתר נושאי המשרה יזכו לשיעור נמוך יותר.

 

אלא שמבקרי ההצעה חוששים שבעלי השכר הגבוה ביותר ישמרו על שכרם הנוכחי, כך שלמעשה שכרם של יתר נושאי המשרה יעלה כדי לעמוד בשיעורי המגבלות. תרחיש כזה עלול להקפיץ את הוצאות השכר ב־500 מיליון שקל בשנה. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x